מייקי לב הזהב

יום שני, י"ב בניסן התשס"ט, 6 באפריל 2009, 15:38

זה התחיל בילדון אמריקאי שלא נפרד לרגע מאקדח הצעצוע, המשיך בחייל בודד שהכריז בלי בושה: “איי וואנה בי א צלף" והסתיים בראש תחום קליעה מיתולוגי - שמדריך כל מג"ד חי"ר • סא"ל מייקי הרטמן, שפורש כעת מתפקידו, מסכם יותר משני עשורים של אהבה גדולה • “פשוט הלך לי טוב עם הנשק", הוא מסביר

גילי כהן

סא"ל מייקי הרטמן, ראש תחום הקליעה בצה"ל, היה אמור להיות עורך-דין מצליח. הילדות המתקתקה בלוס אנג'לס הייתה אמורה להסתיים בעתיד זהה לזה של חבריו בבוורלי הילס. דווקא המפגש התמים לכאורה עם הספר השכונתי הוא זה שהוביל אותו להפוך לאיש המקצוע של צה"ל בכל מה שקשור לקליעה ולירי. התפנית החדה בחייו של הרטמן התחילה באוזן שנחתכה קלות במהלך התספורת. הפציעה ההיא זיכתה אותו באקדח צעצוע. ואיך זה נגמר? באלופי צה"ל שמגיעים לימי אימון בהדרכתו במתקן אדם, בבכירים בתעשיות הביטחוניות שמתייעצים עמו על בסיס קבוע ובמפקדי גדודי החי"ר שמגיעים לימי עיון בנושא קליעה לפני שהם נכנסים לתפקיד. לא תהיה זו הגזמה לטעון שאין לוחם שלא מכיר אותו, בטח לא כזה שמתהדר בפק"ל קלע, שהומצא בתקופתו.

"כשהייתי צעיר, תמיד הסתובבתי עם רובה אוויר", משחזר הרטמן שפורש כעת מתפקידו. "היינו תוקעים קיסמי שיניים בחצר והייתי יורה לעברם מחלון הבית. המילה הראשונה שלמדתי בעברית הייתה 'צלף'. החלום שלי היה להיות צלף בגולני, וזה כל מה ששמעתי עליו בארצות הברית. הייתי הולך ל'גאן קלאבים'. כל החיים שלי תמיד הייתי קשור לירי. במבט לאחור, אני לא יודע מאיפה זה נוצר, אבל אני מאמין שהושפעתי מסרטי וייטנאם. אני זוכר שראיתי את הסרט 'מבצע אנטבה' עם יהורם גאון, ואמרתי שאני רוצה להיות כזה. אני רוצה להיות גיבור".



המילון של מייקי

איפוסון: אמצעי איפוס לכלי הנשק. "בנינו איפוסונים חדשים בעבור התבור, בעבור הנגב, בעבור הקלעים", מסביר הרטמן. "בעבר היו טעויות קשות באופן בו איפסו את הנשק, כשלא חישבו נכון את המסלול הבליסטי של כלי הנשק ואת הבעיה הזו פתרו האיפוסונים".

הפריקה החדשה: "שינינו את שיטת הפריקה ביולי 2008", מתאר הרטמן. "בתהליך הקודם, במידה ונמצא כדור בקנה, החייל היה פולט כדור. הפריקה החדשה מובילה להעפת כדורים שנגרפו, דרך התריס, ללא פליטה וללא פגיעה אפשרית".

מקצים מיוחדים: "רצינו להפוך את המטווח למקסימום מדמי מציאות, ובמקביל - שיהיה כיף להתאמן בו", הוא מסביר. "בנינו מקצים שמדמים מצבים לא נוחים, מטרות פתע, ירי בין מטרות וירי רגליים".

מק-פורק: אמצעי שנולד לפני כחמש שנים. מטרתו: להקטין את כמות פריקות כלי הנשק.

קורס מש"קי קליעה: הקורס שמכשיר את כלל מש"קי הקליעה של צה"ל. כיום משתלב מש"ק קליעה בכל גדוד, בכל בא"ח ובכל בא"פ וגם בכל בט"ר, הקורס נמשך 11 שבועות, מתקיים במתקן-אדם, ומתאים לרובאי 02 ומעלה.

קליעה: חלק בסיסי בהכשרתו של כל לוחם. "היום זה מובן לכל מג"ד חי"ר שבלי הכשירות הנדרשת בקליעה, אין לו גדוד", אומר הרטמן. "המילה קלע הפכה למקצוע בשנת 1997, כשבוצע מהפך בצה"ל והוא הפך לפק"ל העיקרי שגורם לפגיעה באויב".


הברקת קליעה בחדר האוכל בבית משפחת הרטמן, ערב לפני שעלה לישראל כדי להתחיל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, נחתם חוזה. אמו של מייקי השביעה אותו לא להתגייס לצבא ובתמורה לכך הבטיחה שתממן את נסיעתו והוצאותיו. ההסכם לא עזר. אל מול מראה החיילים אוחזי נשק המסתובבים בארץ - מייקי נשבר, והחליט להתגייס בכל זאת. המשמעות הייתה שאת התהליך הזה הוא יעבור לבד. "באותה תקופה הייתי דתי ונחשבתי לחלק מפלוגות ההסדר", הוא מסביר. "השנה הייתה 1988 - תקופת האינתיפאדה הראשונה ואני עשיתי את צעדיי הראשונים בגבעתי. בוורלי הילס מול בא"ח גבעתי בקציעות - קשה למצוא ניגודים עזים יותר על הספקטרום. נסעתי דרומה, הגעתי לקציעות והתיישבתי על החול. זה היה הלילה הראשון והשמש שקעה. הייתי מבסוט שהגעתי, הייתי ציוני 'אחו-שילינג'. זה היה החלום שלי. יום למחרת כבר הייתי שבוז רצח. שאלתי את עצמי: איך הגעתי לפה? כמות השעות ביציאה שקיבלתי, מספר השבתות שסגרתי, אני חושב שאני מחזיק את השיא בגבעתי עד היום הזה, כי הייתי במה שנקרא הלם קרב".

ההשתלבות בצה"ל שכל-כך קרץ הייתה מלווה בבדידות קשה. "הייתי חייל בודד כל-כך באופי", הוא מספר. "לא ידעתי לדבר עברית, לא ידעתי לקרוא עברית. כשהגעתי לריאיון עם המ"מ, אמרתי לו: 'איי וואנה בי א צלף', והוא אמר לי: 'תעשה, אל תדבר'".

כבר במטווח הראשון הדהים העולה האמריקאי את הסובבים. הרטמן הפך ללהיט התורן בבסיס הטירונים של גבעתי והדרך אל המטרה נראתה קצרה מתמיד. "לא הייתי הכי טוב בריצה, לא הייתי הכי טוב בסחיבה, אבל הלך לי טוב מאוד עם נשק", הוא מסביר. "יש סרט שנקרא 'מעבר לשיא' עם סילבסטר סטאלון, על הורדת ידיים. בסרט רואים שלפני תחרות הוא מסובב את המצחייה של הכובע אחורה, כדי להיכנס למוד אחר. זה היה הסוויץ' שלו. לי הייתה את הנצרה, הייתי פותח נצרה והייתי במוד אחר לגמרי".

אחרי אין-ספור קווי עזה-לבנון, מטווח אחד הבהיר לו מה הייעוד הצבאי שלו. "חבר שלי ביקש ממני עזרה באיפוס הנשק, וניסיתי לעזור לו על-פי מה שהיה נראה לי הגיוני. אחר-כך ביקשו ממני להמשיך לעזור לחייל ההוא, וגם לזה שבא אחריו. עמדתי בקו יורים והפכתי ל'מש"ק קליעה ראשון'. לא עברתי שום קורס, לא היה לי מורה דרך, עשיתי מה שהסתדר לי במוח, ואיכשהו שם התחיל להיבנות המייקי הזה שגורם לאנשים לפגוע".

היכולת של הרטמן להעניק לאנשים כלים שיסייעו להם לקלוע הפכה אותו, כשהיה אך ורק בדרגת סמל, לאחראי על כל הצלפים בגבעתי. החטיבה הסגולה הגיעה למקומות הראשונים בתחרויות ירי וחלק מתעודות הצלפים באותה תקופה הוחתמו על ידו, אחרי שהלוחמים עברו את הקורס דווקא אצלו ולא בבה"ד 3 (שלימים הפך לביסלמ"ח - ג"כ) בשומרון. הרטמן חלף על פני מועד השחרור והמשיך באותו התפקיד ולאחר מכן יצא, בהיותו נגד, אל קורס הקצינים. כשסיים, הוצב כקצין קליעה במתקן אדם.

לסג"ם הרטמן לא לקח הרבה זמן להפוך לראש מדור הקליעה, כשלו כפופים שני סרנים - תמונה די חריגה בנוף הצבאי. "הייתי צריך לבנות את תחום הקליעה", הוא מסביר. "כל אחד עשה מה שהוא רוצה, לא היו תוכניות, לא היו מערכים. הייתי הולך לישון עם דף ועט כל לילה, חולם על צה"ל ובאופן כמעט קבוע היה לי חלום או רעיון - מה שאני קורא לו 'הברקת קליעה'. הייתי קם באמצע הלילה ורושם. כל חוק צה"לי של היום נולד באותם הלילות".

לא הייתי מספיק בוגר

האוטו האישי של הרטמן גמא מאות קילומטרים במרחבי רמת הגולן ולאורך גבול לבנון. הרטמן הסתובב בחטיבות החי"ר, הגיע אל הלוחמים, הדריך ודיבר איתם - הכל כדי לשפר את המודעות לנושא הקליעה. כמו כל מהלך צבאי מוצלח, האסטרטגיה נקבעה מראש, אבל האלתור והמזל היו משמעותיים לא פחות לתוצאה הסופית. "כשחי"רניק אומר היום 'אימון גופני, קליעה ושדאות' באותה נשימה - זה המפתח לשינוי שעשינו. אז לא הייתה בכלל קליעה", הוא קובע. בשנות התשעים פרצה השמועה על אודות משוגע עם מבטא כבד שמסתובב בשטח ומשכנע מפקדים שקליעה זה מקצוע. "המזל שלי שזה עבד", הוא מחייך. "לך תגיד לאנשים שהם טעו עשר שנים. שאני, סג"ם אמריקאי עם מבטא, מבין יותר טוב מהם".

עם ההצלחה הגיע גם הפרסום. הרטמן ישב ב"מעגל" של דן שילון, קיבל הצעות עבודה מהוליווד לאימון שחקנים בכלי נשק ופרצופו המחייך ניבט מעשרות כתבות. אחת מהן התגלגלה היישר למשפחתו בארצות הברית והובילה לשיחת טלפון ראשונה לאחר שש שנים. "עשו עליי כתבה ב'ג'רוזלם פוסט' שהופץ בעולם", הוא נזכר. "אמא שלי ראתה אותי ופתאום הבן שלה לא היה רק ה'לא עורך דין' והכבשה השחורה. פתאום היא הבינה שעשיתי משהו בחיים. התמונה הוצבה על הפסנתר בחדר האורחים ואמא שלי ניסתה גם להתקשר אליי". נדמה, שעל החלק הזה בעברו - מתקשה הרטמן לדבר. "לא הייתי מספיק בוגר להתמודד עם זה והייתה אי נעימות. לקח לי כמה שנים לעבור את זה אבל היא התאמצה מאוד לתקן".

בשנים שחלפו המשיך הרטמן לבסס את מעמדו. הוא כינס באמתחתו גם את הכשרות הנגב והלוחמה הזעירה. אבל בעיה בריאותית הובילה לכך שנקבע לו פרופיל 21, והוא הבין שבעבורו - זו שירת הברבור. "היום, בתור סא"ל, אני עובד באותה רמת קושי שעבדתי בתור סג"ם", הוא מסביר. "אתה כל הזמן מתמודד עם שכנועים ועם הצורך להוכיח. אני לא טיפוס של סגן-אלוף, אני שרוט לגמרי. אני קורא לטירונים 'אחי'. זה שהגעתי למצב שמג"דים בחי"ר לא נכנסים לתפקיד לפני שהם מדברים איתי - זו אמירה. ואני חולה עליהם. אני חי בשבילם, הם יודעים את זה. הרבה יותר חשוב שלהם יהיה טוב מאשר שלי יהיה טוב".

"לחתונה שלי הגיעו חברים מהצבא - עם פרחים אדומים לצנחנים, ופרחים סגולים לגבעתי. אלו החברים שלי, המשפחה שלי. כשאתה חייל בודד, המילה 'אחי' הופכת להיות יותר מסלנג. היא הופכת למשהו אמיתי". עכשיו, אחרי שש עשרה שנה בתפקיד, הוא מתקשה להחליט מה יעשה ביום שאחרי, אבל ברור לו שאהבותיו הגדולות - צה"ל וחיילים בודדים - ימשיכו ללוות אותו. "אולי יום אחד אהיה קצין חיילים בודדים ראשי", הוא מודיע. "זה התחום שהכי קרוב ללבי. אחרי שעשיתי כל כך הרבה שנים בצבא, אם אי פעם אחזור לגור בארצות הברית זה יהיה רק בשביל צה"ל - על מנת לגייס כספים או לשכנע אנשים לעשות עלייה. אני לא יודע להיות אחר. מצאתי נישה שאני ממש ממש חזק בה, וזה ממש מזל כי אני כל כך חלש בשאר התחומים. אשתי מזכירה לי את זה כל יום".

נקלעו בדרכו



בשנים הארוכות שהעביר בתפקידו, הצליח הרטמן להתחבר עם לא מעט מפקדים בצה"ל.

קחצ"ר, תא"ל יוסי בכר, מכיר את הרטמן כבר שנים רבות. "פגשתי את מייקי כששימשתי כמג"ד 101 ובהמשך גם כמפקד בא"ח צנחנים", נזכר בכר. "למדתי ממנו המון, לא רק מתחום הקליעה אלא גם בנושא הטיפול בחיילים בודדים ועידודם לשירות משמעותי בצה"ל". בכר מסביר שהרטמן הוא מוסד של ממש בתחומו. "מייקי והקליעה זה מפעל חיים", הוא אומר. "הוא קצין אחד שהרים את רמת הקליעה ותפעול הנשק למעלה. הוא מאוד ייחסר".

"כשהייתי טירון, מייקי היה משק קליעה בבא"ח", מוסיף סא"ל אורן זיני, מג"ד צבר בחטיבת גבעתי. "אני זוכר אותו מהיום בו התגייסתי, את ההתלהבות ואת המקצועיות שלו. כל התייעצות שהייתה לי בתחומים האלה, בכל תפקידי כמפקד - כמ"מ, כמ"פ ולאורך כל השירות - התקשרתי אליו, מבלי להתבייש. זה הגיע אפילו לרמה של איפוס נשק ולמידת האמצעים החדשים שנכנסו למערך. מבחינתי, כמג"ד בגבעתי, זו אבדה לא קטנה שהוא עוזב, יש לו מונופול ומנדט בנושא".

גם אל"ם אהרון חליוה, מפקד בה"ד 1, זוכר את הרטמן מצעדיו הראשונים במערכת הצבאית. "אני מכיר את מייקי עוד מהתקופה בה שימשתי סמג"ד צעיר, בשנת 95', ומבחינתי, הוא האחד והיחיד", מספר חליוה. "הוא אדם שאני מאוד אוהב. הלב שלו והמקצועיות שלו עושים תחרות מי יותר חזק - ואישית, אני עוד לא החלטתי מי ניצח".

גם אביבה איכלבום, יו"ר עמותת "בית קובי" (המסייעת לחיילים בודדים - ג"כ) ואמו של סמ"ר קובי שנפל במהלך פעילות מבצעית בנצרים, בשנת 2002, מספרת על קשר מיוחד עם הרטמן. "מייקי היה המורה שלנו", היא אומרת. "הוא לימד אותנו מה חייל בודד צריך. דרך יכולת הדיבור המיוחדת שלו אפשר להבין עד כמה הנושא בנפשו. כשהוא מגיע להרצות לחיילים שלנו חשוב לו להעביר מסר של: 'וואלה, תראו, גם אתם יכולים'. היום, מיקיי קורא לי אמא. בעבורי מייקי הוא נשמה גדולה, ואני מאוד אוהבת אותו".

שאלה חשובה....יש לו יורש ראוי?

יורש ראוי?

הרשה נא לי לחלוק עלייך. בכל התקופה שבה סא"ל הרטמן היה ברא"ש תחום קליעה וצליפה הן רמת הקליעה הבסיסית והן רמת הצליפה לא השתפרו ולמעשה, בתחום הנ"ל אנחנו בפיגור עמוק בהשוואה לצבאות אחרים.

הבנאדם הרבה דיבורים ומעט מאוד מעשים.

אני אמרתי את זה באשכול אחר - אולי יש הרבה מאוד לאן להשתפר, אבל מייקי שיפר את איכות הקליעה מאז נכנס לתפקיד. לפניו היה יותר גרוע - פשוט מאוד.
עם זאת, נכון שהצבא התדרדר מאז אינטיפדה 2.0, אבל הוא התדרדר בהרבה מאוד תחומים אחרים גם...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כרגע לא - הקרקס עזב.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כן יכול להיות שזה סתם כתבת תדמית
כי באמת קראתי שלמייקי יש אהבה גדולה לנשקים קצרים :O

אין שום קשר בין אורך הנשק שלך לרמת הקליעה שלך.

מה אתה אומר?
בוא תרכיב כוונת ELCAN או כוונת ACOG על אחד המקוצררים/מנוסרים שלך
או על מיקרו תבור ונראה איך תפגע בטווחים של 300-400 מטר
איך יהיה הפיזור וכל זה
אבל כמובן שגם צריך לדעת איך לירות נכון וכל זה....אני לא אומר שאם יש לך נשק ארוך אתה פתאום הופך לאיזה קלע מצטיין :O

לשורה האחרונה שלך בדיוק התכוונתי.
זה שהוא בעד לאמן אנשים כדי שידעו לקלוע, אבל בו זמנית בעד קנים קצרים לא סותר כלל.
רמת הקליעה לא מושפעת מאיכות הנשק, הפגיעות מושפעות ממנו.

אפילו אני, שלא קורא עיתונים, זוכר שלוש כתבות עליו.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

1) אם זה נכון שמייקי אכן אחראי לביסוס תו"ל הקליעה והצליפה WTF עשה צה"ל ומה"ד מיום הקמתו עד הגעתו של מייקי? אם לא היה מייקי אז אף אחד לא היה לוקח יוזמה לצור, לבסס ולקדם את הנקודה הכל כך חשובה הזו?
2) אם מייקי הוא יותר דיבורים ממעשים אז איך ייתכן שצה"ל לא מזהה את הבעייה ומתמודד איתה?

מישהוא מוכן להאיר את הנושא?

לפניו היו הידרדרות והזנחה שגרמו לחיילים לירות כמו רובוטים על כל מיני דברים בצורות לא מאוד יעילות.
בתקופתו הוא שימש מוקד ידע מקצועי שאיפשר אולי למפקדים בצבא היבשה לחשוב ש"מייקי כבר יבוא עם הבנות והם כבר ידריכו את החיילים בקליעה, אנחנו יכולים להתמקד בשפצורים, גומי הפעלה ולהמציא עוד שטויות לעשות במקום להתאמן על יסודות החיילות".

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 בתקופתו הוא שימש מוקד ידע מקצועי שאיפשר אולי למפקדים בצבא היבשה לחשוב ש"מייקי כבר יבוא עם הבנות והם כבר ידריכו את החיילים בקליעה, אנחנו יכולים להתמקד בשפצורים, גומי הפעלה ולהמציא עוד שטויות לעשות במקום להתאמן על יסודות החיילות".

אני דווקא זוכר איך הוא והבנות הקפידו לטעון שלימוד הקליעה היא באחריות המפקד. עברתי שלוש השתלמויות אתו (בקורס מ"כים, בקק"צ ובהשלמה) - בכל אחת מהן הדגש היה על איך חונכים קליעה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

2) אם מייקי הוא יותר דיבורים ממעשים אז איך ייתכן שצה"ל לא מזהה את הבעייה ומתמודד איתה?

אני מכיר יותר מתחום אחד שזה המצב בו. ואני מכיר יותר מתחום אחד שהצבא מכיר בבעיה, אבל לא מוכן לשלם את מה שנדרש בשביל לטפל בה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מה זה? במה היא שונה מהפריקה הצה"לית המוכרת לי (2001-2004)?

הפריקה החדשה: "שינינו את שיטת הפריקה ביולי 2008", מתאר הרטמן. "בתהליך הקודם, במידה ונמצא כדור בקנה, החייל היה פולט כדור. הפריקה החדשה מובילה להעפת כדורים שנגרפו, דרך התריס, ללא פליטה וללא פגיעה אפשרית".

The "big" change is now after twice pulling back the charging handle, you don't release the trigger anymore

I guess that they concluded that if a "helmut" soldier, after pulling back the charging handle twice, still doesn't notice that an unejected bullet is in the chamber (due to a malfunction or forgetting to first take out the magazine) , it is better to have him leave it in the chamber, rather than have him automatically pull the trigger and discharge the bullet in the air


But is it better to have a helmut unknowingly walk around the base with a loaded chamber
?

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

אבל זה שינוי סמנטי לחלוטין!

נכון, על הנייר יהיו פחות מקרים של פליטת כדורים (עקב אי-הנקירה) אבל במציאות, כמו שאמרת, מסתובב עכשיו מישהו עם נשק טעון ודרוך בבסיס! אז על הנייר, מקדם הבטיחות גדל בזמן למעשה הוא רק קטן בהמון... לא עדיף כבר לפלוט את הכדור ב60 מעלות לעבר שמיים נקיים בין כוונות מאשר להסתובב איתו בתוך הנשק במצב דרוך?

עדיף, אבל לך תחפש היגיון ומחשבה בצה"ל, כאשר קיבלו את ההנחייה הזו "מפי הגבורה" ממש.

לא נוקרים.
זה כל ההבדל...

בעריכה:
הגיבו כבר ולא שמתי לב לכך

לעולם אשא דגלך בגאווה

אין נקירה בשיטה החדשה. פשוט דורכים, מציצים בבית הבליעה, מוודאים וזהו.
לא כזה הבדל מהשיטה הישנה: דורכים פעמיים (ואז כדור / תרמיל עף כך או כך), מוודאים במישוש ובראייה ונוקרים. לדעתי, השיטה הזו יעילה יותר, כי היא מוודאת שבשום מצב לא יהיה כדור בבית הבליעה.
אם חס וחלילה נפלט כדור, עדיף שזה יהיה בשורת פריקה.

כל עוד הצבא ימשיך עם פקודות מהסוג של "נשק פרוק לבדיקה" - הפליטות ימשכו.
הצבא מלמד את החיילים שהם לא אחראים לפריקה, זו אחריות המפקד. החייל מבצע את הפעולה אוטומטית, בחלק מהמקרים אפילו בלי להסתכל, והמפקד הוא זה שבודק לו.
החייל צריך ללמוד שהוא זה שפורק, כלומר אחראי לתהליך הפריקה, והמפקד (או חייל אחר) רק מבקר את הפעולות שלו.

I think, therefore I am. I think

לטעמי העיסוק באחריות לא לגמרי מדויק כשמזתכלים על אוכלוסיית פורקי הנשקים בצבא ההגנה.
אלו חבר'ה שלא מבינים או לא מזהים שהם במצב של חוסר אחריות.

לפני כל זה צריך ללמד ברמה הטכנית- פריקת נשק מתחילה בהפרדת המחסנית. אחר כך תוודא שאין מחסנית כי אולי אתה מחפף (לא חשוב מאיזו סיבה).
אחר כך שתי דריכות באופן שבו מושכים בכוח עד הסוף ועוזבים פשוט את ידית הדריכה לחזור לבד.
ואז לבדוק אם יש כדור בבית הבליעה ואזור פתח ההפלטה מבפנים.
אחרי זה לבדוק שוב אולי שכחנו להוציא מחסנית (זה שלב שנועד להתגבר על ישראלים).
ואז לנקור מכוון לעבר כל מה שיכול להיחשב בחומת מפגע (לא עביר ולא מנתז) או לא לנקור, מה זה משנה. אם בדקת טוב שאין מחסנית בכלי ואין כדור תורן בכלי, את מי זה מעניין אם אתה נוקר או לא? מה זה משנה ולמי בדיוק?

הרי יש מי שיטען שהנשק צריך לשכב במצב דרוך ונצור, ויש מי שיטען שנשק צריך לשכב במצב נקור עם נצרה פתוחה על בודדת. מה זה משנה אם החייל יודע באחריות מלאה שאין לו כדור תורן בקנה? הרי זה מה שחשוב.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

I agree 100% . I believe that the current situation where the commander and not the individual soldier is seen as responsible for checking that the weapon is unloaded is why soldiers become careless and function robotically when unloading

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

http://mazi.idf.il/113-9067-he/IGF.aspx
http://mazi.idf.il/113-8738-he/IGF.aspx

למה לא שמים את הח'ברה הרוסים שנקראים ה"צ'יצ'נים" בתור מדריכים ?

"הצ'יצ'נים"? - אתה בוודאי מתכוון לצלפים שעלו מארצות בריה"מ לשעבר, בין השאר מצ'צ'ניה?

אני לא יודע אם ולמה הם לא מדריכים (ראיתי נגדים שעונים להגדרה זו בתפקידי הדרכה ופיקוד ביחידות מסוימות), אבל אני יכול להגיד לך למה מייקי לא בחר אותם:




אין להם חזון רציני וחיוך של מליון דולר!

יא בייבי



קבל איזה מק פורק לקינוח:

*הכל כמובן בהומור - אני בטוח שמייקי לא יכעס..

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

עם כבר מק-פורק-האתר הרישמי של החברה המייצרת:

http://www.safrgun.com/

הנה כמה תמונות של הדבר הזה תקוע בבתי בליעה של נשקים שונים

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

האמצעי שלך?

היה דומה למשהוא שהיה לי פעם...

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

כל מיני תובנות מעניינות

אשכול אחר - MSE, החברה לפיתוח וייצור כוונות נק"ל של מייקי הרטמן
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=572939

זו כוונת חדשה??
בניסויים??
M-PRO?

יחסית חדשה

יצא לי לשחק איתה מעט בISDEF בחודש יוני בדוכן של Gilboa Rifles
לא ממש התרשמתי, נראית מצועצעת ומרגישה לא עמידה במיוחד בפני מכות (שימוש צבאי).
הגוף מעל מסך ההשלכה אינו מאסיבי בעיני בשביל הגנה, בעת מכה תיתכן דיפורמציה של הגוף בחלקו העליון, יכול להוביל לפגיעה פיזית במסך ההשלכה\עוצמית. לדעתי האישית היא לא בנויה מספיק לשימוש צבאי.

לא מדובר במשהו מיוחד או פורץ דרך, סה"כ עוד כוונת בשוק, כשיש כבר כוונות טובות עדיפות.
התכונות העיקריות של MSE שניתן לברור בין מספר סמנים (reticles) בלחיצת כפתור על פי צורך, וסמן לייזר מובנה ודומה לmars ו-mor.