לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #11  
ישן 16-11-2007, 21:06
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
על ככר מסריק לא שמעתי אבל....
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "תותחי לונג טום הפציצו את תל אביב"

פגזים ירדניים של תותחי ה"לונג טום" נחתו באיזור בו נמצאת היום שכ' נאות אפקה ושכ' תל ברוך שבצפון ת"א.

אגב - התותחים הירדניים הללו היו ממוקמים בקלקיליה וכילד אני זוכר שלפחות אחד מהם נמצא היה עדיין על גבעה בתחום העיר (הוא היה צבוע בשחור)...
(בתקופה שבה עוד ניתן היה לנסוע לעשות שם קניות בשבתות כמובן).....

אגב - תל אביב הופצצה גם מן האויר הן על ידי המצרים במלחמת השחרור והן על ידי האיטלקים במלחמת העולם השנייה , יכל להיות שככר מסריק נפגע באחת מההפצצות הללו?...
לפחות פצצה אחת נפלה היכן שהיום פינת הרחובות סוקולוב וז'בוטינסקי... בקו אוירי זה לא ממש רחוק.....

נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 16-11-2007 בשעה 21:21.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 17-11-2007, 01:34
  Tal53 Tal53 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.12.04
הודעות: 2,044
אכן מרשים, סיפור מדהים של שת"פ אויר תותחנים
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי emile-a שמתחילה ב "[QUOTE=Fox450]בספרו של צ'יטה..."

הרשתי לעצמי להעתיק את הקטע הרלוונטי מיומן טייסת אבירי הצפון, מתוך האתר "מרחב אוירי":

מטרה:תקיפת תותחים בגדה המערבית

טייס:

*
אילן (דניאל) נווט טלמור (אורי) מטוס 65.

אות קריאה:292

תאריך וזמ"מ:05:23:10

חימוש:2x500



סיפור הטייס (סופר ע"י אילן)

לאחר 2000 שנה סוף כל סוף הפציצו את תל אביב או יותר נכון הפגיזו אותה מתותחים ארוכי טווח שמוקמו צפונית לקלקיליה.נו,זה לא היה משהו רציני אבל גם כשנופלים 2-3 פגזים בסביבות העיר הגדולה זה משהו.

נשלחתי עם המטוס החמוש ב-2x500 להפציץ את התותחים בלילה,בלי נורים ובעזרת הנווט (אורי טלמור).

המראנו לאחר שישבנו כחצי שעה במטוס.אחרי ההמראה הייתי כמו ב"שוק",פשוט לא האמנתי שמדינתנו יכולה להיות כל כך לא מוארת.המזל היה שהמגדלור בחיפה פעל וזה עזר קצת להתמצאות.הבקר דיווח לנו היכן ממוקמים התותחים אבל לא ראינו אותם.מידי פעם עלה רשף,אבל היה זה רשף של כל מיני כלי משחית מכל הגדה ומי יכול היה לדמיין לעצמו מה בדיוק התותחים האלו.לאחר רבע שעה של דיבורים ודירבונים להיכנס אמרתי לו שאם הוא רוצה שיצא משהו מהגיחה,שיודיע לכוחותינו להאיר את השטח עם פגזי תאורה.לאחר רבע שעה נוספת נראו פגזי תאורה בשטח,אך כל פעם שנכנסנו הפגז כבה.אמרתי לבקר שידווח לכוחותינו שירו פגז כל 10 שניות.לאחר שביצעו זאת נכנסתי מגובה 10 למרכז הפגז המאיר ושיחררתי בגובה 4000.(רגל) הפצצות התפוצצו ועשו כזה אור שקצת נבהלנו,קיוויתי שפגעתי אבל לראות שם תצפית אש באמת היה קשה.אבל מה,לאחר הנחיתה הבקר דיווח שהפצצות פגעו בול בסוללת התותחים והייתי די מבסוט.

נ.ב.ברצוני לציין שאחרי שהפצצות התפוצצו,כוחותינו ירו פגז תאורה כל 2-3 שניות.כנראה חשבו שעל כל פגז יטילו פצצה.

תוצאות-סוללת תותחים נפגעה בול משתי פצצות 500 ק"ג.
_____________________________________
טל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 17-11-2007, 15:50
  משתמש זכר Soloavia Soloavia אינו מחובר  
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
 
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
ושכחת...
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי צנחן1 שמתחילה ב "[QUOTE=Tal53]סיפור הטייס..."

את אנשי הג"ה שעברו ברחוב וצעקו "לכבות את האור"....

שנים אחרי המלחמה, עדיין היו אצל סבתא שלי בריסטולים ממוספרים שהותאמו להאפלת כל חלון וחלון.

...ובכלל, כלקח ממלחמת ששת הימים, את תחילת מלחמת יום הכיפורים העברנו בתריסים סגורים אחרי שהסרנו את החלונות.... (באחד התריסים היו חורים מרסיסים של פצמ"ר שנפל בחצר הבית. חור נוסף היה גם במעקה המרפסת).

...ואחרי שדודי נהרג, וכשבשבעה "עברה" משפחתי לנען (אני אופסנתי אצל הדודה ברחובות) - זכור לי כיצד עברו הקורנסים נמוך נמוך - עד כדי כך שבפעם אחת - עפו מגג ביתה של דודה שלי (קומה רביעית) כמה מן הרעפים שעל הגג.

ואם כבר זכרונות - זוכרים את הגלויות ממלחמת יום הכיפורים? עם ה"סופר פרלון", "שועלי שמשון" ו"שרוליק" שאוחז בקרניו של השור הזועם של מדינות ערב?
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק


נערך לאחרונה ע"י Soloavia בתאריך 17-11-2007 בשעה 15:54.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 17-11-2007, 01:56
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,662
המלצה הנה הסיפור מהצד שלי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "הפגזת ת"א בזמן בלחמת ששת הימים...."

נדמה לי שזה היה ביום הראשון או השני למלחמה.
היחידה שלי הייתה בסיני וחלקה בכל הארץ.
פתאום שמענו בקשר שתל אביב מופגזת מהים. חייל מהיחידה שנמצאת ליד ת"א דווח ששומע יציאות ונפילות פגזים בים. התבקשנו לבדוק אם חסרה איזה צוללת אויב...
המחשבה הייתה כי צוללת אויב מפגיזה ולאחר כמה פגזים צוללת למעמקים.
לאחר בדיקות נוספות התברר כי כל הסד"כ נמצא בנמל הבית שלו ואף כלי לא חסר.
עדיין נשארה השאלה, אז מאיפה יורים על ת"א.
ח"א הוציא גם המטוסים שלו ואחד דווח שרואה רשף של תותחים כבדים מאיזור הפרדסים ליד קלקיליה.
היתר זה כבר היסטוריה.
פגז אחד נפל לא רחוק מכיכר מגן דוד ברחוב קינג ג'אורג והשני ליד כיכר מסריק.
היו גם כמה נפילות בבית הקברות בקרית שאול והורידו מצבות...
לא זוכר אם היו נפגעים.
לספקנים עדיין מצרף כתבה מאתר הרישמי של כנסת ישראל.

http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/six_days.htm
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 17-11-2007, 11:48
  hatamoto hatamoto אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.06.07
הודעות: 17
Shelling of North Tel Aviv in 6 Day War
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "הפגזת ת"א בזמן בלחמת ששת הימים...."

The shelling took place from a battery of Long Toms positioned near Kalkilya. If I remember, this was the first night of the war, around 19:00 or so (in any case, it was already dark). The targets were North Tel Aviv, and two of the shells hit a building in Kikar Masaryk, killing one person. The shelling lasted about 1/2 hour. Several shells fell between Afeka and Tel Barukh in an empty field (in those days, there were lots of empty fields). The battery was silenced by Heil Haavir. The Long Toms were later taken as shalal. You could hear the shells overhead from where I and some friends were watching such of the show as was visible. This was the SECOND time I had been shelled (yes, children, this is a personal account). The first time was when I lived in Haifa at the residence in Rambam Hospital, and was shelled by the Ibrahim Al Awal in 1956. I still think they were all aiming at me . Local North TA legend at the time was that they were aiming at Dayan's house (about 200m from my parent's house) in Zahala.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 17-11-2007, 19:21
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
הטופולב (TU 16 ) העיראקי חדר לתחום המדינה בטיסה נמוכה מאוד...
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "גם אני זוכר סיפור"

(על פי עדויות הואא טס בגובה של כ 80 - 100 מטר), הטופולב אשר טייסו כנראה טעה בנווט טס מעל איזור עמק חפר עד שהגיע לאיזור החוף שם ביצע פנייה חזרה לכוון מזרח כשבשלב מסויים הטיל 7 פצצות (פצצות ש.כ רוסיות במשרל 500 ק"ג) אחת נמצאה בסמוך לכביש ת"א חיפה הישן ליד היישוב אילנות, שתים בתחום המושב אליכין ולגבי השאר כרגע אינני יודע)...

באיזור עפולה (לא רחוק ממחנה עמוס/כביש הסרגל) נפגע הטופולב מאש נ"מ והתרסק כשבאתר ההתרסקות נמצאו עוד 9 פצצות נוספות שהתפזרו.

חלק מאחד מצריחיו של הטופולב מוצג כיום במוזיאון חיל האויר.

אגב - אף אחת מפצצותיו של הטופולב לא התפוצצה ולאחר בירור שנערך הסתבר כי עקב גובה ההטלה הנמוך הן פשוט לא הספיקו להדרך !

כל אותה גיחה של המפציץ העיראקי הזה הייתה בעצם "מבצע יחיד" פיראטי למדי של אחד מקציני חיל האויר העיראקי שפשוט "לקח " את אחד מאחרוני הטופולבים שנותרו לאחר הפצצת חיל האויר הישראלי, העמיס אותו בחימוש וצוות ויצא לפעולת נקם אישית נגד ישראל .....

נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 17-11-2007 בשעה 19:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 17-11-2007, 19:40
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,442
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "הטופולב (TU 16 ) העיראקי חדר לתחום המדינה בטיסה נמוכה מאוד..."

הטופולב לא הפציץ את איזור התעשיה בנתניה, אלא הפציץ, בבוקר היום השני למלחמה, את איזור "אום חאלד" בנתניה, וגרם למותה של אישה אחת, שעמדה במרפסת ביתה. פצצה אחרת נכנסה לבנק הפועלים, אך לא התפוצצה. אני זוכר כילד את הטופולב הזה טס בטיסה נמוכה מעל עמק חפר, כאשר האזעקה החלה לילל בערך באותה עת. המטוס השליך מספר פצצות על אליכין, אחת נפלה ליד בי"כ שהיו בו מתפללים, אך לא התפוצצה. אחר הצהרים היא פוצצה ע"י ס"פ והרימה פטריה נאה. המטוס המשיך לאיזור כביש הסרגל, שם נפגע ע"י תותח נ"מ ונפל על מאהל של אנשי מילואים במחנה עמוס, תוך שהוא גורם לכ-10 הרוגים.
אנשי ציוותו של המטוס נטמנו ליד כביש הסרגל, כאשר במקום הושם שלט "חללי אויב". בשלב מסויים כנראה הועברו הגופות לקבורה בארצם.
עוד זכור לי כי המטוס נרדף ע"י מטוס קרב, אך לא שמעתי ירי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 29-07-2008, 23:26
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
ומה עם הפרדס של מיטרני מצור משה?.....
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "הטופולב לא הפציץ את איזור..."

ראשית אתנצל על ההקפצה האדירה !!!..
אך עם זאת אני חושב שמדובר בסיבה די מוצדקת....

ניצלתי את היותי היום באיזור פרדסיה והחלטתי לעשות סיבוב קטן משום מה דווקא במושב צור משה הסמוך (למעשה כדי לחפש קצת עמדות עבור "ביצורי המאורעות" הידוע)...

בעודי נוסע באיטיות באחד מכבישי המושב ותר בעיני אחר "מציאות" אני נתקל לפתע בדבר הזה:



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

לקח לי כמה שניות להבין מה ראיתי ולחזור בנסיעה לאחור כדי גם לצלם את זה !
כשרציתי לבדוק אם בעל הבית במקום גיליתי שבבית מתגוררים גם שני כלבים לא ממש קטנים ולא ממש סימפטיים אז ויתרתי על הרעיון.....

מעניין , לא ידעתי שהטופולב עבר והשליך גם באיזור צור משה (למרות שמבחינת קו אוירי זה מאוד קרוב לנתניה)...

על פניו נראה כי מדובר בפצצת ש.כ רוסית סטנדרטית מדגם FAB 250/500 מה שמעיד כי אכן מדובר במטוס הטופולב העיראקי ולא בהאנטר ירדני....

מעניין.

ולשם ההשוואה הנה תצלום של פצצת ש.כ רוסית ממשפחת ה FAB , שימו לב לתצורת החרטום האפיינית....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://forum.apan-info.net/win99-2k/images/high/22ch.jpg]

נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 29-07-2008 בשעה 23:30.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #66  
ישן 19-11-2007, 23:25
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
אם חילות האויר הערביים עניינו אותך....
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "OK, טוב לדעת"

קרא את זה :

the greatest and largest air battle in modern history was held by egyptian air force
this is the largest air battle in modern human history


nearly more than 160 israeli western aircrafts vs only 62 egyptian soviet aircrafts for the first wave
and next
60 israeli phantoms vs 8 egyptian migs

the battle was great egyptian EAF victory

and resulted in

17 israeli phantom downed

egypt lost only 3 migs






this battle
the Israeli Air Force tried, for the fourth time, to destroy the 104th Air Wing and thus regain the air supremacy it had previously enjoyed when it smashed the Egyptian Army in June 1967.





Battle of el-Mansourah
By Dr. David Nicolle and Sherif Sharmy
Sep 24, 2003, 20:13



the battle


Raids were launched against the airfields at el-Mansourah, Tanta and Salihiyah. In fact, attempts had been made to attack el-Mansourah on October 7, 9, and 12, but each had failed to breach tough EAF resistance as well as fearsome missile and anti-aircraft fire. The Israelis subsequently admitted losing 22 aircraft on the 7th – their worst day of the war.

The fourth Israeli assault was to be the most determined, with over 100 aircraft – F-4 Phantoms and A-4 Skyhawks – attempting to hit the huge air base at el-Mansourah. It culminated in an almost continuous dogfight lasting no less than 53 minutes. According to Egyptian estimates over 180 aircraft were involved at one time, the majority belonging to the Israelis

In addition to its numerical superiority, the IDF/AF also had the upper hand in terms of aircraft types, pilot training and pilot experience. The only advantage the Egyptians had lay in the fact that their pilots, ground controllers and maintenance personnel were fighting in defense of Egyptian heartland. EAF morale had been climbing steadily ever since Egyptian aircraft first struck back at the invaders in the wake of the disastrous June War 1967.

The 104th Air Wing had been fully engaged since the first day of the War, October 6, not only providing air cover but also carrying out ground-attack missions and defending its air space over el-Mansourah. Another Israeli attempt to blitz el-Mansourah was clearly expected. Nevertheless everything seemed quite at 3pm on the afternoon of Sunday, October 14, through the war in Sinai was reaching a crescendo and a number of MiG-21s were kept on full alert at the end of the runway, the pilots in their cockpits enduring the blazing Egyptian sun.


At 3:15pm air observation posts on the coast of the Nile Delta notified the EAF High Command that 20 Phantoms were coming in from the sea, flying southwest towards Port Said and the Delta. At EAF HQ Air Marshal Hosni Mubarak (then commander of the EAF and now President of Egypt) received the signal and ordered General Ahmad Abd al-Rahman Nasr, commander of the 104th Wing, to scramble 16 MiG-21s. They were to provide a protective umbrella over the air base – nothing more. Above all, they were instructed not to seek out and engage the enemy before they reached their targets.

This order puzzled the pilots who had expected to be sent against enemy aircraft now that they had been detected. But the EAF command had learned a great deal about Israeli tactics; knowledge gained through often bitter experience in the War of Attrition during the late 1960s. In fact, the Israelis tended to follow a set pattern when making their attacks. These generally came in three stages, firstly a wave of fighters tasked to lure the Egyptian defenders away from the target, secondly a wave of ground-attack aircraft with a fighter escort to suppress Egyptian ground defense, and thirdly the main wave of ground attack aircraft which headed straight for the primary target.

Consequently, the EAF High Command considered that the initial wave of Phantoms were no more than a decoy, hence the order to the MiGs not to intercept. In the event, the Israeli Phantoms flew around in broad circles for some time, having failed to lure the MiG-21s away from el-Mansourah, retreated back out to sea.



At around 03:30pm the Egyptian Air Defense Command – this being a separate military arm distinct from both the Army and the Air Force – sent a warning that around 60 enemy aircraft, probably Phantoms, were approaching from three different directions, towards Baltim, Damietta, and Port Said. Air Marshal Mubarak gave the order to intercept and at the same time, took the opportunity to explain to his eager pilots why such an order had not been given before. General Ahmed Nasr (who subsequently became commander of the EAF) issued specific interception courses while the air umbrella of around 16 MiG-21s already airborne was sent against the enemy. Their role was to attack all three Israeli formations in an attempt to make them scatter and thus become more vulnerable to the rest of the 104th Air Wing’s fighters. A further 16 MiG-21s also took off from el-Mansourah, along with eight form Tanta, to support those already in the air. At 3:38pm Egyptian radar stations informed the High Command that another wave of around 16 Israeli aircraft was coming in very low from the same direction. The final eight MiG-21s at el-Mansourah were promptly scrambled, while eight MiG-21s from the Abu Hamad air base were called upon to assist. The ensuing air battle was extremely fierce, with approximately 160 Phantoms and Skyhawks eventually mixing it with 62 MiGs.


At around 3:52pm Egyptian radar picked up yet another wave of enemy aircraft, estimated at 60 Phantoms and Skyhawks, again flying in at very low level from the same direction as before. Their mission is believed to have been to hit any targets missed in the second wave, so eight MiG-21s were now scrambled from Inshas air base to intercept them. As this third wave of Israelis neared the Nile Delta village of Dekernis it ran into a swirling dogfight where the second Israeli wave had been fleeing eastward. Some 20 MiGs, having landed to refuel as the battle continued overhead, were themselves now climbing to intercept. The leader of the third wave of Israeli aircraft, apparently realizing that the previous attacks had already failed and that there were more Egyptian fighters in the air than had been anticipated, now retreated. The last Israeli aircraft re-crossed the coast at 4:08pm; the air battle of el-Mansourah was over.

At 10pm local time Cairo Radio broadcast “Communiqué Number 39”, announcing that there had been several air battles that day over a number of Egyptian airfields, that most intensive being over the northern Delta area. It also claimed that 15 enemy aircraft had been downed by Egyptian fighters for the loss of three Egyptian aircraft, while an even greater number of Israelis had been shot down by the Army and the Air Defense Forces over Sinai and the Suez Canal.

For its part, Israel Radio claimed, early the following morning, that the IAF had shot down 15 Egyptian aircraft, a figure subsequently reduced to seven.

Following a more detailed analysis after the war had ended, the EAF actually increased its original claims and now asserts that the results of the el-Mansourah air battle were as follows: 17 Israeli aircraft confirmed shot down for the loss of six MiGs. Of the EAF aircraft lost, three were shot down by the enemy, two crashed because they ran out of fuel before their pilots could return to base and a third blew up after flying through the debris of an exploding Phantom which it had just shot down.

Two Egyptian pilots were killed, the others ejecting safely. Whether these figures are strictly accurate remains to be seen, but the air battle of el-Mansourah, like a similarly named battle against an invading Crusader army 723 years earlier and only a few kilometers away, was indeed an Egyptian victory. The little university town of el-Mansourah (which translates to “The Victorious&#8221, had once again lived up to its name.


Voices from the cockpit:

Medhat Arafa, now a Marshal of the EAF
I wasn’t married then, and the base was my home. So far my main missions had been attacking enemy ground targets by night. On the 7th October (during the first Israeli attempt to destroy el-Mansourah air base) I was injured when an Israeli Phantom hit my Jeep, which overturned. I felt no pain at that time and flew an air strike into Sinai the following evening, but the pain began after I landed so my colleagues told me to go to hospital. There my shoulder was X-rayed and I was found to have some torn muscles. The doctor advised me to take leave and I promised to do so as soon as I had checked in the Air Force Hospital in Cairo. But, like the other lightly wounded pilots, I didn’t.

I managed to shoot down a Phantom on 12th October an made several other sorties, but eventually I couldn’t move my hand so I was grounded on the 18th. On the day of the el-Mansourah air battle I had my shoulder bandaged. I was part of the “Situation-One” group of four MiG-21s acting as a reserve and received the order to take off at about 3:30pm.

The battle had already started when we arrived two minutes later. It was a frightening sight because I had never seen so many aeroplanes in one area. We were not only dogfighting, but also warning other pilots that they had an enemy on their tail, we saved many pilot’s lives that way. I landed when my fuel ran low, but was able to take off again and join the chase with other MiGs when the Israelis retreated eastwards.

Ahmed Yousef el-Wekeel, now an Air Vice Marshal of the EAF
It had been arranged, within our Air Group at el-Mansourah air base, that two squadrons would be used for interception and air defence while the third would be based at Tanta to defend both bases. Our losses were nil by the 14th of October. On that day, while flying with three others, we intercepted six Phantoms, so we split into two sections of three planes each and attacked the enemy.

The Phantoms had to drop their bomb-loads to be able to dogfight with us. I hit one Phantom with my cannon because he was too close for me to use my missiles. There were two parachutes. At the time I didn’t realize how many aircraft were involved in the battle. I was very surprised when I heard the number and we all joked; “**** – there are traffic jams on the ground in Egypt, and now in the air as well!”

Nasr Mousa, now an Air Vice Marshal of the EAF
I flew the MiG-21 in air defense during the October War, stationed at el-Mansourah air base. We were informed t(on October 5) that the war would start tomorrow. On the 14th of October there was a violent attack on el-Mansourah air base and we received orders to scramble. There were eight of us. While climbing we saw Israeli Phantoms approaching to make their bombing run. So we immediately increased speed, dropped our auxiliary fuel tanks, and jumped them. I got one in my sights but then remembered the golden rule – secure your tail before attacking the enemy.

When I looked in my mirror I saw a Phantom lining up on me. I made a sudden tight right hand turn which put me on his tail, then shot him down with cannon fire. There were no parachutes. The Phantom could be easily outmanoeuvred by a ’21. Later, when the EAF got some (Phantoms) around 1980 I learned how heavy it was. After I joined the battle I stayed in the air for 30 minutes; my fuel was at zero when I touched down.

Ahmed Naser; now an Air Marshal of the EAF
This air battle lasted minutes, which is the longest known between jet fighters. Our MiGs had to land, refuel, rearm and take-off again in seven minutes. The take-off itself used to take three minutes, but out pilots cut it down to one and a half minutes, which I think is unique and shows just how well trained they were. During the battle our MiGs were outnumbered two to one, yet they scored well. There was also chivalry during the fighting. One pilot named Lieutenant Mohamed Adoub shot down a Phantom, but his MiG was so close to the exploding enemy that it was damaged.

Both the Israeli and Mohamed ejected close to each other. The farmers on the ground almost killed the Israeli pilot, but Mohamed saved him – the Israeli went to hospital and survived. In fact the Phantom pilot had a visitor the next day, it was Mohamed Adoub.

Qadri el-Hamid, Brigadier General of the EAF (ret.)
On October 14th I engaged in an air combat. We were returning from a combat air patrol and I was short of fuel. A wave of F-4s was coming to strike our base. They used to come (in previous such Israeli raids) and the first two would pull up and drop cluster bombs on us to keep the ack-ack gunners down. When these F-4 were “clean” we got into a fierce combat right over the base (el-Mansourah). It was a hell of a fight. Wherever I turned I saw a Phantom behind a MiG and a MiG behind a Phantom. I pulled behind a Phantom and attack with my gun – but at that moment my engine stalled. I tried to restart it but couldn’t because I was out of fuel.

These Israeli pilots were really good – it was not the standard of performance we saw at the start of the war. These pilots were much better, either they were foreigners or were more experienced higher-ranking pilots. They had lost the new, inexperienced ones against our forest of missiles along the Suez Canal. But my cannon shells had hit the Phantom and it exploded like the sun right over the airfield, near the maintenance shops. I had engaged in this combat for three or four minutes, which is a long time. To be honest I didn’t watch because, once I fired and hit, the Phantom exploded and I had my own problems. I wanted to make a forced landing to save the plane but that was crazy. If I had tried it I would have been killed because other Phantoms had hit the runway which was now full of holes. At 50m altitude I ejected. I got a compression fracture and was in hospital for four or five days, then I went back to the squadron, but I couldn’t fly for the rest of the war.



any one who want to get sure of the information

the battle is recorded at

http://www.acig.org/artman/publish/article_266.shtml





this battle proved that EAF fighter is the best on earth






who are still asking if egyptians operates modern migs or don't

after this

do u believe egyptians are stubid to not to acqire modern migs if they r effective ???


המאמר מתאר קרב אויר רב משתתפים בין חיל האויר המצרי לישראלי במלחמת יום כיפור והוא לקוח מפורום איראני מצויין (קישור אליו בסוף הודעה זו) והוא הובא על ידי גולש מצרי !

מישהו יודע/מכיר/שמע על מה בכלל מדובר כאן?..

זה מוצג כנצחון מוחץ של חיל האויר המצרי בקרב הזה...

אגב - הפורום האיראני הנ"ל הנו מקור מצויין לחומר ולעניין באופן כללי !
מעניין מאוד לקרא שם תגובות והודעות של גולשים כשביניהם יש לציין ולשבח גם מספר ישראלים שמנהלים לא אחת דו שיח ענייני עם "שכנים" מלבנון, מצריים ואחרים !

מרתק !

http://www.irandefence.net/index.php

מוזר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #67  
ישן 18-11-2007, 17:44
  יאשה והפיצפוצים יאשה והפיצפוצים אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.06.07
הודעות: 43
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "הפגזת ת"א בזמן בלחמת ששת הימים...."

קראתי את השרשור הזה ונזכרתי בסיפור של אבא שלי על מפציץ שחדר והפציץ את המושב , אליכין . ( איזור עמק חפר )

אבא שלי סיפר לי כרגע שזה היה בזמן ההתשה , לפני מלחמת כיפור , חדר טופולב עיראקי והוריד 2 פצצות במושב .

2 הפצצות היו נפלים !

בזמן שפוצצו אותם , כוחות הביטחון הבריחו את כל התושבים לשדות...

לפי דברי ההורים שלי , היה עוד טופולב שטס במקביל ( כנראה הגיעו זוג ) שטס מעל חוף חדרה וחתך לאורכה של העיר . בזמן הזה אמא שלי ראתה אותו טס מעליה והיא והמשפחה פשוט רצו והסתתרו בתוך איזה כוך...

אבא שלי טוען שהפילו את אחד המטוסים באיזור רמת דוד/מגדל העמק .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #72  
ישן 18-11-2007, 23:28
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
אגב - בדו"ח שבידי מתואר (בשפה ציורית למדי יש להודות)....
בתגובה להודעה מספר 71 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "וברח כל עוד נפשו בו ?....."

לאיזו קבלת פנים זכו הכוחות שהגיעו למושב...

הפרק העוסק בטיפול בשתי הפצצות באליכין נפתח בכותרת ואני מצטט:

"השמחה באליכין" !....

והנה הקטע הרלונטי לעניין...

"בשעה שמסלקי הפצצות טיפלו בפצצה שבכביש (הכוונה לנפל פצצה שנמצא בסמוך לאילנות - כביש חיפה ת"א הישן) הוצבה יחידה שנייה במושב אליכיןלטיפול בשתי פצצות נוספות מאותו הסוג שהוטלו על המושב.
כוחותינו שהגיעו למושב זה של עולי תימן נתקבלו בשמחה רבה ובמשקאות על ידי זקנים נשים וטף .
אך עליה וקוץ בה: כל פצצה הייתה מוקפת בהמוני תושבים סקרנים ונלהבים ועדיין מקננת במסלקי הפצצות המחשבה על מרעומי השהייה ארוכה, שני מרעומים בכל פצצה.
היחידה נגשה מיד לטפל בפצצה שבמרכז המושב, ראשית סילוק התושביםמקרבת הפצצה, גם זו מלאכה קשהזה הולך ושנים אחרים באים ולאחר מכן אבטחת הבתים והסביבה בעזרת קירות משקי חול סביב הפצצה.

(כאן למעשה מתוארות הפעולות שנעשו לצורך הצבת אמצעי ההשמדה/טיפול בפצצה שהנן פעולות טכניות בעקרן לכן בחרתי שלא להעלותן על הכתב כדי לחסוך בזמן)......... והנה ההמשך...

..." מעמידים את המטען, מדליקים צועקים "פוצץ" ורצים לתפוס מחסה ואז כמו שרואים בסרטים המקצועיים נפתחת דלת וזקן אחד ניגש לראות מה שלום הפצצהמסבירים לו שהדבר אינו רצוי כל עוד הפתיל בוער אך הוא בשלו ! הוא מוותיקי המקום וגם לו זכות לראות מקרוב איך מתפתחים העניינים.
לאות הוקרה נושאים אותו מהמקום על הכתפיים שנייות אחדות לפני הפיצוץ.
בפצצה השנייה היה המתח גבוה עוד יותר : הפצצה מונחת בדיוק מתחת לחוטי המתח הגבוה של קו החשמל הארצי צפון - דרום, דוחים את הטיפול ליום המחרת ובכן ביום המחרת הפסיקה חברת החשמל את הזרם וגם הפצצה השנייה פוצחה בהצלחה.
סולקו שתי פצצות בנות 500 ק"ג כל אחת מבלי שנגרם כל נזק לאנשים למבנים או לקו החשמל"

אינני יודע מי אחראי על כתיבתו וניסוחו של הדו"ח הזה אך ללא ספק מדובר באדם בעל חוש הומור לא רע....


אז "יאשה" - אנא הסבר בבקשה לתושבי המושב שבפעם הבאה ש"טופולב" עיראקי זורק עליהם פצצות יש להתרחק מהמקום ולא להיפך !......


לבני.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #73  
ישן 19-11-2007, 01:03
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,662
המלצה מבקש הסבר...
בתגובה להודעה מספר 72 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אגב - בדו"ח שבידי מתואר (בשפה ציורית למדי יש להודות)...."

..." מעמידים את המטען, מדליקים צועקים "פוצץ" ורצים לתפוס מחסה ואז כמו שרואים בסרטים המקצועיים נפתחת דלת וזקן אחד ניגש לראות מה שלום הפצצהמסבירים לו שהדבר אינו רצוי כל עוד הפתיל בוער אך הוא בשלו ! הוא מוותיקי המקום וגם לו זכות לראות מקרוב איך מתפתחים העניינים.
לאות הוקרה נושאים אותו מהמקום על הכתפיים שנייות אחדות לפני הפיצוץ.
בפצצה השנייה היה המתח גבוה עוד יותר : הפצצה מונחת בדיוק מתחת לחוטי המתח הגבוה של קו החשמל הארצי צפון - דרום, דוחים את הטיפול ליום המחרת ובכן ביום המחרת הפסיקה חברת החשמל את הזרם וגם הפצצה השנייה פוצחה בהצלחה.
סולקו שתי פצצות בנות 500 ק"ג כל אחת מבלי שנגרם כל נזק לאנשים למבנים או לקו החשמל"

אינני יודע מי אחראי על כתיבתו וניסוחו של הדו"ח הזה אך ללא ספק מדובר באדם בעל חוש הומור לא רע....

א. איך מנתרלים פצצה בת חצי טון, אשר יכולה להששכיב את כל המושב שבתיו עשויים בלוקים.
ב. מה עשו התושבים במשך הלילה עד שבאו לפרק את הפצצה השניה. האם שמרו עליה לבל שמישהו לא יקח אותה וישים אותה בחצר ביתו כמזכרת מהפצצה של בעלי הפיג'מות...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #74  
ישן 20-11-2007, 10:16
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,743
שתי תשובות....
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "מבקש הסבר..."

לגבי השאלה הראשונה - ללא ספק מדובר כאן במצב בעייתי (בפרט אם קיים חשש שהמרעומים הנם בעלי מלכוד כנגד חליצה או מצבם רגיש) !
עקרונית במצב קיצוני שכזה הסבירות שייעשה נסיון לפנות את הנפל מהמקום היא נמוכה מכאן שאם לא תהייה ברירה יפנו את התושבים ומה שניתן לפנות והטיפול יתבצע במקום לאחר שננקטו כל הפעולות הנדרשות להפחתת סיכונים (לדוגמא - הקמת חיץ מאסיבי בין הנפל למבנים כגון ערימות עפר גבוהות וכן חפירת תעלה שתמנע או תקטין מעבר של זעזועים בקרקע)....
לאחר מכן הטיפול בנפל יתבצע על ידי הצבה של אמצעי שאמור לבקע או לשרוף את תכולתו ולאו דווקא לפוצצו (למרות שאפשרות שכזו תמיד קיימת)!

לגבי השאלה השנייה - לי אין שום מושג ! לא הייתי שם ואני ניזון ממה שאני קורא ותו לא כך שלא אוכל לתת על כך מענה .

לבני.

אין ברירה !
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #83  
ישן 19-11-2007, 14:17
צלמית המשתמש של HotChillis
  HotChillis HotChillis אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.05.07
הודעות: 1,077
תודה!
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "פיתוח טילי שיוט בברה"מ"

לפי התאור של האזרח (מיג 15), היתכן שהמצרים השתמשו בזה?

[6.4] KH-20 (AS-3 KANGAROO) / K-10 (AS-2 KIPPER)

* One of the earlier large air-launched missiles developed by Raduga was the "Kh-20" (NATO codename "AS-3 Kangaroo)", which was an element of the "K-20" weapons system, where the "K" stood for "Komplex". The Kh-20 was a nuclear-armed airbreathing cruise missile with swept wings, apparently leveraged off technology from the MiG-19 fighter. MiG-19s were said to have been used to evaluate technology for the missile. It was one of the biggest air-launched weapons ever developed.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.vectorsite.net/twcruz_6_06.png]


The Kh-20 missile had a nose intake that was covered with a fairing before the missile was dropped from the launch aircraft, misleadingly suggesting that the Kh-20 was rocket-powered. It was guided by an INS, with a radio datalink backup; it had no terminal guidance but was armed with a large nuclear warhead. It could be used for attacks on land targets or Western fleet elements. It was deployed in the early 1960s and was carried by the "Tu-95 Bear" bomber. The Bear was the only first-line Soviet aircraft of the time that could lift the thing, with the missile carried semi-recessed into the bombbay. The Kh-20 was too slow and vulnerable and required continuous guidance from the launch aircraft, and so it had a short service life. KH-20 (AS-3 KANGAROO):
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:10

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר