 |
13-04-2007, 16:46
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
המבצע הוריד את הטרור למינימום
המבצע הוריד את הטרור למינימום
מבצע ´חומת מגן´, שנולד בעקבות הפיגוע הרצחני במלון ´פארק´, שינה את חוקי המשחק במלחמה נגד הטרור* מאז חודרים לוחמי צה"ל לשטח האויב בחיפוש אחר מבוקשים, ושוב לא נדרשים לקבל אישור מהדרג המדיני לפני כל פעולה. המחבלים בכלא רואים באירוע הצלחה שלהם.
יועז הנדל מקור ראשון 6/4/2007
חמש שנים עברו מאז הפיגוע הרצחני במלון 'פארק' בנתניה. בערב ליל הסדר תשס"ב, סוף מארס 2002, חדר מחבל מתאבד לחדר האוכל של המלון והתפוצץ בלב ארוחת החג. הפיגוע הקטלני, שגבה את חייהם של שלושים חוגגים ופצע עשרות אחרים, זעזע את אמות הספים של הציבור הישראלי, והביא לשינוי בתפיסת הלוחמה נגד הטרור הפלשתיני.
הפיגוע במלון היווה את שיאו של 'מארס האיום', החודש הקטלני ביותר מאז החלה אינתיפאדת אל-אקצה בשנת 2000. מעל שמונים הרוגים הביאו ציבור זועם, מימין ומשמאל, להציב מול הממשלה דרישה לפעולה שתחלץ את ישראל מחוסר האונים הקיצוני שבו היתה נתונה. התוכניות הצבאיות ששכבו במגירה הוצאו במהירות, והאישורים הדרושים ניתנו מיידית. מודע לביקורת שהוא עומד לספוג מבית ומחוץ, ולמרות תדמיתו מחרחרת-המלחמות מאז מלחמת של"ג והעלייה השנויה במחלוקת להר הבית, לא היסס ראש הממשלה אריאל שרון, וחתר לביצוע שלם של המבצע המתוכנן. במהלך המבצע כולו לא היו נקודות עצירה, עד שהיעדים נכבשו.
במבט לאחור, מבצע 'חומת מגן' נראה כאחת ההחלטות הנבונות ביותר שעשתה מדינת ישראל בעת האחרונה. מספיק להביט בנתונים שמפרסם השב"כ מדי שנה כדי להבחין בשיפור המתמיד בהיקף סיכול הפיגועים מאז המבצע. שנת 2006, כפי שפורסם ב'מקור ראשון', היתה השנה המוצלחת ביותר במניעת פיגועים, למרות שעל פי נתוני מערכת הביטחון המוטיבציה לפגע הלכה וגברה גם במהלך השנה הזו.
כניסה ללא אישור
יורם שוויצר מהמכון למחקרי ביטחון לאומיים רואה במבצע חומת מגן את קו פרשת המים הישראלי; אירוע שבאמצעותו למדה ישראל לנטרל את עוקץ טרור המתאבדים, או לפחות להביאו לרמה סבירה. "מדובר היה אז בצונאמי של מתאבדים", מזכיר שוויצר. "מבחינת הציבור הישראלי, הפיגוע במלון פארק השתווה בעוצמתו לאירועי 11 בספטמבר בארה"ב. במלחמה נגד טרור ההיענות לרחשי לב הציבור חשובה מאוד. מההיבט הזה, לא היתה לממשלה ברירה אחרת".
שוויצר עוסק במשך שנים רבות בחקר הטרור הפלשתיני. במהלך עבודתו הוא ראיין בכלא הישראלי חמישה ממתכנני הפיגוע במלון פארק, בניסיון להבין את מניעיהם. "מבחינתם ישראל אשמה בכל התהליך", הוא מסביר. "הטרור בעיניהם הוא נשקו של החלש מול מטוס הקרב החדיש. ישראל מכה בהם ללא רחם, וזו הדרך שלהם להשיב לה".
מבצע חומת מגן היווה גם בעיני הפלשתינים נקודת מפנה. מתכנני הפיגוע במלון פארק, מספר שוויצר, רואים בפיגוע הרצחני סיפור הצלחה, למרות המחיר הכבד שגבתה מהם התגובה הישראלית - ההרס בג'נין, השינוי בגישתו של צה"ל כלפי החדירה לשטחי A, והנזק לתשתיות הטרור. הפלשתינים רואים בהרג ההמוני שביצעו את הגורם האמיתי שמאחורי נסיגת צה"ל מעזה ועליית החמאס לשלטון. אבל יש בחמאס ובפת"ח גם מי שמבינים שזה היה הקש ששבר את גב הגמל הישראלי, והביא בסופו של דבר לקריסה טוטאלית של הרשות ומוסדותיה.
הצלחת מבצע חומת מגן לא התמצתה בתפיסת המבוקשים ברמאללה ובבית-לחם, וגם לא בחיסולם של קרוב ל-130 מחבלים בג'נין ובשכם; ההישג החשוב ביותר מבחינת צה"ל היה דווקא כיבוש התודעה הישראלית, ההוכחה שאפשר לצמצם את יכולות הטרור בעזרת תגובות אגרסיביות יותר מבעבר. עד אז הצריכה כל כניסה לשטחי הרשות הפלשתינית את אישור הממשלה. למרות פיגועי התופת, הירי הבלתי פוסק על שכונת גילה ואובדן הביטחון הציבורי, הממשלה והציבור במדינת ישראל ראו בכניסה צבאית קרקעית לשטחי A מהלך קיצוני, שעשוי להטות נגדנו את דעת הקהל העולמית. לכאורה, כך נאמר אז בצורה גלויה, כל כניסה לשטח מהווה הפרה בוטה של ההסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לפלשתינים.
מההיבט הזה, מבצע חומת מגן שינה את כללי המשחק. הצבא הישראלי נכנס במלוא עוצמתו, כבש חמש מתוך שש הערים הגדולות ביו"ש, גרם להרס רב ברכוש ולפגיעה בתשתיות חיוניות - והנה, שד הביקורת העולמית לא היה נורא כל כך. אפילו ניסיונות התעמולה הפלשתיניים, הטענות לטבח במחנה הפליטים ג'נין והמחאות באירופה ובאו"ם, לא גרמו כל נזק ממשי למדינת ישראל.
מעודד מההצלחה ומהגיבוי שניתן לו על ידי החברה הישראלית, המשיך צה"ל גם לאחר המבצע להיכנס לשטחי הרשות כל אימת שראה בכך צורך; נכון להיום, למעט אזורים מסוימים ברצועת עזה, אין צורך באישורי הדרגים המדיניים לכניסות קרקעיות נקודתיות. המכשלות המדיניות שעצרו את הצבא מלפעול בתוך השטח, נעלמו כמעט כליל לאחר חומת מגן.
פרס נובל לשב"כ
מתכנני הפיגוע במלון פארק, מגלה שוויצר, לא כיוונו דווקא לליל הסדר. היה זה רצף של מקרים שהביא את המחבל למקום דווקא בסעודת החג. לשיטתו של שוויצר, טענתם של מתכנני הפיגוע שראיין כאילו הם שהצליחו לגרום לנסיגה ישראלית, אינה סבירה. "הנסיגה מעזה בוצעה דווקא כשרמת הטרור שם ירדה כמעט לחלוטין", הוא אומר. "מחבלים מתאבדים התקשו לצאת משם, למעט שני מקרים. הנסיגה מעזה, למרות טיעונים דומים בימין הישראלי, לא מסמלת את הכניעה לטרור, אלא החלטה מדינית שהתקבלה דווקא לאחר הצלחה כבירה בדיכוי הטרור".
ההישג העיקרי של חומת מגן בשטח הפלשתיני היה הפגיעה בתשתיות הטרור, אומר שוויצר. המבצע לא יצר הרתעה מוגברת בצד השני, ובטח שלא העלים את המוטיבציה לפגע. כל פיגוע שמצליח, גם אם הדבר קורה לעתים נדירות, מוכיח בעיני הטרוריסטים שהם עדיין רלוונטיים. "השב"כ, שמצליח למנוע את מרבית הפיגועים, ראוי בעיני לפרס נובל לשלום. למרות תדמיתו, בלי ההשתלטות שלו על ניסיונות הפיגוע, אי אפשר היה לקיים שום תהליך משא ומתן באזור". שוויצר עצמו, לדבריו, כבר התבגר והתפכח מרעיון הכרעת הטרור; כיום הוא משתייך לאסכולת החוקרים ואנשי הצבא שרואים במישור המדיני את הדרך היחידה לחיסול הטרור. לשיטתו, אי אפשר לחסל כליל ארגון טרור, מכיוון שהוא מצמיח בכל פעם ראש חדש. ישראל בעיניו הצליחה בצורה ניכרת מול הטרור, משום שמאז חומת מגן היא מונעת את מרבית הניסיונות לבצע פיגועים, ומצליחה לקיים כלכלה חזקה, תיירות ואורח חיים נורמלי.
מחכים לחומת מגן 2
הצלחת מבצע חומת מגן והמדיניות שבאה בעקבותיה הביאה גם להתפתחותה של גישה שונה, שלא רואה פתרון מעשי למציאות הפלשתינית במשא ומתן. גם מי שדוגל במו"מ עם הפלשתינים וגם מי שלא מאמין בו, מבינים שבמדינה דמוקרטית כמו ישראל, אי אפשר לחסל את הטרור כליל מבלי לפגוע בעקרונות המוסר של צה"ל.
הטרור הגיע לרמת מינימום בגלל הטקטיקה בשטח, לא בגלל אסטרטגיה גבוהה ומדיניות. בעידן שבו הצבא עדיין מנסה לרכוש מחדש את אמון הציבור, ראוי להזכיר שהיה זה צה"ל שפיתח בחומת מגן את שיטות הלוחמה המודרנית בשטח בנוי. אלה כוללות את השימוש בזמן אמת במודיעין אווירי ובתצפיות, ואת תורת המעבר מבית לבית - ההקפדה על הימנעות מכניסה בדלת הראשית למבנה שבו יש חשש להימצאות חמושים, השימוש בפטישים חוצבי קירות, והפעלת כלים הנדסיים כבדים, דחפורי ה-D9 (המכונים גם 'דובי' בעגה הצה"לית), כדי לגרום למבוקשים להיכנע.
כל האמצעים הללו זכו לביקורת במערב בשל ההרס הרב שהותירו אחריהם, ונכנסו אפילו לסרטו הבדיוני של מוחמד בכרי על הטבח בג'נין. אולם מרגע שהסתיים המבצע והאורות כבו, נלמדו השיטות ואף יושמו מאוחר יותר על ידי האמריקנים בעיראק.
בחודשים ובשנים לאחר המבצע נשמעו קולות רבים שקראו לביצוע 'חומת מגן 2'. תוכניות דומות הועלו גם לגבי עזה. לצה"ל יש היכולות לכבוש שטח קרקעי בתוך אזור מיושב ולשהות בו ממושכות. המחיר של מבצע כזה לא פשוט; בחומת מגן איבדה ישראל 23 חיילים בג'נין לבדה. אולם למרות המטענים הרבים שהכינו למקרה כזה, הפלשתינים לא ציפו שצה"ל אכן ייכנס עד ללב הערים ולמחנות הפליטים הצפופים.
רצועת עזה היא סיפור אחר. הגרעין שם קשה יותר, וכך גם המוכנות הטרוריסטית. מזה שנים מבריחים הארגונים הפלשתיניים ברצועה אמל"ח לשטחה, ומתכוננים לרגע שבו צה"ל ייכנס. עם זאת, ולמרות ההבטחות שמשמיעים מיטב מספרי הסיפורים בחמאס, קשה למקש אזורים מיושבים מבלי שאנשי השכונה יידעו זאת. ואם הם יודעים, יש סיכוי גדול שגם צה"ל והשב"כ ישמעו על כך.
התוכניות שבהן עוסקת התקשורת לאחרונה נוגעות למתן פתרון להברחת האמל"ח ולירי הקסאמים. כלל לא בטוח שהעיר עזה היא היעד המתבקש; מבצע חומת מגן 2, או כל שם אחר שיבחר המחשב הצה"לי, יתקשה להשמיד לחלוטין את תשתיות הטרור שפזורות בין אוכלוסייה המונה מעל מיליון בני אדם. מנגד, לתושבי שדרות, שחשופים מדי יום להתרעות 'צבע אדום' וחיים תחת איום מתמיד, המשך ההתעצמות הטרוריסטית ברצועה מחייב מהלך חוזר.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
