25-11-2006, 15:30
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.04
הודעות: 16,254
|
|
אכן כל ההתנחלויות אינן שלנו בזכות - הן תוצאה של איום במלחמה עלינו מצד ארצות ערב
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "לא "לעשות מאמץ" מעיד שמראש אתה מכיר בכך שהיישובים אינם שלנו בזכות."
מלחמה שהם הפסידו בקרב בגדול ומדינת ישראל לא ידעה לנצל את תוצאותיה להגיע להסדר וטעתה בחושבה שההתנחלויות יביאו לנו את הישועה.
אני גם משוכנע, שמרבית אזרחי מדינת ישראל, היו מוכנים לחזור לגבולות 1967, אלמלא חששם הגדול וחוסר האמון שנוצר כלפי הפלסטינאים, לאור התנהגותם הבלתי רציונאלית.
כל עוד הדרישות מכל צד שהוא תהינה הכל או לא כלום ישאר הלא כלום והדם ימשיך לזרום כמים. אפילו אם ננצח (ואין כל סיבה שלא ננצח) במלחמה אם תפרוץ - ללא הסכם מוצק הטרור יתאושש, יתחזק ויפרוץ שוב. כבר היינו ב"סרט הזה" מספר פעמים - "דכאנו" את הטרור, הרגנו, אסרנו ועצרנו מחבלים (וגם כאלו שלא ניתן להוכיח שהם מחבלים) וכולנו רואים מה קורה.
נלחמנו בעמל - קבלנו חיזבאללה, נלחמנו פאתח - קבלנו חמאס ועכשיו אל קעידה ופרס מתחרים זה בזה מי יבוא בהמשך.
נכון אני מוכן להכיר בזכותם של הפלסטינאים או יותר נכון של מוסלמים על ארץ ישראל, לא פחות מאשר שלנו. הנסיבות הביאו לחלוקת הארץ בינינו לבינם ולהקמתה של מדינת ישראל, בזכות מלאה, בשטחי ארץ ישראל. לאחר התנכלויות ממושכות להאחזותנו כאן, בעזרת החלטת האו"מ וכוחו של צה"ל והישוב היהודי שהיה קיים בארץ, קבענו את גבולות מדינת ישראל הזמניים, כאותם הגבולות המאפשרות לנו קיום והתקיימות בכבוד.
לא אינני מוכן לוותר על שטחים בתוך מדינת ישראל אני מוכן לצאת משטחים שנכבשו ב- 1967, תמורת הסדר מדיני כל שהוא. אני מוכן, בהסכמה, לקבוע את גבולות הקבע של מדינת ישראל, שיהיו מותווים על בסיס הגבולות הזמניים.
השלום, שלדעתי היה יכול לפרוץ לאחר הנצחון המרשים ב- 1967, לא בא בגלל שלא הלכנו כלל לקראתו - זכורים הצהרות מנהיגינו (לנצח נצחים) ש"עלה להם השתן לראש" מעוצמת הנצחון ומהרווחים המדומים כתוצאה ממנו. לאט לאט הבינו כולם שחייבים להצטמצם והגענו לשלום עם מצרים ועם ירדן. השארנו כפצע פעור את הנושא הסורי, זה המשפיע על יחסינו עם לבנון, למרות שהגבול הסורי שקט לכאורה.
אתה צודק שגם הם הגיעו למסקנה המוטעית, שרק בכוח יצליחו להחזיר את מה שמגיע להם בזכות ואולי אפילו יותר מזאת. במקום לעשות צעדים יזומים, אנחנו פועלים לכאורה רק בעקבות פעולות טרור. אפשר גם אחרת - לשבת, לשבת ולשבת עם כל גורם, בדרך ישירה ו/או בעקיפין, בצורה גלויה ו/או סמויה עד שתושג הסכמה והכרה. יחד עם זאת לא להרפות ממלחמה יזומה במחבלים לפגוע ולנטרל את המבצעים ומשלחיהם בכל מקום שימצאו. כמובן שחייבים למצוא את המקום, הזמן והשיטה, בה מספר הנפגעים האחרים יהיה הקטן ביותר.
או אולי סוף סוף יתנער ה"עולם הנאור" (אם יש דבר כזה בכלל), יכפה עלינו הר כגיגית, יושיב את נציגינו ונציגי הפלסטינאים ב"קרית הואטיקן" עד שיצא עשן לבן.
|