30-01-2007, 23:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
|
|
:(
החזרת אותי 7 חודשים אחורה, כשכלב הילדות שלי נפטר
אני מצטערת על האובדן שלך, אני יודעת כמה זה קשה, כואב, צובט בלב והגעגועים לא פוסקים, אני חושבת על כלבי שנפטר כמעט כל יום ובכל פעם שאני רואה תמונה שלו אני בוכה; הכי קשה לי זה לצאת מהבית ולא לראות אותו בכניסה ולנשק אותו לשלום .
אני רק יכולה להגיד לך להיות חזק ולהעסיק את עצמך בדברים שעושים לך טוב (זה מה שעזר לי לא לשקוע בעצב); הזמן לא משכיח - הוא רק מחליש את הכאב ומגביר את הגעגועים אבל הכי חשוב זה לזכור את כל הרגעים הטובים והמשמחים שהוא גרם לך ואיך הרגשת כשהוא בסביבה .
בנוגע לכלב חדש - זה ממש עניין של בשלות, המלצתי היא להמתין, כשאני הלכתי ל"צער בעלי חיים" אחרי חודש-חודשיים, לא הייתי מסוגלת להחזיק שם מעמד ולא הפסקתי לבכות - גם מהגעגועים וגם מכל הכלבים המקסימים שהיו שם שמתחננים רק שמישהו יקח אותם....
היום אני מתחילה להיות קצת בעד, רק בשביל שלכלבה שלי תהיה חברה (אבל כל דבר בזמנו...)
תהיה חזק ואנחנו פה בשבילך !
רחלי .
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."
|