אני אדם מן הישוב שעוקב בהדיקות אחר ההתנהלות, והאמת היא שהפסקתי להבין מה קורה .
ההרגשה היא שגם אם נשאל את הרמטכ"ל מה המטרה, לא נראה לי שנקבל תשובה ברורה.
וגם אם כן נקבל תשובה, נשאלת השאלה האם דרך כיבוש, סליחה, ניסיון כיבוש של איזה כפר
עלוב נשיג את המטרה.
אני לא מנסה להיות "חכם בלילה" ומנסה להציג את דרך ההתנהלות הנכונה והפתרון למבוי הסתום .
אבל ברור לי שזו לא הדרך.
כנראה שאנו לא מעודכנים בתמונה המוכללת, אבל המידע הלא רשמי שרץ בין האנשים לא מעודד.

אז אם המצב טוב יותר מכפי שאנו יודעים אנא עדכנו אותנו ואם המצב לא כלכך טוב אז אולי צריך לשנות אסטרטגיה.

לא נורא אם נפסיד בקרב, צריך לנצח במלחמה !!!!!!!!!!!!!!!!
"אנחנו ננצח"

כפי שכנראה כבר ידוע לך, הממשלה מתכננת ליצור אזור חיץ של עד 2 ק"מ מהגבול בדרום לבנון.

הדבר יהיה בלתי אפשרי ללא חיסול מוקדי כוח של חיזבאללה במקומות כמו בינת ג'ביל... הכפר אולי עלוב אבל הוא מהווה מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה אם הצבא רוצה להשיג את המטרות שהממשלה הציבה.

"ככה זה במלחמה". וגם אם יגידו "זה לא אומר שאסור ללמוד לקחים/לקבל ביקורות/להפנים תוך כדי קרב" אני עדיין אגיד "ככה זה במלחמה".

ולמי שרוצה השוואות מאוד כלליות, נא להריץ את הזכרון אחורה לימי המלחמה בעיראק שנמשכה שבועות ושאת לאחר הכנות מדוקדקות. גם אז שמענו המון ביקורת שמקורה העיקרי היה בחוסר הרצון (איזו חוצפה!) של הצבא והממשל האמריקאי לתת דיווחים מפורטי בזמן אמת, אלא רק דרך עיני כתבים מגוייסים. מה שראינו היו כמה מסוקי אפאצ'י שכובים בשדות כאבן שאין לה הופכין, טנקי אברהמס שניטשו על כבישים, חיילים אמריקאים שניכנעו בשיירות שהגיעו לשום מקום והמון ברדק.

כאשר צבא שהפער במודרניזציה בינו ובין האוייב הוא עצום, נלחם, קשה לו מאוד להצביע על הסממנים הישנים למצב בשדה הקרב. אנו שהתלהבנו מהסקירות של שוורצקופף ב 1991, למדנו לא לסמוך יותר על הסרטונים החשוכים עם הצלב והפיצוץ הפתאומי או על התמונות של שיירות ענק של חיילים שלא יורים אלא רק מסתכלים. זוהי המלחמה המודרנית על שלל בעיותיה. האם יהיו עוד 20 או 150 הרוגים, אני לא יכול לענות. מה שברור הוא שינן מטרות שהן ברות השגה והשאלה היא האם הממשלה תרצה לקחת את הנשימה הארוכה ולהשיג אותן. זו לא "מלחמת לוקסוס" אלא מאבק סיזיפי ומדמם נגד אוייב שאין ברירה אלא לנצח אותו באופן שאנחנו נראה כנצחון (לא הרואי אלא השגת המטרות). אם לא נביא את התוצאה הזו, כל מטורפי העולם המוסלמי ילחצו לפתוח נגדינו חזית דומה ובכל מקום. אם אתה רואה סרטים מעיראק, אתה יודע שאין למוסלמים בעיה של כ"א נחוש ואכול שנאה לאוייב.

אלה לא הערבים של פעם, אלא אוייב אכזר שיודע ללמוד ובניגוד לנו לא רואה תגמול אישי כמרכיב חשוב בניצחון.

עבור המון ישראלים שום נצחון לא כדאי אם ישלמו מחיר בחיי אדם בטווח המיידי וזו בעיה מאוד רצינית שהאוייב מודע לה. חדשות רעות: אין שום בעיה למאות מחבלים נחושים להכניס את צה"ל לכמה וכמה מארבים רבי נפגעים. הם עושים את זה כל הזמן בעיראק, אפגניסטאן וצ'צניה. לנו יש את הפריווילגיה להלחם ממש על הבית

מי שמצפה לזמנים טובים, שישכח מזה! האפשרויות הן או הישג במחיר כבד של חיי אדם (עמדנו באסון המסוקים, נעמוד גם בזה. אני יודע שזה מזוויע אפילו לחשוב, אבל אני אומר את זה בצער רב ורק כמשקל נגד לאלה שנתקפים לחץ ורוצים עוד חמש דקות של שקט), מחיר שיהיה כבד שבעתיים משום שיגבה באופן מאוד לא הומוגני מהיחידות הסדירות המעולות, או אפשרות של קבלת זמן קצר (שנה או שנתיים) של שקט מפתה בחסות כל מיני מוסכמות והסכמים שסופו לעורר בעירה עצומה. מי שיכניע אותנו עם קטיושות רקטות ולוחמה פסיכולוגית (הצבא לא נכנע הרי), להבא ידאב להצתייד בטילים שיחסלו גם את מי שמספיק להכנס לממד.

חומר למחשבה מאזרח שכלל לא שטוף בטחון אבל מעדיף להיות קר רוח גם כאשר מאוד מפתה להיות לחוץ כל היום.

.

אני אהיה יותר מדוייק, עם כל ההצהרות של הצבא, שלא הפתיעו אותנו, עובדה היא שנפלנו היום במלכודת ואנו משלמים על כך במספר לא מבוטל של הרוגים ופצועים .
זה הזמן לשנות אסטרטגיה, איך, מה, מי וכמה, לצמרת הצבאית והמדינית יש את כל הכלים.
המטרה היא לצאת מהמקרה מחוזקים ולקצר תהליכים, זו דעתי .

אתה מתכוון אולי לשינוי טקטיקה! נכונה לך הפתעה אם כן וכל אלה שחושבים שננצח אם "רק" נשפוך עליהם קצת נפאלם, מצרר, די9, זרחן ושלל פנטזיות - אתם רק מקדמים את התבוסה! מלחמה נגד אוייב רצחני שלא חס על חייו שלו, מנצחים בדם ואש ולא קיטורים. ומוטב שכל המומחים מהעורף ירגעו קצת ויפנימו שאנחנו לא עומדים מול איזה כמה פלאחים. מי שחושב שכל המכות מקורן רק בפאשלות, שיתנתק מהחדשות או שילך לחופשה במיאמי. זו מלחמה אכזרית ועם כל הכבוד, אנחנו עוד לא סופרמנים. מה שכן יש לנו, זה חוסר ברירה אלא לנצח.

אני לא מוצא שום תועלת באמירות בסגנון "חייבים לעשות משהו". תעשה מה שאני עשיתי: סע לנהריה, תכנס למוקד העירוני ותבקש לעזור, גם אם לחצי יום. לא חסר מה לעשות, תאמין לי. גם אם מה שהיה לי לעשות זה לתת עותק חדש של שר הטבעות שקיבלתי במתנה, ומשחק מחשב שהבן שלי קיבל, למשפחות שהתאספו מחוץ למקלט (הייתי ביום שקט), אני בטוח שהואלתי לא מעט ובטח יותר מאשר מי שנלחץ ונלחץ.

מלחמה מנצחים כאשר לא כל אחד מתכופף וצועק "חייבים לנצח" אבל לעצמו אומר "שאחרים ילחמו, יסתדרו בלעדי".

.