11-01-2007, 09:48
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.12.06
הודעות: 45
|
|
|
יום סיירות 10/1 זה לא יאמן !?(מאמר)
קצת על עצמי:
גובה 1.75
משקל 56
טוב את האמת אני לא התאמנתי כמו אחרים שאומרים "אני מתאמן כבר חודשים"
אני שיחקתי עד לפני שנה כדורגל מקצועי ב הפועל פ"ת (9 שנים)
אז אפשר להגיד שיש לי כושר "טבעי". טוב כשהגיע המכתב שבו זימון הופתעתי ואני אומר "ישששש"
ובזימון נשארו לי שלושה שבועות להתאמן אז ישר יצאתי לריצה כמו מטורף.
ככה במשך 4 פעמים בשבוע 6 קילומטר וגם לפעמים חדר כושר.
טוב זה היום היום הגדול, כבר שבועיים אני סופר כל יום שעובר ואז הוא מגיע לא מצליח להירדם והזמן לא זז ופתאום השעה כבר 4:30 (בבוקר) ישר קם ואני בדרך __לוינגייט__
טוב אני כבר בוינגייט:
צועד אם עוד הרבה ואני מביט סביבי ואני אומר "יוווו איזה סוס מה אני בשבילו" ואני נכנס להלם זוכרים אני די קטן פיזית.טוב עומד בתור המספר שלי היה_ 217_ יופי של מספר..
בר אור:
עושים חימום מצחיק ואז מסבירים לנו איך עושים נכון . מתחלקים לזוגות ונחשו עם מי הייתי- אחד פי שניים ממני בגובה ומסה של סוס. הוא היה הכי גדול בקבוצה של הבר אור ואני איתו חחחחחח
אני עשיתי ידים 35 ובטן 76 (חברה אני נשבע לכם באו סביבי 4 בוחנים וכל שניה אחד מתלהב ומוריד לי יכולתי לעשות בשקט 95). 2000 הייתי מקום 24 סבבה גם לא רצתי רציני .
אז אומרים לנו לשבת על הדשא ולהמתין. אתם יודעים כמה ילדים היו באותו יום? אני ראיתי ילד עם מס' 631 מה זה כמה ילדים באותו יום זה היה טרוף.
ואז בא המפקד עם איזה קלסר (כי הוא לא יכול להחזיק את כל הדפים ביד מרוב שזה הרבה)
ומחלק לקבוצות טוב1.2.3.4. וכו'
אני הייתי קבוצה מספר 12 שבכל קבוצה 20 ילדים זה הרבה יותר
אתם יודעים כמה קבוצות היו באותו יום 21-23 זה המון לא היו מקומות פנויים על הדיונות חחחחח
טוב הכיף מתחיל דיונות:
כמו שכולם יודעים אז יש ספרינטים לעליה מטורפת אז הוא מוציא ומוציא אני בואו נגיד אני תמיד הייתי במקומות 1-4 והמפקדים רשמו את ה10 הראשונים זוכרים יש הרבה ילדים...
וזה לא ניגמר עכשיו היה לנו שקים אני אומר, מה עכשיו אמור להיות אלונקה? ואני צוחק
בוא נגיד חברה לי זה היה באמת קשה קשה קשה כי אני קטן פיזית והשק שוקל 30 קילו בערך ולהגיד את האמת בשלב הזה היו לי מחשבות של פרישה אתם לא יודעים איזה כאבים היו לי בגב אי אפשר לתאר במילים. בקיצור אני עשיתי 7 סיבובים ואני שמח מאוד והיו כאלו שעשו יותר ממני והורידו את השק ליד המפקדים והם רשמו אותם כי מותר להוריד את השק רק לידם- מי שרוצה מנוחה. אני סבלתי והמפקדים ראו כמה שאני נותן את נשמתי (וחבר'ה זה ענין של המון כוח רצון אני אומר אני לא מוריד את השק הזה לעולם עד הפקודה של המפקד) ופתאום אומרים לעצור אני כבר מת... כל החברים בקבוצה 12 באים ושואלים אותי אם אני בסדר ואני "כן כן אני בסדר" אבל היה לי רצון לגמור את היום הזה בהצטיינות!!!
ועכשיו האלונקה החביבה אתם כבר יודעים מה עושים... אז אני נתתי בראש בוא נגיד מתוך 100% אני הייתי 80% באלונקה. זה טוב מאוד אני חושב ולהגיד לכם משהו- מתי שלא הייתי אז זה היה כדי לצבור כוחות ולהגיע ראשון לאלונקה וזה עבר. הייתי טוב בזה .אני אומר לעצמי נו נו מתי זה נגמר כבר חצי שעה אני רץ ואז ה' שמע אותי והמפקד אומר את המילה שאני חיכיתי "עצור". איזה כיף אני אומר לעצמי זה נגמר יש רק בור לחפור טוב כן חופרים בור, אני גמור כבר כל חמש דקות מתכווץ לי שריר אחר ואני לא יכול יותר אני אומר בלב די די אבל מצד שני אני יכול, מה זה בישבילי. גומרים את הבור והמפקדים בודקים אחד אחד ואז מחזירים את כל החול .
ואז אני אומר יששששששש גמרנו את היום הזה סוף סוף המפקד אומר לארגן את כל הציוד ואני מאושר שזה נגמר ואז אחרי שהציוד מוכן מה הוא אומר זחילות. מה זחילות, אני לא מאמין עכשיו!! טוב אז יצאנו לדרך היו שני סטים של זחילות ארוכות ואני הייתי תמיד מקום רביעי ואחרי שהמפקד אומר את המילה המפורסמת "עצור" אז אני מאושר. אכשיו זה באמת נגמר ואז חוזרים לבסיס אוכלים וממתינים איזה יותר משעתיים וזה מדכא מוות.
ופתאות המפקד בא ומתחיל להקריא את הילדים שעברו. קודם הוא אומר שמי לא עבר אז לא נורא יש עוד הרבה יחידות מובחרות והוא מתחיל את "היחידה". מקריא .................... ואז הוא אומר 217 אני מאושר
אני במטכ"ל איזה כיף
כל אלו שלא עברו את היום הזה לא נורא איזה 200 ילדים לא קיבלו כלום מסכנים
טוב אני מסיים את היום הזה ומאושר
יאללה 217 ובהצלחה לכולם
מקווה שעזרתי למישהוא ביייייייי
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י chatulim בתאריך 11-01-2007 בשעה 11:03.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
