
11-08-2005, 14:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.01.03
הודעות: 913
|
|
|
אבחנה ברורה כי הסיבה די מובהקת:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי dkdkd שמתחילה ב "מחקר: קיבוצניקים שלא "עברו הפרטה" - בריאים יותר"
על פי רוב, הקיבוץ הגיע להפרטה בהיותו על סף משבר כלכלי לעיתים חברתי (בדר"כ זה הולך יחד).
בקיבוצים חזקים - שהם דבר ראשון חזקים כלכלית, גם המצב החברתי בהם טוב יותר (שוב, זה הגיוני שזה הולך יחד). וממילא, תחושת הפרט משופרת.
וכל עוד טוב להם ככה - הם לא ימהרו ל 'התפרט'..
ככה שממילא, ההפרטה מעידה על המצב.
סיבה נוספת להפרטה, יכולה להיות גם (או רק) פרשת דרכים אידיאולוגית:
כאשר דוקא בקיבוץ טוב, שבו הבנים כן חוזרים הבייתה
הם (הבנים) רוצים להנות מ-2 העולמות ולקיים הגשמה העצמית בעידן העכשוי,
(כזו שלכאורא לא תמיד הולכת עם מגבלות הקיבוץ) ואז הם מובילים תהליך להפרטה.
בדר"כ המייסדים-זקנים מתנגדים.
וכך, בסופו של דבר, מי שהתרגל לחיות בקיבוץ על כל היחד (בטוב וברע) המקובל בו -
עלול למצא את עצמו תלוש, אולי נחות (כבר לא כולם שוים) ודכאוני יותר.
קיבוצים בהם נותרו רק זקנים והם גם מופרטים - זהו אות למצבו הגרוע של הקיבוץ.
או של מה שנותר ממנו.. )-:
בכל זאת, ישנם לא מעט קיבוצים שההפרטה 'הרימה' אותם מכל הבחינות, גם המוראליות.
|