
08-07-2006, 11:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 932
|
|
קטע מיומני - 7/7
שלום לך אור יקר,
יום לא קל עבר עליי. להתמודד עם משהו שבכלל לא ציפיתי לו ...
והתאריך, 7/7 - פעמיים נצח.
ממש מרגישה איך הגלגל מסתובב, והגענו לעוד מערכה במסכת המערכות שלנו כנשמות.
אמרתי לה. אמרתי לה חד וחלק מה אני חושבת, מרגישה.
צעקתי, התלהמתי, לגבי בת זוגתה. לגבי הבן שלהן. מה שאני רואה כבר זמן רב.
להוציא החוצה. להפסיק לשתוק ולדבר עם אימא מאחורי הגב.
זה לא מועיל לי. לאימא. ובמיוחד לא לילד הקטן.
אז אולי יש לי קארמה עם הילד הקטן, שהוא יגיע לכאן, לבת זוגתה, והיא תנהג בו איך שנוהגת, ואני אבחין (אני בטוחה שעוד רבים אחרים מבחינים), ונראה אם תגיבי ?!
בואו נראה מי יעיז להגיד לאחותי המלכה מה חושבים עליה ?
והרי אנחנו לומדים על נתינה, שצריך לתת, גם כשקשה. במיוחד כשקשה.
ולתת, זה לאו דווקא בחומר.
נתתי לה בראש. גם נתינה, מהסוג הזה, היא נתינה לא פחות חשובה מנתינה של חיוך, חיבוק ...
.....
ולמה היא בסרט שלי ?
למה חזרתי איתה בכלל לגילגול ?
להתמודד עם הפחד ?
לראות מה קורה שכולך חומר ?
לראות מה קורה, שאתה נוכח אבל לא באמת חש ?
לראות מה קורה שאתה מתעלם ?
זה שיעור לא קל עבורי. לראות ולשתוק. לשמוע ולא לדבר.
ואז,
עוברים הימים,
והגיע היום הזה. 7/7 - פעמיים נצח.
זה הגיע מאיפשהו. לא יודעת.
ופשוט אמרתי. לא שתקתי.
והיא ... אחותי. שתעשה מה שתעשה. אני אמרתי. לפחות, יודעת, שאמרתי.
לא שתקתי כמו כולם.
יש רגעים בחיים, שצריך להיות חזק. יש רגעים בחיים שצריך לעמוד על מה שמאמינים. יש רגעים בחיים, שאסור לוותר. כי לעולם אין לדעת מה יבוא מחר. ואם זה יהיה מאוחר מידי. וגם אם ברמה השטחית, החומרית, זה נראה לא טוב. אני יודעת שבשמיים מחייכים. מחייכים שעומד אדם מול כולם, וצועק - די להזנחה, די לאטימות, די לשכל שכל שכל.
צריך לתת אהבה,שמחה, הקשבה והרבה יחס חיובי לילדים שלנו.
אמן שכל אחד ואחת שקורא את השורות האלה,
ידע לתת לחבריו, לילדים שלו (שיבואו או כבר יש), את הטוב שבו !
רציתי לשתף אותכם, בדבר.
אוהבת אותכם,
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|