06-08-2005, 15:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 35,433
|
|
מנהיגות שולל - מאת יואל מרקוס
ההפגנות, העצרות, התהלוכות, האיומים לפרוץ ולהסתנן לגוש קטיף, נאומי ההסתה נגד ראשי המדינה הולכים ומתגלים כבבל"ת. חבל על הזמן, תבוסתם של המתקוממים חרותה על הקיר, בכתום או בכחול. ברור כבר, שלא יעלה בידם לבטל את ההתנתקות. אולי תהיה עוד הפגנה ועוד עצרת, ואולי אפילו עימות כוחני עם המשטרה. אך זה לא ישנה דבר - אנו עדים לשירת הברבור של המרד.
כל בר דעת בימין הקיצוני מתחיל להבין, שהפור נפל. לא רק ביחס להתנתקות, אלא גם ביחס למערכה העתידית על פינוי ההתנחלויות בגדה. בעימות על עזה נחשף, שכוחם של הקיצונים לא כצעקתו. כ-50 אלף קנאים שרופים בקושי, נגד כל עם ישראל. מה שראתה העין עד כה במערכה על גוש קטיף אלה הן כל הדיוויזיות שלהם, כולל ילדים ותינוקות שמנוצלים באופן ציני ואכזרי.
הם הפסידו את המערכה בדעת הקהל מהסיבה הפשוטה, ש-60% ויותר מן הציבור הם עקביים בתמיכתם בפינוי עזה. מה שהחל כניסיון להסית את דעת הקהל נהפך לתמיכה בנחרצות הממשלה לבצע את הפינוי, התבטא שאול מופז בחוג סגור. לדעתו, תבוסת המתנחלים החלה בכפר מימון - שם הם הבינו, שאין שום סיכוי שבעולם שהממשלה תיסוג מההתנתקות, גם אם תיאלץ להשתמש בכוח נגד המרימים יד על סמכות השלטון.
מה חשבו לעצמם מנהיגי יש"ע - הוולרשטיינים, הליברמנים וההנדלים - כשהובילו את המערכה נגד החלטת הממשלה והכנסת? שהמדינה תכרע ברך מול האולטימטומים והאיומים שלהם במלחמת אחים? ובאיזו זכות הם התחייבו בפני תושבי גוש קטיף שלא תהיה התנתקות? איזו עזות מצח היתה, למשל, לעדי מינץ להבטיח, בראיון רדיו לתושבי הגוש, שאיש לא יזיז אותם מבתיהם ובל יטרחו לארוז את מיטלטליהם?
בגלל מנהיגים כאלה, ובראשם פנחס ולרשטיין, שנראה כשחצנות גולמית מהלכת על שתיים, מחצית מתושבי גוש קטיף לא נרשמו לדיור חלופי. בהופעתו בפני המועצה לביטחון ולשלום השבוע גילה יונתן בשיא, שרבים מאוד מאנשי הגוש לא הפנימו, שבעוד עשרה ימים יתבקשו לפנות את בתיהם. מדוע? כי הם האמינו בוולרשטיין וחבריו, שהתחייבו שאיש לא יזיזם מבתיהם.
מנהיגות חסרת אחריות זו הוליכה שולל את הציבור שהיא מייצגת כביכול, גרמה להם לאובדן מגורים טובים וקבלת פיצויים נאותים. בנוסף לכך הם השניאו את תושבי הגוש על רוב הציבור. זאת ועוד, הם חשבו, שבגיוס רבנים למרד הם גוררים לכאורה את האלוהים בכבודו ובעצמו למערכה. נוהג זה של גיוס רבנים לקרבות פוליטיים אינו מקובל ביהדות. עובדה היא, שאדמו"רים, ראשי ישיבות, מנהיגי על של החסידות לא נתנו יד להפוך את ישראל למדינה חומייניסטית.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם בלי גבולות קבע מוכרים. חשיבות פינוי עזה הוא בכך, שלראשונה יהיה לה קטע גבול מוכר בתוך הקו הירוק. זה גבול סופי אף שלא במסגרת של הסכם סופי. עם מיליון פלשתינאים וחצי מחוץ לשליטתנו. ההתנתקות היא נדבך נוסף בתהליך היסטורי בגלל אי הפיכותו. גם אם יקרה משהו לאריאל שרון אחרי הפינוי, שום ראש ממשלה אחריו לא יוכל להתכחש לקו גבול זה, כפי שהתכחשו להסכמי אוסלו.
אנו בתהליך של צעד אחר צעד. הסכם וואי ופינוי חברון על ידי ביבי, נכונות לחלוקת ירושלים בקמפ-דייוווד על ידי אהוד ברק, הנסיגה מעזה תוביל לישראל יותר קטנה ויותר שפויה בגדה.
לא בקלות ולא במהרה ניפטר מהשוליים הקיצוניים, אך השפעתם תלך ותיחלש כשנהיה מחוץ לעזה. והמטורפים ממש, המאיימים להתאבד בטביעה בים ביום הפינוי, ודאי שלא יכתיבו את גורלנו. לכל היותר הם יגרמו הנאה לאבו עמאר שיצפה בהם מהאמפיתיאטרון של הגיהנום ויחייך לעצמו: הלא אני הוא שאמרתי להם שישתו את המים של עזה.
ועכשיו, חברים נראה כמה מלים על אישיותו הקלוקלת של יואל מרקוס - ללא התיחסות לדבריו...
_____________________________________
|