24/10/06

לתוך הלילה, התעוררה רננה . לקול בייכם של ילדיה התאומים והרכים , גיא ושי . שזה עתה נולדו.

ונגשה אל חדרם . חדר גדול שקירותיו הלבנים. מהודרים מדמויות סידרת הטלוויזה פו הדב . ובגווני כחול.

אחזה היא אותם בעדנה בשתי ידיה . והתיישבה לה בכיסא הנדנדה העשוי מעץ הבמבוק . כשהם בחיקה שרה להם את השיר צחוק ילדים . שיר ששרו לה הוריה כשהיא התקשתה להירדם .

צחוק ילדים , כובש ומתגלגל . צחוק מלא תמימות ושלווה . כבעולם של משחקים, צחוק ילדים כובש ואדיר,

ואיליו אי אפשר להיות אדיש . לכן ילדי החיוך בזכותכם אנו שלווים. ובשבילכם אנו נמשיך את החלום להמשיך להגשים בכדי שתבדילו בין הטוב והרע שיש בחיים .וילדיה הקטנים הפסיקו לפתע את בכיים . וחזרו בידיה לחלום את חלומם התם .

כך שהיא מתנדנת מתבוננת בהם, ונזכרת איך החל הסיפור להביא אותם לעולם , כמה היה לה ולאושרי בעלה קשה להביאם . וכמה מודה היא לאלוהים , שהם בחיקה . רננה גננת במקצועה , וכל חייה אהבה ילדים .

היא גם באה מבית מרובה ילדים, כשהצחוק המתגלגל , וצהלתם תמיד נשמע .

עוד זוכרת איך ישבה שעות בחדרה בבית הוריה , משחקת שעות ארוכות עם הבובות , מחליפה להם בגדים .

מסרקת במשרק אדום ארוך, את שערותיהן הסנטנטיות . או לוקחת אותן בעגלה הגדולה לטיול בחצר ביתה .

ותמיד אמרה להוריה , כשאגדל אהיה גננת או מורה , ולמה?שאלוה הוריה .כי תמיד אהיה בקירבת ילדים.

אני אוהבת אותם מאוד . והוריה אמרו לה , כשתגדלי עוד תרצי להיות הרבה דברים . שכל פעם ישתנו .

והיא הייתה אומרת להם לא. אתם תראו רק עם ילדים .

כאשר גדלה יותר , חלמה אותם בתקופות שנותבמהלך חייה, למשל כשהייתה נערה ולמדה איור , דבר שמאוד אהבה הייתה מאיירת אותם על ניירות לבנים . ולאיורים הייתה גם מוסיפה סיפורים קצרים. בנתיים חלפו השנים.

והנה היא כבר אישה , וחלומה לא נגוז . עוד לפני שהכירה את בעלה אושרי , תמיד בבוא הערב . הייתה פותחת חלון צופה אל המרום . מחפשת את הכוכב שנופל , בכדי להביע משאלה . שיהיו לה הרבה ילדים . ואדם שתוכל לחלוק את אהבתה אליהם . וערב אחד זה קרה . נתלש כוכב ממרום , ונפל אל פסגות ההרים . והביעה היא אותה משאלה . והיא התגשמה .

יום אחד , הוריה היו צריכים שתלך היא לבנק , להפקיד כסף . והיא הלכה , היא נפגשה עם אושרי טל ,

איש המטפל שנים כבר בהוריה ובחשבונותיהם . כשהשניים נפגשו . הרגישו כי מכאן תצמח ידידות נפלאה.

והזמן המשיך להיות לטובתה, והיא ידעה לאן תנשב הרוח . ואושרי היה לחלק מחייה והיא לחלק מחייו .

מתבבר כי גם אושרי אוהב עד מאוד ילדים . ושגם הוא בא מבית מרובה ילדים .

עם האהבה הזאת הם נישאו במלון רמידיאן. ולאחר החתונה המשיכו להנות מחיי שגרה.

גם ברגעים שרוח הכעוס נשבה בם. ידעו הם לעמוד איתנים. מפני שהאהבה שבליבם הייתה עזה .

יום אחד אמרה לו רננה , כי די לא תשב היא בבית הריק , היא תמצא עבודה. והעבודה תהיה בגנים.

עם הרבה ילדים .ואושרי הסכים עמה . כי בכל פעם ששמע ילדים אורו עיניו . תמיד צייר לה תמונה בה סביב רגליהם מתרוצ.ילדיהם . והיא הייתה מראה לו את האיורים שאירייה כשהייתה נערה . וכשהוא אמר לה .

כשהיו לנו ילדים. קירות חדרם יהיו בסדרות טלוויזה ומעט מהאיורים הללו .

היא מתבוננת בשני בניה הקטנים, מלטפת ברוך בשערם המטולטל והמוזהב כשמש העולה מההרים , ומחממת את העולם בחום קרניה. וממשיכה לנדוד אל עבר מחוזות רחוקים . עוד לפני שנולדו . הימים חלפו ועד מהרה מצאה היא עבודה בגן האור . גן הקרוב למקום מגוריה . והם היו מאוד מרוצים מהגישה הנפלאה שלה אל ילדים.

עד כדי כך , תמיד בבואה לגן , הייתה מסדרת , את הצעצועים בחצר . הכיסאות בחדר האוכל סביב השולחנות שהוצבו בריבועים . ואף את הצלחות בשלל הגוונים והכיפיות המיוחדות שמחליפות צבעים.

ובאותו זמן החליטה כי זה העת להביעם כפרי אהבתה לאהובה אושרי .

אך זה לא היה קל , ורננה לא הבינה מדוע . כל החודשים הללו של ניסונותיהם להביאם לעולם כשלו.

אושרי היה מנחם אותה והיה אומר לה , אולי זאת הכממה הגדולה . צריך לקחת הפסקה . ורננה לא נחה .

היא אמרה , שתלך אל הרופא לברר מדוע . ואושרי אמר לה אין בעיה , העיקר תרגישי טוב ונוח.

וכך היה , היא סיפרה לרופא על כל נסיונותיה להביא ילדים עם אהוב ליבה אושרי . וזה לא קורא מדוע .

הרופא בדק אותה ואמר לה שהכל בסדר איתה , כשתגיד לאושרי בעלה לבוא , אולי הוא צריך להיבדק .

למחרת אושרי בא איתה . והרופא בדק ואמר שהכל בסדר . ילדים יהיו להם . הם לא צריכים להיות בלחץ

הם צריכים להיות רגועים.

אושרי ורננה , אמרו לו תודה. ויצאו אל דרכם. אך במקום ללכת אל ביתם החליטו כי ייטלו קמעה , לאורך השדרה המוליכה אל הים . לשאוף קצת אוויר מלוח . בדרך הם שוחחו עד כמה רוצים הם להיות הורים. שכן כך

נבראו הם . כשהם הגיעו אל גשר נתקלו בשלושה ילדים שרצו . ואושרי הרצין פניו . פתאום שקעה הוא בהרהוריו . מדוע הם לא מצליחים להביא אותם לעולם . אם הכל בסדר איתם . כשרננה ראתה מה בליבו .

היא אמרה לו סור דאגה אושרי , אתה תראה ששנה הבאה . גם אנו נסחוב עגלה בטיילת . אתה תראה . וכשהוא יגדל ילדנו . הוא יקרא לך אבא . וכך הם שבו לביתם .

בנתיים שוב התעוררו גיא ושי בבכי די די אמרה להם בעדנה רננה, מה לכם הבכייה הזאת . הלא אני כאן איתכם, עצמו עיניכם . ושוב שבה לשיר את צחוק ילדים . והם נרגעו. ושבה היא אל הרהוריה .

שוב חלף לו הזמן , ורננה ואושרי התבגרו יותר . היא נכנסה לשנות השלושים , והוא לשלושים וחמש . ועדיין חלומם עומד לנגד עיניהם . קורא עור וגידים . והניסיונות כושלים. בפתח כבר השלכת וכל יופייה . מרוח עדינה,

המביאה עמה בריזה נעימה . ואילו הם ממשיכים וכושלים. כשראו שזה המצב הם החליטו לשוב לרופא .

סיפרו לו הכל , והרופא הקשיב והקשיב , רשם במחשבו . ואז הציע להם לקחת טיפולי פוריויות , ומה הסיכויים ענתה רננה . האם דרך הטיפולים הללו אנו נהפוך להיות הורים . כי אתה יודע זה חלומה של כל אישה . להביא ילד לעולם שימשיך דרך . בהחלט . כי אצלכם המצב הוא טוב . הכל בסדר איתכם . הם חשבו וחשבו , והחליטו ללכת עם זה עד הסוף .

הרופא מייד רשם אותם , והם החלו במסכת המכאובים, שכן הטיפולים הלוו מכאיבם מאוד . ומשנים את הגוף.

בתקופות שונות.

בין טיפול לטיפול , הרגישה רננה . כי אינה תוכל להמשיך את עבודתה . לכן בסוף שנה זאת תעזוב, ותשקיע כל כולה בחלומה . וכך היה היא הודיע לגננות ולילדים . כי היא עוזבת למטרה מאוד נעלה ומשמחת מאוד . הגננות הבינו אותה . ואף הילדים . כמה שיכלו להבין לפי גילם. הם חיבוקיה ונשיקוה . והיא אותם . כשהגיע סוף השנה הם עשו לה אלבום , עם הרבה ציורים שציורו הילדים . ויכלה לראות היא בציורם מה כל אחד הרגיש . למשמע עזיבתה את הגן . והיא כאות תודה חתמה להם בנשיקות וחיבוקים. אמרה שלום ושבה לביתה .

היא מתבוננת בילדיה , וחיוך נפרש בפניה העייפות , אך כל הרגע האושר הזה היה שווה , אמרה בליבה .

למראה המבט הכה תמימים של תאומה הקטנים. ושבה אל אותם הימים . באותו זמן חשה כי הבדידות מחילה להעיק עליה אומנם היא החלה שוב לאייר ילדים . אבל הרגישה כי רוצה היא לעשות יותר . ושהעבודה חסרה לה מאוד . לכן החליטה להתייעץ עם הרופא . והרופא אמר לה שהיא צריכה במצבים מסוימיים לנוח. אבל חוץ מאותם מצבים היא יכולה להמשיך בעבודתה אבל שהעבודה תהיה במסגרת הבית .

היא אמרה לו תודה . וכשאושרי שב מעבודתו מהבנק . סיפרה לו כי חוזרת היא לעבודה אך בשביל לפתוח משפחתון ביתי. יהיה עלי ללמוד . ואושרי אמר אין בעיה . תוכלי ללמוד ולעבוד בבית נכון כי זה מה שביקש הרופא בגלל הטיפולים. וכך היה .

היא ממשיכה ללת בידיה הרכות את שערות ילדיה הנמים , ושלווים סוף סוף, אילו היא שבה אל אותו זמן לחופש הגדול. בו אושרי לקח הפסקה מהעבודה . והבטיח לה לבנות לה גן . והיא בין לימודים ללימודים, שהצליחה בהם מאוד בעקבות עבודתה עם ילדים. החלה לאייר תמונות של ילדים לגן שלה . יש לה גן של מטבח סלון וחדר שינה . והמגורים שלה ושל אושרי בקומה השנייה כי הם מתגוררים בבית קומותיים. היא איירה תפרה בובות . מצאה עצים לקובויות , ואושרי בנה אותם. הוא בנה לה גם נדנדה מעץ שיוכלו להתנדנד היא קנתה , נדנדות שיוכלו להתנדנד וצעועים שלא יכלו לבנות אותם בשתי ידיהם. וכך עד לפני סוף החופש הגדול. היה לה גן לתפארת . היא קרה לו ילדי רננה .

כשתלתה את השלט ילדי רננה , אמרה לו אושרי הבית שוב לא יהיה ריק , ילדי התום יתרוצצו בו, וחיוכיהם יאירו לנו פנים. אם אינינו יכולים לתת אהבה לילדים משלנו . ניתן אותם לילדים אחרים. וכמו כן רוצה שניקח הפסקה גדולה די למכאוביי הטיפולים הללו . והוא הסכים עמה .

בחוץ נשבה רוח של סתיו קרירה , שחדרה מחריץ חלון המבטח . היא מביטה בילדיה . מאושרת קורנת

תמיד רצתה להיות כך . היא הרגישה שאלוהים נענע לבקשת תפילותיה להיות אמא . כי זה היופי שבאישה אמרה . להיות אמא להעניק לילד הרך את האהבה הגדולה השוכנת בליבה עוד משחר ילדותה.

בשעון הגדול התלוי בקיר בכניסה לסלון מחוגיו כבר הראו , שהשעה שתיים. מחצות הם בזרועותיה .אך עודנה נותרה במקומה . לא רצתה להפריע את שלוות שנתו של אושרי בעלה . שכן הוא החליף אותה בלילה הקודם . שעיניה כמעת נעצמות . היא שבה להורירה הרחוקים .

לאחר שהכל היה מוכן היא פתחה את המשפחתון שהתמלא, עד שלא נותר מקום . היא החליפה לילדים בני השנה וחצי חיתולים . גירתה אותם במשחקים. האכילה ואף השכיבה לשון במיטותיהם . באהבה רבה. באחד הימים היא החלה לא להרגיש טוב . היא השמינה הרבה, אך לאחר הארוכה חשה תמי ברע מן תחושה של רצון להקיא כל הזמן. היא אמרה לאושרי בעלה אניני יודעת מה קורא כאן . השמנתי בצורה מדהימה . ואני אישה רזה כל אוכל לא נאחז בגופי להרבה זמן . אני שבה לרופא היא אמרה בסדר אמר העיקר שתחושי טוב . כן אבל לא אפסיק בשל כך את העבודה .

עוד באותו היום היא הופיע אצל הרופא המטפל בהם, היא סיפרה לו את השתלשלות העניניים שלקחו הם הפסקה מאוד ארוכה מהטיפולים כפי שהוא יודע . נכון אני בהחלט שם לב לכך . וכמו כן לאחרונה איני חשה בטוב . אני משמינה הרבה , ואף מלוות בתחושות של הקאה תמידית. הוא בדק אותה מכף רגל ועד ראש. אך באמצע הבדיקה החיוורו כמעת פניו מהתרגשות . היא הביטה בו ואמרה לו דוקטור מה קרה . הוא אמר לה את רוצה לדעת את התשובה אכן כן . אַת מה אמרה לו וחיוך ובכי התערבובו בפניה יחדיו . באמת כן ורוצה לדעת לכמה . מאוד .

לשניים אני רואה שני עוברים . והיא הודתה לו על כך . והוא נתן לה את התצלום שעשה באולטרסנוד . ויצאה היא מאושרת מהרופא . הוא רק אמר לה שהיא צריכה להיות במעקב . היא אמרה אין בעיה ומה בדבר העבודה,

את יכולה בנתיים לעבוד אבל לא הרבה . הייתי ממליץ בכלל שתנוכי קחי פסק זמן ממנה . כי בכל זאת רוצה אני

שתיהיה לידה קלה ובריאה . או קיי . ועוד משהו, ספרי בכמה עדינות שאפשר לאושרי כדי שהוא לא יתאכזב בשנית . או קיי .

באותו יום אושרי הזמין לארוחת ערב את שני הוריהם , וסיפר להם כי רננה לא חשה בטוב והיא אצל הרופא, עוד מעט תשוב עם תשובות . כל הדרך הרהרה לעצמה איזה חדר תעצב להם לילדיה שיבואו . כמה אושר אושרי יחווה כשאספר לו את השמחה . כה ציפה לרגע זה . כשניכנסה היא ראתה את הוריה היא נשיקה אותם . והם אותה נו מה אמר הרופא . אתם מוכנים לשבת ביקשה מכולם . כן אושרי אמרה לו . כן זוכר , שטיילנו לאורך הטיילת ושלושה ילדים קטנים נתקלו בך. ופניך הרצינו ושקעו בהרהורים . כן נכון אז זהו להרהורים . אנחנו בהריון . מה וכולם חיבוקה ונישקוה , ואושרי לא ידע אושר מה הוא . והיא הייתה כה מאושרת .

בחדושי ההריון הראשונים עוד עבדה , אך לקראת סופו היא כנסה את כל הורי ילדי המשפחתון והודיעה להם כי היא בהריון מצפה ללידתם של שני בנים. ולכן תאלץ לסגור את המשפחתון . והם שמחו בשבילה . חיבוקה ואיחלו לה מזל טוב . חודשי הלידה חלפו מהר , והלידה הייתה קלה . כשהיא הביאה את בניה , תחננו כבר את הברית שהייתה יפה ומרגשת .

מבלי שהרגישה מרוב שנדדה להרהורים אושרי התעורר, וראה אותה יושבת בכיסא הנדנדה מעץ, ואמר לה לכי לישון כבר עוד מעט השחר אני אחליף אותך , מחר לא אלך לעבודה אבקש חופשה נוספת . רוצה לעזור לך בגידול כמה שאפשר . היא נשקה לו . הוא עטף את גיא ושי ושקעה בנימנום קל . היא התבוננה בהם. כמה חיכתה לרגע של האושר הזה . לראות את בניה בחיק אביהם . ולראות את אותו קורן מאושר ואהבה .

והלכה לישון עד הבוקר בשלווה ואושר רב בליבה .




©כל הזכויות שמורות לעינת

פשוט יפה.

תודה רבה על תגובתך החמה

עינת