|
17-06-2010, 10:24
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
ואוסיף עוד כמה מילים:
כל הסיפור הצבוע הזה הוא מיקרוקוסמוס של ההתנפלות על ישראל בגלל כל בדל חשד ל"להפרת שכויות אדם":
בואו נשים שניה בצד את עצם השאלה של "כמה אנו מפירים סדרתיים של זכויות אדם בהתחשב במה שאנו צריכים להתמודד מולו ושאינו באשמתינו". מבט אחר: ישראל נמצאת תחת זכוכית מגדלת תמידית: יש בה שקיפות לא רעה בכלל, ועליה נוסיף גם טונות של שטינקרים, גורמי פנים שמסיבות שונות משתפים פעולה עם גורמי חוץ ובאופן כללי הנטיה היהודית לדבר על כל דבר. תוסיף לזה את העובדה שאין כאן בסיס "אתני" של כל מיני "ג'אר הדס" שהם קילרים מטבעם, אלא לכל היותר אנשים "חנונים" שמכורח הנסיבות יכולים להפיק אלימות, וגם הרסנית, אבל אף פעם לא בסגנון "ואגנרי".
עכשיו באים כל "פעילי השלום" ונטפלים בעיקר אלינו: לא משנה מה קורה עכשיו בקירגיסטאן, טהראן, מוגדישו או צפון קוראיה: הם בעליהום על ישראל. שואלים אותם פה ושם שאלות קשות, אז בסוף הם מתפנים לתת תשובה ואומרים "אולי ישראל היא לא המפרה הגדולה בתבל, אבל היא בכ"ז בליגה עולמית של הפרות זכויות אדם, אז עכשיו אנחנו מטפלים בה". ואני אומר: אם בישראל שוטר שיכה מפגין יצולם מ 1000 זויות ובשידור חי ב 1000 רשתות, האם לא ברור לכם שישראל היא בעצם בהגדרה מדינה חלשה מכדי להיות "מפירת זכויות אדם בלחיגה עולמית"? אם מולך עומד מישהו שהוא מוכה סדרתי, והוא גם מספרית חלש, וברור לך שה"קורבנות" לכאורה לא ממש נטבחים על פי הבור (מעטים טוענים שכן, והם שקרנים מובהקים), בעוד ברקע נרצחים אלפים, אין לך שום תחושה שמשהו פה לא בסדר?
נחזור לחרדים: הם מיעוט, וכוחם לא גדול כפי שמקובל להניח (שמים עליהם זכוכית מגדלת היכן שנוח, אז הם נראים מפלצת מאיימת): כמעט כל תזוזה של 10 שבבניקים, הופכת בכותרות להתפרעות ענק. כל מניפולציה של עסקן חרדי, מייד תופסת כותרות כהונאה פוליטית בקנה מידה עולמי. כל חוזרת בתשובה תמהונית המכה את בנה, היא מייד "חרדית מתעללת".
כל זה באותו הזמן שבו באותה תקשורת (ולפיד הוא כרגע איש מפלגת התקשורת, והתקשורת היא גם זו שבקרון מניעה את כל ספין סיפור עמנואל: כל השאר נגררים, לא מובילים) פשיעה במגזר הערבי היא מעשה של "צעירים", ספינת הפיראטים האנטולית המכונה "מדינת תורכיה" היא "מדינת פעילי השלום שנהרגו על המרמרה", ועל הקרן החדשה לישראל - שהיא בעצם המימוש המעשי טכנית של כל המניפולציות הבלתי אתיות המיוחסות רק למגזר החרדי, רק במציאות - בקושי מוזכרת.
ואחרי זה לפיד וחבורת הנהנתנים שלו מבקשים לשכנע אתאיססט כמוני שצריך לשים הכל בצד ולהתמקד בחרדים? אני קופץ אחורה עשור+שנה/שנתיים בחיי לאיזה צהריים מוקדמים בבניין גילמן באוניב' ת"א כשפעילים עברו מכיתה לכיתה, תוך שיתוף פעולה של המרצים, וזימנו את כולם לרחוב חיים לבנון שם עמדו שיירות אוטובוסים אינסופיות כדי להעלות את כולנו "להגן על הדמוקרטיה" בהפגנת ענק בגן סאקר אל מול "הפגנת האנטי דמוקרטיה של החרדים". אני מודה שאני, אז חילוני שחרד מחרדים כמו שצריך, גם עליתי, ולא מסקרנות אלא מאמונה במטרה. היו פקקים אז הורידו אותנו ליד קריית הממשלה, ובדרך עברתי בהמון החרדים שהיו בשולי ההפגנה "שלהם". לא שלא ראיתי חרדים לפני זה, אבל פה כאילו כולנו היינו מגוייסים, ופה הייתה לי בפעןם הראשונה תחושה שבעצם הם מאמינים בלמה הם שם, ולא באו כי זו הפגנה, ובכלל לא נראו מפחידים כ"כ.
עמדנו בהמון החילוני שעמד לו בגן סאקר: עוזי ברעם הסתובב זחוח בין היושבים על הדשא וחילק לחיצות ידיים (אין לי מושג מה עשה שם חוץ מזה), מכונית שרד שחורת חלונות עברה ברחוב, ומהחלון שנפתח לרגע ראיתי פרצוץ כעוס של גברת קשישה בשיער שחור ומשקפיים שחורות שבאה לראות את החיילים שלה בפעולה - הגברת לאה רבין. צחי הנבני - שהיא אז שר משפטים אאל"ט - עלה לנאום, דווקא בעד המטרה "שלנו" וקריאות הבוז כמעט הפילו את יסודות הכנסת שמעלינו - סימן ראשון לכך שאמונה במטרה לא הייתה בדיוק מאחורי מי שהיו ה"אנחנו". בחור דתי עם כיפה סרוגה ושיער ארוך, יחד עם חברה שלו שהייתה חילונית עם חולצת נוער עובד, עמדו בשוליים וניסו לקרוא מין הצהרה בזכות שיתוף פעולה והבנה - אחד המקרים היחידים בארץ הזו שהזכירו לי רוח "קיץ האהבה של 1967" בסן פרנסיסקו - וההמון התל אביבי השקיף אותם בקריאות "ת'סתמו את הפה"" ואז הבנתי, ונדיר מאוד שרגע בודד גורם לי להבין משהו שאמור להיות ברור לאורך זמן, שלי ול"חילוניים" האלה אין יותר מדי במשותף. אני לא בעד החרדים, אבל מוריד את הכובע בפני הנחישות שלהם להאמין במשהו שהוא יותר מקצה החוטם. הבנתי למה חרדי לא יכול להתרשם מהאספסוף הכאילו חילוני הזה: ואיך בדיוק אדם ששייך לזרם חברתי שיש מאחורי מאות שנים של קיום פיסי מסודר, יתרשם מעדר נהנתנים שבתוכם מיעוט קטן של אנשים שיש בהם מעבר לכך?
מאז אני מביט על האנשים האלה מהצד: רואה את חלקם, פה ושם, כשהם כבר כמוני קרוב ל-40, אבל לא עמדו בגרוש בשום דבר מהמלל המנופח שלהם. כשלא התחתנו תמידית - נסעו לעמוקה. כשחלו: הלכו לרב מקובל. כשהיו צריכים משאבת חלב אם, למרות שיש להם טונות של אופציות אמדוקס, הלכו לקחת אותה בחינם מיד שרה, ואת הפקדון לקחו בחזרה אחרי איחור של 5 חודשים. אלה האנשים מסוגו של לפיד - ואחרי זה מתפלאים איך זה שאתאיסט כמוני מוכן להתחבר עם חרדים ולא עם האספסוף הזה.
_____________________________________
.
|
|