
29-08-2005, 03:55
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.11.02
הודעות: 21,199
|
|
|
עקרונית, אם ניתן להפוך את מודם הרשת שלך לנתב, אתה מן הסתם לא זקוק לראוטר
כי נתב זו המילה העברית לראוטר ואתה יכול לחבר אל המודם סוויטצ' (במידה והוא לא מכיל אחד כזה בעצמו).
אתה יכול לבחור להשתמש בראוטר חיצוני במקום הראוטר המובנה במודם, במידה והוא אל מצליח להתגבר על עומס התעבורה אצלך ברשת (הראוטר לא "חזק" מספיק).
התפקיד של הסוויטצ' הוא לחבר מספר מחשבים (או רכיבי תקשורת אחרים) לרשת אחת. יש לך 50 מחשבים? אתה זקוק לסוויטצ' עם 50 חיבורים (או לחלופין, מספר סוויטצ'ים עם פחות חיבורים שמחוברים בינם ובין עצמם). לכל מחשב יש כרטיס רשת, וכל כרטיס רשת מחובר לסוויטצ' וברגע שסיימת להגדיר את הרשת כמו שצריך, המחשבים מסוגלים לדבר אחד עם השני.
ראוטר מיועד לחיבור רשתות שונות אחת לשניה (לדוגמא, חיבור הרשת הביתית לאינטרנט). בראוטרים כיום יש יכולת הנקראת NAT - Network Address Translation המיועדת למקרה בו מספר מחשבים (לרוב, הרשת הפנימית) צריכים להתחלק בכתובת IP בודדת אותה מקבלים מספק האינטרנט. התפקיד של הראוטר, במקרה זה, הוא לדעת לנתב את המידע מהמחשבים ברשת הפנימית לאינטרנט ולהפך.
לרוב הראוטרים יש ממשק גראפי מבוסס HTML. אתה פשוט צריך לגלוש מאחד המחשבים המחוברים אליו אל הכתובת שלו, ושם תוכל להגדיר את החיוג לאינטרנט (כולל שם משתמש וסיסמא). שם לב שאתה צריך ראוטר שתומך בצורת החיוג של המודם שלך (אם זה ADSL או כבלים), ואם אתה משתמש בראוטר, אתה צריך שהמודם שלך יהיה מקונפג כמודם רגיל ולא כראוטר בפני עצמו.
ולבסוף, לרוב הראוטרים היום יש גם סוויטצ' מובנה בתוכם, הסוויטצ' הוא זה שמאפשר לך לחבר בראוטר הספציפי שיש לך עד 4 מחשבים לרשת פנימית שמחוברים דרך יציאת ה-WAN אל המודם ומשם לאינטרנט.
|