 |

24-01-2007, 09:53
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
הקמפיין למען שמעון הנשיא נפתח ב"מאמר פרשני" בווינט...
הגידו כן לזקן
הגיע הזמן, ח"כים יקרים מכל המפלגות, לטהר את האווירה ולבחור לתפקיד הנשיא הבא של מדינת ישראל את הדמות הציבורית המכובדת ביותר שפועלת כאן; הדמות המנוסה והמקובלת ביותר על העם כולו. אתם יודעים לבד במי מדובר פורסם: 24.01.07, 09:04
אם יש דבר אחד ברור הבוקר, הרי שהוא קשור לעתיד: המערכת הפוליטית הישראלית חייבת לעשות הכל בחודשים הקרובים על מנת להימנע מ"המסחרה" הרגילה שסביב בחירת הנשיא החדש. לא עוד קמפיינים מתוחכמים וליחשושים במסדרונות, לא עוד ספירת אינטרסים במדרגות, אלא התייצבות מוסכמת ומשותפת, עד כמה שניתן, מאחורי הדמות הציבורית המתאימה ביותר להחליף את משה קצב בבית הנשיא.
120 חברי הכנסת, שבידם הסמכות לבחור את הנשיא הבא, חייבים להתעלות הפעם מעל לכל חשבונאות פוליטית. הצורך לשקם את מעמדה של הנשיאות בישראל הוא כל כך אקוטי, עד שאין מקום לטעויות, לקומבינות, ולמסעות שכנועים ליליים. הבושה גדולה מדי, וכך גם הסיכון שבבחירת נשיא שאינו מתאים ב-110 אחוז לתפקידו. כל זמן שמוסד הנשיאות עודנו קיים, חובה על החברה הישראלית, ובראשה קבוצת נציגי הציבור שלה, לבחור נשיא שהוא ברמה אחת מעל לכל שאר המועמדים. למעשה, מוטלת כעת החובה לבחור נשיא שכל כולו משדר כבוד, ממלכתיות ואינטלקט, נשיא שמעורר כבוד לא רק בארץ – אלא גם מחוצה לה.
מארצות הברית ואירופה, דרך אסיה, סין, אוסטרליה ועד אפריקה, יצטרך הנשיא הבא לפעול לשיקום תדמיתה של מדינת ישראל. הוא יצטרך להתמודד עם החקירות, פרשיות המין, המלחמה עם הפלסטינים ומה לא. על כן, רצוי הפעם לבחור נשיא שיוכל לעשות את זה ללא מאמץ גדול מדי, נשיא שכבר מוכר ברחבי תבל ושיעורר כבוד בכל אשר יילך, נשיא שיקומו לכבודו עוד לפני שידרוך על השטיח האדום.
לכן, בחירת הנשיא הבא אסור שתהיה ניסוי. היא חייבת להיות בחירה מושכלת. במצב שנוצר, אין זמן להתנסויות מבדרות או משעשעות. הנשיא הבא יהיה חייב לעורר כבוד, ולא גיחוך או חיוך. לקהילות היהודיות ברחבי תבל, וגם לישראלים הפזורים בכל פינות הגלובוס – על החברה הישראלית לספק להם את האדם המכובד ביותר שיש לה במלאי.
נשיא שייתן לנו תקווה
הפוליטיקה הישראלית הטילה בשנים האחרונות אינספור פצצות סירחון על הציבור. לכן, הנשיא הבא יהיה חייב להיות מטהר האוויר הטוב ביותר בסביבה, במיוחד לאחר שבשנה האחרונה, כך נדמה, כמות הרגעים המביכים מתוצרת נבחרי הציבור שלנו עלתה על כל דמיון. פרשיות שחיתות בדרגים הכי גבוהים, חקירות סמויות וגלויות, פרשיות מין צהבהבות, קומבינות פוליטיות והנהגה בלתי הולמת שאינה מסוגלת לספק תקווה הם רק חלק מהרשימה המביכה של הכשלונות שליוו את השנה האחרונה.
הנשיא הבא יצטרך להתמודד עם כל זה, להוכיח לישראלים ולא רק להם, כי לא הכל אבוד, כי אפשר גם אחרת. הנשיא הבא יהיה חייב לעורר בתושבי המדינה הזאת תקווה, אופטימיות ויכולת הסתכלות רחבה.
על כן, לפני שפרשיותיו של משה קצב יהפכו להיסטוריה בדיון הציבורי הישראלי, והרבה לפני שהזיכרון הציבורי יתחיל לשכוח את הבושה שמלווה את הימים האלה, חייבים 120 חברי הכנסת להתעשת. האינטרס הלאומי צריך לגבור הפעם על הפוליטיקה הקטנה, על החברויות שנרקמו במהלך השנים ועל האינטרסים האישיים. זה אולי קשה, אך לראשונה מזה זמן נדרשים הפוליטיקאים הישראלים לשים בצד את השיקולים האישיים ואת ההבדלים האידאולוגיים, ולחשוב בצורה ממלכתית.
ולחשוב בצורה ממלכתית משמעותו להכריע, כבר בעתיד הקרוב, מתוך הסכמה והבנת צרכי השעה, כי הנשיא הבא של מדינת ישראל תהיה הדמות הציבורית המכובדת ביותר שפועלת כאן, הדמות הציבורית המנוסה ביותר והמקובלת ביותר על העם כולו. פעם זו היתה סיסמת בחירות, אך הפעם, כך נדמה, זה הדבר הממלכתי ביותר שאפשר לומר הבוקר: הגידו כן לזקן.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3356220,00.html
------------------------------------------------------------------------------------
המאמר המחפיר הזה, הוא רצוף אי דיוקים הסטוריים, אי דיוקים עובדתיים, וככלל הוא מזכיר יותר
פרופוגנדה מאחת ה"דמוקרטיות העממיות" ז"ל, מאשר דבר פרשנות עיתונאית.
ראשית לעובדות: שמעון פרס אינו ה"מטהר הדגול" כפי שהוצג. רק לפני יומיים הוא יצא בשן ועין
מחשד לקבלת תרומות בלתי חוקיות לקמפיין הבחירות הכושל האחרון...
האיש ה"מכובד ביותר בישראל" לא הצליח, משום-מה, לזכות ולו במערכת בחירות כללית אחת
(או במערכת בחירות מפלגתית, במידה וזו כללה, יותר מאשר אלף חברי מרכז...). בסקרים הוא
אכן אלוף העולם, אבל זה יותר תוצאה של קמפיינים מהסוג ששומפלבי ושות' מעבירים: בושה
להגיד בגלוי שלא אוהבים או לא מעריכים את שימון (ובסקר, הנסקר יודע שלמתקשרים אליו יש
את שמו ואת כתובתו, ולא נעים להגיד שאינך מתלהב משימון - מה שיגרום לך להיחשב לנמוך
מצח...). אותם אנשים מעדיפים להכנס לקלפי - ושם, משום-מה, תמיד מצביעים נגד המכובד
הנ"ל. פרס המכובד, פוחד פחד מוות מבחירות חשאיות לנשיאות. הוא טוען שזה בגלל שכך יש
מקום לדילים אפלוליים, אבל המציאות היא שהוא יודע את האמת: בבחירות שבהן הגוף הבוחר
הוא בן 120 איש, הבחירות החשאיות מתבצעות על בסיס הערכה אישית למועמד מצד מצביעים
שמכירים אותו - ונורא מוזר, אבל כל פעם שיש גוף שמכיר את פרס - הוא מוצא עצמו בעמדת
נחיתות (זו גם הסיבה שמתים עליו בעולם - לא מכירים אותו שם...).
מעבר לכל התכונות הללו, שהופכות אותו למועמד מתאים לפנסיונר, בואו ונתייחס לעוד כמה
מאפיינים שהיו צריכים לפסול את האיש הזה מזמן לכל כהונה ציבורית: ראשית, האיש הוא בן 83.
בביה"מ העליון, פורשים בגיל 70. במגזר הציבורי פורשים בגיל 67 - ורק האזרח מס' 1 בפוטנציה,
חושב שהוא יכול להמשיך לעסוק בנושאים הרי גורל, בגיל זה.
שנית, האיש הזה מייצג כל מה שמכוער ונתעב בפוליטיקה ("מכובדות" עלק) : דוד בן גוריון הוא
האיש שהיצירה הנקראת שמעון פרס, רשומה על שמו בטאבו. מ1955 ועד 1967, היה פרס
טרמפיסט קטן שנצמד לבן גוריון, ובזכות זה הגיע למעמד בכיר במשרד הבטחון, בכנסת ולבסוף
גם בממשלה.ב1967 היה ב"ג בסוף דרכו הציבורית, והיה ברור שסיעתו רפ"י, כבר לא תגיע
לשלטון. פרס ודיין לא היססו ליזום מהלך נבזי ולשדל את שאר 7 הח"כים הנותרים של רפ"י (כשכל
העשרה נבחרו לכנסת בגלל סיבה אחת: דב"ג), ולהצטרף למפלגת העבודה. פרס הוא האיש
שזכה ליותר אזכורים בספרו של רבין ז"ל (כשכל האזכורים שליליים), מאשר הפלשתינאים (נסו
לדמיין כמה ראש ממשלה באמצע שנות ה70, שיא הטרור הפלסטיני, צריך לשנוא אדם, כדי להזכיר
אותוו יותר מאשר את הפלסטינים...). פרס הוא שושבינו של התרגיל המסריח (לצד חיים רמון
ואריה דרעי - עוד שתי דמויות מופת של מכובדות...) ב1990. פרס הוא האיש שב2005 הפסיד
פריימריס - ומייד אח"כ עזב את המפלגה, שהציבה אותו בראשה בלא פחות מחמש מערכות
בחירות.
כל זאת, עוד לפני שהזכרנו את העובדה שהאיש קשור בעבותות לפרוייקט הזוועה הקרוי "אוסלו",
שיותר ממחצית הציבור, מרגישה בחילה קשה, רק למראה האותיות הללו.
נשיא אמור לייצג את הציבור כולו. די אבסורדי להציג את פרס כמועמד האולטימטיבי לכהונה
בתפקיד שכזה. מה שכן - יש דרך שבה הוא ייבחר, ולמרבה הפליאה, היא מחייבת שיתבצע בדיוק
מה ששומפלבי החביב מטיף כנגדו - תרגיל פוליטי מבחיל, שייאלץ את הח"כים להצביע באופן
גלוי (כך שיהיו נתונים לסחיטה ולהסתה תקשורתית כנגדם - אם יחלמו שלא לתמוך במועמד של
אנ"ש, זה שיכהן כנשיא עד לגיל 90, אם תקרה התאונה, והוא ייבחר).
|
|