 |

13-10-2006, 20:57
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
קידום ושילוב אוכלוסיות ייחודיות הוא נושא מרכזי בחיל החינוך והנוער. האוכלוסיות הייחודיות בצה"ל הן חיילי מקא"ם (המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות), חיילות חג"ם (חיילות גיוס מיוחד), עולים חדשים, מיעוטים ומיעוטי השכלה. המטרה המרכזית בקיום פעילות זו הוא לתת לחיילים ולחיילות אלו הזדמנות להשתלב ביחידות הצבא השונות בתפקידים משמעותיים ולהכין אותם להשתלבות בחברה ובעבודה לאחר שחרורם מצה"ל.
"חוות השומר" כבסיס טירונות לחיילי מקא"ם פרוייקט מקא"ם – מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות, שנודע בשנותיו הראשונות כ"נערי רפול", הוקם בשנת 1980. לפני מקא"ם היו ניסיונות לפרוייקטים שונים עבור אוכלוסיות טעונות טיפוח – פרוייקט רווחה, טירונות במחנה "דותן" ועוד, אך ניסיונות אלו לא ענו בצורה מלאה על צרכי האוכלוסייה.
מטרת מקא"ם הייתה לסייע לחיילים מאוכלוסיות טעונות טיפוח להסתגל למסגרת הצבאית ולהכינם לחיים האזרחיים. כשהוקם הפרוייקט, ההנחה הייתה, שההשכלה והמקצוע שרוכש החייל בעזרת מקא"ם במהלך השירות משפרים את כושר הסתגלותו, ומכך נהנים לא רק הוא עצמו וסביבתו הקרובה אלא גם הצבא והחברה ככלל.
בחירת "חוות השומר" כבסיס הכשרת טירוני המקא"ם עוררה ויכוח בשלהי שנות השבעים.
עיקרי הנימוקים כפי שהוצגו ב-1981 – לפני קליטת פלוגת הטירונים הראשונה, כאשר חיפשו מתקן אחר להעברת הטירונות מאשר "מחנה דותן", היו:
1. כללי:
א. ראייה מקיפה יותר של הטירונות מחייבת להתייחס אליה כשלב מכריע בתקופת שירותו של החייל מן האוכלוסיות החלשות. הכוונה במונח "שלב מכריע" פירושה – שלב המתייחס לא רק להווה (הסתגלות לבסיס הטירונים עצמו) אלא, גם הכנת החייל המתקשה בהשתלבות לעתידו, לתפקידיו האפשריים בצבא ולתפקודו הרחב יותר כאדם, כבעל תפקיד וכאזרח.
ב. פעולות שונות אשר התפתחו כתוצאה ממסגרות הטיפול בחיילים מן האוכלוסיות הללו, מחייבות עתה ביסוס נכון של שלב הטירונות – הסתגלות. מתקן חוות השומר ותנאים שונים הקשורים בו, מאפשרים ביסוס זה.
2. המיקום הגיאוגרפי:
א. מיקומו של הבסיס בחלק הפנימי של הארץ, בסמיכות לצירי תנועה מרכזיים ותחבורה מסודרת, מגביר באופן משמעותי את אפשרות הקשר של הבסיס עם גורמי הפיקוד וההנחיה הצבאיים, אמנים ומרצים, נותני שירות צבאיים ואזרחיים, נציגי יחידות היעד ועוד.
ב. מיקומו הייחודי של הבסיס, מאפשר היכרות נוחה עם חלקים מרכזיים ומשמעותיים בארץ. מיקום זה מאפשר לימוד פרקים משמעותיים של עם ישראל בתקופה של טרום המדינה ואחריה.
ג. מיקום הבסיס בתחומי ה"קו הירוק" (מחנה "דותן" ממוקם מעבר ל"קו הירוק") ובסמוך לצירי תנועה מרכזיים, הוא בבחינת מתן אמון בחייל באשר לפיתוי של בריחה. הסרת האלמנט החיצוני של איום התנועה בשטחים וקשיי התחבורה, מחייב עבודה על בסיס שכנוע פנימי ופיתוח יכולת החייל לעמוד בפני הפיתוי. אלמנט הרתעה חיצוני הוא זמני בלבד, בעוד שכוחות עמידה פנימיים נרכשים ומשמשים גם בתחומי החיים האחרים ובתקופות מאוחרות יותר.
3. איכות החיים בבסיס, הקשורה במבנים, מתקנים וכו':
א. איכות חיים טובה עשויה להגביר אצל החייל את האמון בכוונות המערכת הצבאית. "נתינה" זה, מצד המערכת לחייל, הינה אינטנסיבית ומיידית, ועל כן אפקטיבית. יש, כמובן, להקפיד על דרישה להדדיות מצד החיילים ול"נתינה" תואמת רלוונטי כתמורה לאיכות החיים הזו – נתינה שפירושה שמירה על ציוד, שמירה על מבנים ועוד.
ב. תנאי לימודים, מגורים ואימונים טובים מהווים בסיס נוח יותר להקניית המיומניות החייליות, ההשכלתיות-העשרתיות והסתגלותיות.
באותה תקופה הוצגו מגוון סיבות לרמטכ"ל ולראש אכ"א לגבי מתקן חוות השומר, ואכן מה-13.1.1981 מתקיימת טירונות מקא"ם ב"חוות השומר".
פלוגת הטירונים הראשונה גויסה ל"חוות השומר" ב-13.1.1981. מפקדיה היו קצינים ומ"כים שהובאו מיחידות חי"ר ומבית הספר למ"כים (שהיה בזמנו ממוקם בבסיס מחוו"ה-"אלון"), ולסגל צורפו מורות שהיו אחראיות על תחום ההוראה בכל צוות, במקביל למ"כ.
הסגל של פלוגת הניסוי לא התנדב למשימה ולא הוכשר לה, למעט השתלמות בת שבוע.
הטירונות של פלוגת הניסוי נמשכה כארבעה חודשים ומעבר להשכלה ותכני רובאי בסיסיים, הועבר פרק המקצועות – התקיימו סדנאות בבסיס עצמו, שבהן רכשו החיילים את המקצוע בו יעסקו בהמשך שירותם הצבאי.
סדנאות אלו כבר לא נמצאות היום בבסיס (אולם רכב נקרא על שם סדנאות אלו), והיום רוכשים החיילים את המקצועות בבסיסים ובבה"דים ברחבי הארץ.
לאורך השנים עברה החווה שינויים ארגוניים ומהותיים רבים, אך בסיס העבודה והמטרה – הסתגלות, נשארו איתנים לאורך כל השנים.
בתחילה גויסו שתי פלוגות לארבעה חודשים, ולאחר מכן שלוש פלוגות לתקופות של חמישה חודשים (השכלה) ושלושה חודשים (העשרה).
מגמות ושינויים רבים בבסיס קרו כתוצאה משינויים בצה"ל מחד ובאוכלוסייה המתגייסת מאידך. מסלול המקא"ם הינו יחיד מסוגו במערכת בצבאית. בכדי להיות מקצועיים ולעבוד בצורה הנכונה ביותר עם האוכלוסייה המגיעה ל"חוות השומר", יש צורך בבחינה מתמדת ובשינויים דינאמיים תוך התאמה לאוכלוסייה ולשינויים חברתיים.
על מנת לאפשר תהליכי בחינה מקצועיים ובקרה של תהליכי השינוי, ישנו ליווי של אנשי מקצוע וגורמי טיפול ב"חוות השומר" מרגע הקמתה.
http://www.aka.idf.il/chinuch/klali...Id=43949&list=1
_____________________________________

|
|