העולם טיפש.
אני חושש
שמה יקרה לי משהו נורא.

זה רחוק אבל נכון
לא לכל שאלה אני אמצא פתרון
אבל אמשיך לשאול את עצמי שאלות רבות

מה הדחף להגיע כל כך רחוק?
הרצון לבכות? הרצון לצחוק? הרצון למחוק.
יש הרבה זכרונות מעומעמים - וטוב שכך.

למה לעשות זאת כך? ולא אחרת?
למה תמיד התמונה מושחרת?
מדוע אני עדיין קיים שם? רחוק.

ויש תשובות...
אבל אין תשובות!
זה רחוק מדי בשבילי

הרי כל אדם ואדם שואל את עצמו לפעמים "למה אני קיים?" או "למה אני עדיין?" ומנסה למצוא תשובה, אבל היא רחוקה. ומתישהו אנשים מפסיקים לחפש את התשובה, וחיים בחוסר הכרה מוחלט.

השיר מאוד יפה ומאוד אמיתי,
puzpuz.

אלו חלק מהאנשים שמכילים אותו שגורמים לו להיראות ככזה .
ויש המון שאלות שאין להן תשובות, אבל דרך החיפוש מעניינת

"Beauty is in the eye of the beholder..."