לפני מספר דקות ראיתי כתבה בערוץ שתים על מוזיאון חדש שנפתח ואוגד בתוכו כחמש מאות ממוצריה של חברת רפא"ל. מהסיקור הקצר בכתבה אפשר היה להתרשם מאוד מהמוזיאון.
בעוד מספר שבועות ייפתח המוזיאון למבקרים.


מה דעתכם לארגן סיור?

כבר בתהליכי אירגון (עוד לפני הכתבה)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בכתבה הוצג מוקש ימי שפגע באיברהים אל-אוואל.

עד כמה שידוע לי, היא נפגעה ע"י חיל האוויר וחיל הים, ולא ע"י מוקש.

מה החמצתי?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לא ראיתי את הכתבה, אבל לא החמצת כלום:

אח''י חיפה, ק-38

המשחתת המצרית לשעבר בשם 'איברהים אל אוול' אשר נלכדה בקרב במלחמת סיני והושמשה לשרות בחיל הים.
משחתת בריטית לשעבר בשם H.M.S MENDIP מטיפוס HUNT בצי הבריטי ובצי הסיני בשם 'לין פו'. נבנתה באנגליה ב-1940.
נלכדה בקרב מול חיפה על-ידי משחתות חיל-הים ב- 31.10.56 והוכנסה לשרות פעיל בינואר 1957. השתתפה בכל פעילות חיל-הים באותה תקופה , כולל מלחמת ששת הימים.

גם חיל האוויר השתתף בתקיפה, אחד הטייסים היה מוטי הוד אם אני לא טועה.

בכתבה אחז אחד ה"קשישים" מוקש ואמר:"זה הכי טוב, זה המוקש שהשתמשו בו נגד איברהים אל אוואל"....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

1. מי פגע באוניה תחילה, חיל האוויר או חיל הים?

2. כידוע אברהים- אל- אווהל הצליחה לחדור אל תוך מפרץ חיפה ורק שם היא ניתגלתה והותקפה.

אוניות חיל הים היו בנמל קשורות לרציפים, והן יצאו לקראת האוניה המצרית כשהיא היתה כבר במפרץ.

הכיצד?

1) אף אחד מהם. הראשונה לפתוח באש הייתה הסיירת הצרפתית "קרסן" שעגנה באותו זמן בנמל חיפה כדי לתגבר את חיל הים, מיד לאחר מכן האיברהים אל אוול נסוגה ונתקלה באח"י אילת ויפו שהוזנקו ליירט אותה. המשחתות פתחו באש ולאחר מכן מטוסי חיל האוויר ביצעו 3 גיחות. לאחר מטח נוסף של המשחתות הספינה המצרית הניפה דגל לבן ונכנעה.

2) שתי סיבות: הראשונה היא שמערך הגילוי החופי (שכיום נקרא מערך השליטה) למעשה עוד לא היה קיים והמשחתת המצרית התגלתה בטווח של מיילים מעטים מהחוף.
הסיבה השניה היא שחיל הים אז היה מורכב מ 2 משחתות, 3 טרפדות ואח"י נגה שהייתה ספינת נצ"ל ללא כישורי לוחמת שטח, סד"כ שמין הסתם לא אפשר סיורים סדירים בים, שלא לדבר על מערך בט"ש.

המצב הזה נמשך עם שיפורים מעטים עד מלחמת ששת הימים, שרק לאחריה חיל הים גיבש את התפיסה של מערך שליטה יעיל וכלי שיט קטנים יחסית ומהירים עם כח אש גדול, במקום משחתות וטרפדות לא יעילות.

אם כי לא מדויק עד הסוף:
אונית האויב ניתגלתה ע"י מכ"ם חיל הים, ולמרות זאת לא ננקטה שום פעולה עד שהיא פתחה באש על בסיס חיל הים.

הפגיעה העיקרית באוניה בוצעה ע"י חיל האוויר.

לחיל הים היו עוד שתי פריגטות, "מבטח" ו"מזנק"- חוץ משתי המשחתות "אילת" ו"יפו".

פרטים כאן: http://www.iaf.org.il/Templates/Fli...1&docType=EVENT

אתר מורשת חיל הים....

http://www.hi-teach.com/navy/

משם תמשיכו למבצע קדש ולסיפור הכנעת הספינה, בצרוף מפות ותחקיר מפורט.

אגב - הספינה נתגלתה ע"י סיור אווירי של B-17 - לעמוס צריכות להיות תמונות של הספינה כפי שצולמה מחלון המקלען ע"י צבי אבידרור.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

שתי משחתות ופריגטה נגד משחתת אחת המפליגה במהירות מופחתת - ולא יכלו לה בגלל "תחמושת בלתי אחודה" ושאר הפשלות הרגילות.

את הכובע יש להסיר לכבוד חיל האוויר.




------------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.

שצריך להסיר את הכובע בפני מי שמוכן לשתף את הציבור במחקרים ומידע מפורטים כל כך, גם אם מדובר במחקרים שמציגוי אימפוטנטיות של החיל....

להבדיל מענף מסוים בחיל מסויים שעסוק עכשיו בדיוק ברכש מסיבי של נפטלין על מנת לשמור על מחקריו בפני העש, עד אשר יוחלט לפרסמם ברבים.....

כלומר איזהו מקום שלמשמעות "שימור העבר" נותנים פרשנות דומה ל"קופסת שימורים"

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חזרת פחות או יותר על מה שאמרתי, עד לאחר מלחמת ששת הימים חיל הים סבל מחוסר יעילות, כלי שיט לא מתאימים, מחסור בתקציב, חוסר באימונים והדרכות ואדישות כללית. התקופה הזאת מכונה בחיל הים "דור המדבר" ונדרשו אובדן צוללת והטבעת משחתת כדי לשנות פאזה, אני בטוח שגם ותיקי חיל הים פה יסכימו עם זה, מיום כיפור והלאה כל העסק כבר נראה אחרת.

עניתי לך על השאלה מידע כללי, אני חושב שהוא די טוב למקרה הזה, אבל בהתחשב בעובדה שבאותו זמן הורים שלי היו בגנון- אין לי כוונה לדון בו. תוריד את הכובע בפני מי שתרצה, זאת זכותך המלאה, כאן החלק שלי בדיון מסתיים.

אתה צודק. לא ע"י מוקש...

מוזיאון רפאל נמצא במכון דוד, מול אזור התעשייה קרית ביאליק.
המוזיאון אינו פתוח לקהל הרחב.