29-09-2006, 13:20
|
|
|
חבר מתאריך: 14.09.06
הודעות: 178
|
|
ציור
מספר דקות של רחש. אני- עודני כאן.
רוקד
עומד
יושב
חושב - לא יודע על מה.
אשאל את חבריי שאלות רבות ולא אקבל תשובה
שוכבים בתוך ארון מתים - אין להם מי, אין להם מה...
הגוף נפרד מנשמה הצופה בעיניים עצומות מהחלון-
הכל אפור. השמים חומים, האדמה כחולה. הכל שחור...
נבזיים ורעים הם בני האדם
לוחמים למען כבוד שלא קיים
יותר מדי גאווה עצמית בוערת למוח
מאבקי תדמית נדושים מנוצלים בכוח.
מנסה לשכוח-
לא יכול
אלוהים מצייר לי עולם ממכחול.
כמה "כנות", כמה "עדינות"
אני יושב בצד - בוהה בסיוט.
הם מבקשים שלום ומשתמשים באלימות
שטות
שעון על קיר לבן לא מתקתק
שבור.
הקשת עכשיו בצבע עכור.
יש לי ציור...
יש לי ציור...
|