11-07-2006, 04:04
|
|
|
חבר מתאריך: 09.08.05
הודעות: 780
|
|
גבר זה לגיטימי להרגיש ככה...הרי לא טבעי לתת נשק לחבורה של ילדים בני 18 שלפני חודש זרקו על המורה גירים ולשלוח אותם לחזית נכון?
אבל מספר דברים:
1.אתה לא היחיד שעושה זאת...יחד איתך יש אותי ועוד אלפים אחרים...עשו את זה לפנינו ויעשו את זה אחרינו, אז למה אנחנו לא מסוגלים?
2.אם לא אנחנו, אף אחד לא יעשה את זה...זו החובה שלנו למדינה ולמצפון השקט שלנו.
3.זו החובה שלנו לכל אלו שהרגישו כמונו בעבר ונפלו בקרבות...אם הם יכלו עם כל הפחד והסיכון לעשות זאת, זו תהיה חוצפה, פחדנות וזלזול בכבוד המת לא לעשות זאת.
אני מבין שאתה לא מתכוון לוותר על קרבי, ואתה צודק ב100%.
אני לא חושב שיש ילד עד היום שהתגייס בלי פחד...זה טבעי אחי..אם לא רגשות היינו רובוטים...פחד, אהבה, התרגשות וכו' וכו'...זה טוב וזה עוזר לשרוד ולחוות דברים טוב יותר.
אני בטוח שיהיה בסדר...כמוך גם אני ועוד רבים ואחרים מתגייסים עם אותן החששות בדיוק, אבל נעמוד בזה כמו גדולים אחי...
בהצלחה..!
נ.ב- אם תוכל לתפקד תחת לחץ? אי אפשר לדעת עד שלא תהיה במצב כזה...אתה יכול להיות לוחם בסיירת, לסיים מסלול כלוחם מצטיין והרגע האמת להתגלות כמוג לב.
אתה יכול גם להיות בגדוד "פשוט" כביכול, והרגע האמת להתגלות כגיבור ולהציל אומה שלמה...
אם לא תנסה לא תדע. רוב הסיכויים שכאשר תצטרך להגן על חבר לשירות הצבאי, לא תפחד, כי תאהב אותו כמו משפחה...
|