צרפו לאשכול זה את הסיפורים ההזויים שלכם , כאלה שהייתם בטוחים שהסיטואציה שאתם נמצאים בה לא אמיתית או מוגזמת

מתחיל בדוגמא משלי
לפני שבועיים בערך כשחזרתי מהעבודה(20:30 בערך) ראיתי דמות בחנייה שלי , כשהגעתי לחנייה ראיתי שזה בחור
אתיופי בן 17-18 , כשעברתי לידו עם האוטו הוא שאל אותי "אתה יודע איפה זה רחוב התחייה 1" .
עניתי לו שזה מספר 4 ומעבר לכביש מספר 1 , הוא התעקש שמעבר לכביש זה מספר 3 (מה שנכון...) , אמרתי לו שיתן לי לסיים לחנות ואני אראה לו.
הלכנו לכיוון הבניין , שאלתי אותו אם הוא מחפש מישהו ספציפי והוא ענה "אתיופי" , הראתי לו את הבניין והוא טוען שזה לא נראה כמו הבניין שהוא מחפש , שאלתי אותו אם יש לו טלפון של מי שהוא מחפש
ניסינו להתקשר ענה מישהו הם דיברו באמהרית ובסיום השיחה הוא אמר לי שמי שהוא מחפש עבר משם והם לא ידעו להגיד לו לאן
ניסינו עוד שניים שלושה טלפונים , ניסינו ב 144 כולל לחפש טלפון שך אחותו(!) ולא מצאנו כלום.

טוף מה עושים ,הוא מנשר בכלל וזו הכתובת שיחידה שהוא מכיר והוא מתכוון לדבוק בה... התקשרתי למוקד העירוני לשאול מה עושים
הם הציעו לי לנסות במרכז הקליטה בעיר והסבירו לי איפה הוא נמצא.
קניתי לו פיצה( שהוא סירב לאכול) ונסענו לחפש את מזלנו , הגענו למקום הכל חשוך והשערים נעולים , לפתע הוא קולט מישהו , אני עוצר ושואל "אתה מכיר אותו?" , הוא עונה "לא , אבל הוא אתיופי , מפה אני אסתדר"
יצא מהאוטו והשאיר אותי פעור פה...

It's Never Lupus

מלהידבק לארטיק ולא להצליח לחלץ את השפתיים ממנו ?

"Beauty is in the eye of the beholder..."

הגענו לכתובת שהוא מסר הרצל 116 רק כדי לגלות שרחוב הרצל מסתיים ב115
איכשהו איתרנו את הבית ושאנחנו דופקים
הוא צועק לנו "אני לא בבית"
צעקנו לו בחזרה "אז שתגיע תחתום לנו על הצו התייצבות" והלכנו

לנו היה פעם סיפור באוגדה על אחד שביקש מאבא שלו להגיד שהוא נפטר כדי לא להתייצב למילואים (אין גבולות...)

"Beauty is in the eye of the beholder..."

פעם היה לי קטע שהיינו צריכים לעשות סיור כתובות אני ועוד מישהו
לא היה לנו חשק אז החתמנו 3 אנשים מתוך 10 , הלכנו לאכול משהו וחזרנו עם תירוצים

"Beauty is in the eye of the beholder..."

סיפור מהילדות-

בסביבות כיתה ה'-ו', יצאנו לטיול כיתתי לאיזור הארבל.
אני ועוד חבר היינו סוג של נוכלים, והפחדנו את הבנות ה"עדינות"..

אמרנו להן שאם נלחץ על הכפתור למעלה (הפעמון), האוטובוס יתפוצץ. כנראה היינו מושפעים למדי ממלחמות ומכות אחרות..

בקיצור, הן התחילו לצרוח ועניינים, וחבר שלי ספר מ-10 אחורה, ולחץ על הפעמון. בשניה שהוא לחץ התפוצצו כל החלונות בצד הימני של האוטובוס.
מיותר לציין שההיסטריה היתה מטורפת, המון זכוכיות על כולם, חתכים וצרחות...


מה התברר?

האוטובוס חנה קרוב מדי לענפים, וכשהוא התחיל לזוז הענפים פשוט ניפצו את החלונות.
מזל של מתחילים...

רק אני מסוגל , לשים משקפיים במקרר , או את הקופסת סיגריות , או אפילו פעם אחת . להכין לי נס
ואת הקומקום החשמלי לשים במקרר ואת החלב להשאיר בחוץ.
רק אני מסוגל , לקנות כמה מאפים בתוך אריזת נייר , להכניס אותם לחימום במיקרו בלי להוציא אותם מהאריזת הנייר
ורק אני מסוגל לגמור רכיבה , לשים את הקסדה של האופניים על גג הרכב ולהתחיל לנסוע בלי להוריד אותה משם .
הייתי בטוח שזה אולי קשור לאלציימר או משהו אחר במוח . נבדקתי מסתבר שלא - הרופא פשוט אמר " שמע אתה חייב לנוח קצת "

גראס?

אני יכול לארגן לך איזה יוגורט טוב, חומר פצצות

כשהכנסתי את אילון לכיסא הבטיחות שמתי על הגג של האוטו את הפאלם-פיילוט
כשהגעתי הבייתה, פתחתי את הדלת להוציא אותו וגיליתי שעשיתי את כל "הדרך", עם הפאלם על הגג
יה אלוהוים - איזה מזל היה לי שהמכשיר לא נפל..........

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

לפני כמה שנים למדתי שאסור לשים סיר מנירוסטה במיקרוגל. היה סיר מרק ולא היתה לי סבלנות לחמם אותו על הכיריים, אז הכנסתי אותו למיקרו. שתי דקות אחר כך המיקרו הדיף ריח מסריח אז התקשרתי לאמא שלי לעבודה ושאלתי למה זה...

יש לנו בבית כיריים חשמליות, ופעם שמתי עליהם קערת מזכוכית ובתוכה אורז. אחרי מספר דקות הקערה התבקעה.

פעם אחי עיצבן אותי אז לקחתי כמה שקיות קטשופ שהוא החזיק (מהאלה שמקבלים במסעדות מזון מהיר) ודפקתי עליהן עם פטיש שניצלים. עד היום יש כתמי קטשופ על התקרה שבמטבח.

כתמי הקטשופ על התיקרה מתווספים לכתמי קולה בני מספר שנים. אבי שכח בקבוק קולה בפריזר ואני ילד טוב- שמתי לב לזה, הוצאתי את הבקבוק ושמתי אותו בכיור.
עליתי למעלה לשחק במחשב, ופתאום שמעתי קול נפץ/ביקוע/פרץ גזים. הגעתי למטבח וראיתי גשם של קולה יורד מהתיקרה.

כל הארועים הנ"ל קרו בין השנים 1996 ל-2000.

משהו מהמילואים:
לפני שנה וחצי היתה לנו הקפצת תירגול של כל האוגדה. הקפיצו אותנו על מנת לתרגל את מערך גיוס החירום. המילואים התפרסו על פני יומיים כאשר החלק שבו הייתי מגוייס היה בערך 20 דקות.
הקפיצו אותנו ביום X בשעה 17:00, הגענו לשטח הכינוס וב 22:00 יצאנו דרומה. הימ"ח שלי נמצא ליד אילת, ולאחר החלפת אוטובוס במחנה פלוגות הגענו לאילת למחרת ב 6:00 בבוקר.
התחיילתי בשעה 6:10, השתחררתי בשעה 6:30, ואז החל המסע חזרה הביתה.
כמובן שהיתה תקלה בהזמנת האוטובוסים לצפון, אז יצאתי מהש"ג, ותפסתי טרמפ לאילת. קניתי כרטיס טיסה צפונה וכשנחתתי בשדה דוב (שדה התעופה בחיפה היה סגור לרגל שיפוץ המסלול) שאר החבר'ה היו בארוחת צהריים ב"אחים דביר" בדימונה.

קיבלתי שני ימי מילואים עבור 20 דקות...

לעולם אשא דגלך בגאווה

הייתי באבט"ש במתקן קשר שנמצא במצפה רמון
הבעיה? 40 דקות הליכה כדי להגיע לשם ובכביש עוברות 4 מכוניות ביום
ל"מזלי" המשאית זבל הגיעה למתקן אז ניצלתי את ההזדמנות ועליתי מאחור
סירחון אימים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshicons/icon_disgust.gif]

It's Never Lupus

(חוץ משלושה וזה בינהם)

אני יכול להבטיח לך שיש מקומות שהרבה יותר קשה לצאת מהם

It's Never Lupus

גאה בך

לילה בהיר
מלא כוכבים
אויר קריר
אני שוכב ומביט בשמיים היפים
חברים טובים לידי
נוף מדהים
טבע
חיות



ואז אני קולט - אני בפאקינג לבנון

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

בכל מקרה,
ניסיתי לשבור את השיא שלי בשולה המוקשים, דרגת Expert - ואחרי בערך 30 משחקים נמאס לי וסתם התחלתי עוד סתם משחק ולחצתי ברנדומליות בלי שום קשר לנתונים, ולא נחתתי על אף מוקש. סיימתי את הפאקינג משחק, ע"י לחיצה רנדומלית על המשבצות :/
(אולי מרוב שאני משחק בזה התחלתי לשחק את זה בתת מודע, גם בלי לרצות לשחק את זה..?)

חישבתי את הסיכוי שזה יקרה, וזה 2.27021673497666683077e-100.
(0.000...[99 times] 000..227021673497666683077)

זה בערך פי...10 בחזקת 109 יותר קלוש מלזכות בלוטו.

Any sufficiently advanced bug is indistinguishable from a feature

It's Never Lupus