אשאב מהבאר את העומק

אחתוך מידי את האומץ

ואשכב במיטת האבודים

אשחה אל ציור חסר חיים.



רק דם יורד מן השמים

מאדים את שדות הפרחים

והעלה צף על פני המים

כי רצה להחיות מתים.



אני לא מתה

עדיין

ולא אכפת לי למות

כול עוד אתה איתי

יחד נחצה את השדות

כשהפרחים האדומים

מנסים לעצור בעדנו

ודם הגשם הנוטף על פנינו

אפילו אם תפול לבאר העמוקה

לא אלך,אני מחכה

אקפוץ אל הבאר

ואשחה אל דמיוני שמנחה אותי

הינה הבאר צועקת בדממה

ועלה צף

אתה צף?

אני עולה.



אני עולה לבד

כשידיי סחוטות

קרועות

אולי אתה למעלה,חיים

אלך לשכב לי במיטת האבודים.

הינה עוד ציור חסר חיים.

אין לי מילים...

כל כך מושלם!

כל הכבוד לך!!

אהבתי, כמה שאלות ועוד שטויות..

מאוד אהבתי את השורות האלו:

"רק דם יורד מן השמים

מאדים את שדות הפרחים"

ואת:
"אני לא מתה

עדיין

ולא אכפת לי למות

כול עוד אתה איתי"

וגם את הקטע:
"ועלה צף

אתה צף?

אני עולה."

אבל שאלה... מאיפה בא הרעיון...? סתם או מאיזה ציור אמיתי שראית? או אולי משו אחר?

אין לי מושג מאיפה זה בא לי..
סתם ישבתי וכתבתי.

שלום לך,

השארת בי מהרהרת. ואני אוהבת את זה.
מה היא רצתה לומר כאן ?
מצד אחד, הרגשתי במילים העזה, הקרבה, ומצד אחר אובדן.

אהבתי מאוד.
שיהיה לך יום טוב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה מרתק וסוחף, לא יכולתי להפסיק לקרוא את השיר הזה. שיר מדהים.

יותר נכון, נבואה מדהימה,
puzpuz.

אפילו שהיא כואבת...