נכון לעכשיו אני עתודאי ובזמן האחרון יצא לי לשקול פרישה מהמסלול מסיבות שונות. עכשיו, אני בן יחיד ותמיד רציתי קרבי, ואחרי ששמעה את כל השיקולים שלי לכאן ולכאן אמא שלי מוכנה לחתום לי קרבי אבל רק לתותחנים. אני לא רוצה לעשות את אותה הטעות שעשיתי לפני חצי שנה ולהחליט החלטה פזיזה לגבי השירות שלי. רציתי לדעת כמה פרטים על השירות בחת"ם והסיכויים שלי להתקבל למיתר (או אם אני אפול משם להגיע לצוות דוהר).

-הבנתי שלמיתר מגיעים לא פעם נופלי קורסים כמו טייס וחובלים, מה לגבי פורשים מעתודה, יש לזה איזשהו משקל בגיבוש ליחידה? והאם זה שאני בן יחיד שמתנדב לקרבי יכול להשפיע על הבוחנים לטובתי (הם הרי מחפשים מוטיבציה)?
-אם אני לא אתקבל למיתר אני רוצה להגיע למערך ה"דוהר" (לא מתוך חוסר ברירה, באמת בא לי לשרת שם). השאלה היא האם אחרי המבחנים בתחילת הטירונות יכולים לקבוע חד משמעית שאני הולך לאיכון או ל-mlrs ולא תהיה לי ברירה אלא לשרת שם?
-איך ההווי בגדודים? כלומר, האם יש אחוות לוחמים כמו ביחידות קרביות אחרות או שכמו שחלק מציגים את זה מעל דפי הפורום מדובר בקבוצת תמיכה לחיילים שבוזים? בתפיסת קווי חי"ר יוצאים לפעולות יזומות (כמובן שאני לא מצפה לקסבה של שכם אבל עדיין...)? ראיתי תמונות מלפני 3 שנים בערך ולטירונים היו m16 ארוכים, האם זה השתנה מאז ואיזה נשק מקבלים כיום בטירונות ובגדודים?

ולמי ששירת בגדודים\מיתר\באופן כללי בחיל, האם השירות מרגיש משמעותי מעבר לשביזות הרגילה שיש לכל חייל? ושוב, ממש חשוב לי לשמוע איך ההווי ביחידות השונות ובין הלוחמים?

חשוב לי לקרוא תגובות בנושאים האלה, אז תודה מראש לכל העונים.

מוכ"י

ציטוט:

-איך ההווי בגדודים? כלומר, האם יש אחוות לוחמים כמו ביחידות קרביות אחרות או שכמו שחלק מציגים את זה מעל דפי הפורום מדובר בקבוצת תמיכה לחיילים שבוזים? בתפיסת קווי חי"ר יוצאים לפעולות יזומות (כמובן שאני לא מצפה לקסבה של שכם אבל עדיין...)? ראיתי תמונות מלפני 3 שנים בערך ולטירונים היו m16 ארוכים, האם זה השתנה מאז ואיזה נשק מקבלים כיום בטירונות ובגדודים?

קודם כל, מקבלים מקוצרים ובעתיד אמורים גם לקבל פלאטופים.
יש הווי, במחזורית לא ממש, אולי קצת, אבל בוותיקות מסוימות יש הווי. זה גם חיל מגוון, לא רק קווי חי"ר. יש אנשים מאוד איכותיים בחיל, ועושה רושם שקציני ומפקדי תותחנים הם באופן כללי אנשים יותר חושבים מקציני חי"ר.
יש הרבה שביזות בחיל, הרבה מנסים לצאת, והרבה לא רואים שום סיבה להתאמץ מעבר לנדרש, אותם אנשים גם לא מתאמצים להינות איפה שהם נמצאים וכל הזמן חולמים על גולני ופלס"ר נח"ל. אבל יש את החבר'ה הטובים, אלה שבוכים פחות ועובדים יותר, אלה שמתעקשים להינות, וזה אפשרי.
אני אהיה כן איתך, אני מודה שלי, אישית, חסר סיפוק. תאכלס, לא כל כך קשה להיות תותחן, וזה גם חיל מסייע, עובדה שמעצבן אותי להתמודד איתה לפעמים, ועובדה שגרמה לי לא פעם לחשוב ברצינות על לצאת מהחיל... אבל מנגד אני גם נהנה בחיל ומנסה לשמור על רעל, ובינתיים גם מצליח.

בקשר לקווי חי"ר... יש יזומות, בעיקר מארבים ומיפויים. אין יותר מדי מעצרים, ובטח שלא חיסולים. שוב, זה חיל מסייע ורמת הלוחמים בו לא גבוהה מבחינת ההכשרה שלהם, אז מן הסתם הפעילות גם פחות מעניינת.

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

העיניין הוא שאפילו אם אתה בא בראש הכי טוב ומשתדל לשרת בכיף ולתת את המקסימום תמיד יהיו אנשים שבוזים מהשירות שלהם, ואם יש הרבה מהם זה בהכרח יפגע בגאוות היחידה ובהווי שלה, מה שבסופו של דבר ישביז גם את המתגייס הכי נלהב. מנסיונך זה ככה?

מוכ"י

תנסה למרוח אותה עוד קצת, הרי בסופו של דבר קרבי זה קרבי...
אלא אם כן אתה דווקא מעדיף תותחנים, ואז שיהיה בהצלחה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תמיד אהבתי את חת"ם, לא יודע למה, אולי בגלל כל כוח האש ואת מיתר, לא יודע למה, אני גם לא צריך לדעת למה ואם מישהו שואל לא שמעת שום דבר ממני!

בכיף חי"ר, אבל אני יודע שזה לא יקרה, אולי שיריון (כמו שקרה לפני כמעט שנה אבל אז בעיתוי מושלם חיל השיריון חטף כמה אבדות במלחמה לעייני התקשורת...).

מוכ"י

חחח כן, אמא וחדשות זה לא שילוב טוב...

שיהיה בהצלחה, בכל אופן, מקווה שהיא תחתום לך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תודה

מוכ"י

תראה אני לא בן יחיד אבל אני גם מילאתי במנילה בעדיפות ראשונה וגבוהה תותחנים כי זה מה שרציתי תמיד , כוח אש מטורף גם תרומה כמו שצריך למדינה ובכלל שמעתי שזה אחלה חיל ואחלה אנשים .

בכלל כל הקטע זה לבוא בראש פתוח ובראש טוב עם מוכנות לעזור ולתרום וככה להעביר את השירות בחלק .


בהצלחה .

מסכים איתך במאה אחוז. אני רק מקווה שאנשים שלא מסכימים כמוני לא יהרסו לך ולי...
בהצלחה לך, אגב, איזה מחזור את אמור להתגייס?

מוכ"י

אל תיתן להם להרוס... אפשרי להשאר מורעל גם בתותחנים.

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

העובדה שאתה עתודאי ובן יחיד יכולה להיות סעיף קטן וחיובי, אבל זה לא משהו שמעלה את הסיכויים למיתר בצורה משמעותית.

אם תבקש גדוד רגיל אז סביר להניח שתקבל, לא חסרים אנשים למנתץ. אבל שוב, אי אפשר להבטיח בוודאות.

השאלה האחרונה היא השאלה שהכי קשה לענות עליה - זה גם קשור בסוללה הספציפית שתהיה לך, וזה עוד יותר תלוי בך. שאני הייתי במחזורית הינו סוללה מאוד מגובשת, אני עד היום בקשר עם חלק מהאנשים, חלקם חברים טובים מאוד שלי, חלק סתם חברים שמידי פעם מדברים בטלפון.
יש שביזות, ופה גם נכנס הקטע שלך, יש אנשים שנשארים שבוזים 3 שנים, ויש כאלו שמבינים שזה לא יתן להם כלום ואז הם מתחילים להנות.

בקשר לפן המבצעי, יש ויש - יש קווים שיהיו משעממים, יהיו קווים שיהיו יותר מעניינים. בסופו של דבר אתה לא חי"ר, השטחים זה תוספת שנועדה לחלק את המשימות בין יותר אנשים. אז כאסבה של שכם לא, אבל יש עוד כסבאות בשטחים

אני חושב שהשירות שלי היה מאוד משמעותי, זה לא משנה באיזה יחידה אתה, זה משנה כמה את נותן מעצמך ומה אתה רוצה להשיג - אפשר להתפתח בכל יחידה שתהיה בה.

הגלריה שלי בפליקר

הרצון שלי לקרבי לא נובע מרע"ל או מגישה של "או סיירת או ניירת", אני רק רוצה להעביר שלוש שנים עם אנשים טובים, באווירה חיובית ולהרגיש לוחם (וממש לא אחד בסיירת מטכ"ל). ככה שעל האופטימיות הבסיסית שלי בשאלת הגיוס לתותחנים נוספה אופטימיות גם מהתגובה שלך.
בעיקרון כל עוד אני אגיע למיתר או לגדודים הרגילים אני די בטוח שאני יעביר את השירות בכיף.

מוכ"י

1. יכול להיות שכן, לא הייתי בונה על זה כמשהו משמעותי, כנראה שתקבל קצת יותר הערכה אבל אין לדעת...

2. קשה לי מאוד מאוד להאמין שתהיה לך בעיה להשתבץ בדוהרים, אתה חייל איכותי ואם תנדנד בסוף יעבירו אותך, למרות שנראה לי שלא ישבצו אותך בMLRS כי הביקוש גבוה לשם מלכתחילה ואם אתה לא רוצה את זה ישר לא יחשבו עליך

3. שאלה שקשה לי לענות עליה. כשהייתי במחזורית ומעדויות של אנשים אחרים הסוללה לא ממש מגובשת, יש את האלה שעושים ויש את האלה שזורקים בכלל וזורקים על האלה שעושים וקשה ככה להתגבש כשכל אחד נמצא בראש אחר לגמרי. איך זה בוותיקות אני לא רוצה סתם להגיד לך כי אני לא יודע לעומק. יש אנשים שמתאהבים בסוללה שלהם ומן הסתם יש כאלה שלא, לרוב האנשים מתרגלים לרעיון ומשלימים איתו. בקשר לקווי חי"ר, כמו שאמרו פה, יש ויש, אבל עדיין זה לא כמו הקווים החמים באמת שהחי"רניקים עושים לרוב, יש בזה יתרונות ויש בזה חסרונות...

בקשר לשביזות, שוב, זה תלוי בבן אדם, אבל צעקות של למה אני בחיל המסריח הזה או למה אני לא בגולני וכ"ו הם לא דבר נדיר (כמובן שחלקם זה סתם משפטי שביזות אבל המסר ברור, אתה מרגיש לוחם סוג ב' או ג' למרות שאתה כן מבין את התרומה שלך במלחמה)

אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות...

1. אני לא בונה על כך שהעתודה והעובדה שאני בן יחיד יכניסו אותי למיתר. בגיבוש אני אתבסס על יכולות שכבר עזרו לי לעבור כמה מיונים שהיו מורכבים בעיקר ממבחנים וראיונות. אבל תמיד טוב לדעת שיש עוד נקודה או שתיים לטובתי.

2. את זה אני שמח לשמוע, משום מה אין לי שום משיכה לmlrs או לאיכון. לשרת על דוהר הרבה יותר מתאים לי.

3. זאת הנקודה העיקרית שאני נרתע ממנה. אני חושב שאם משהו יכול להרוס לי את השירות זה אנשים שליליים. אדם שיש לו הרבה מוטיבציה ורוצה לשרת יפגע הכי הרבה אם הוא יתקע בצוות שרוב האנשים בו שבוזים רצח. אם אנחנו כבר בנושא, עד כמה שאתה יודע, היו מקרים שאנשים עברו מצוות לצוות או מסוללה לסוללה כי הם לא רצו לשרת עם אנשים שזורקים זין?

ובאופן כללי, אתה מרגיש שאולי החוויות שלך מהשירות נפגעו בגלל הלך הרוח הזה של שביזות שיש לחלק מהמתגייסים?

מוכ"י

תגיד, מה נראה לך? שבגולני וצנחנים אין חיילים שבוזים? אני הייתי בקורס טייס ותתפלא אבל גם פרחי טייס שבוזים לפעמים. תבוא עם מוטיבציה, תמצא לך חבר'ה שאתה אוהב ותהנה. אז אחוז השבוזים בתותחנים הוא אולי גבוה יותר, אבל עדיין יש חבר'ה סבבה שלא מבזבזים שלוש שנים שלמות בהתבכינויות ורגשי נחיתות.

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

כן, גם בעתודה יש כאלה שבוזים שרק חושבים על שוארמה כל היום...

מוכ"י

כדי להגיע למיתר צריך פרופיל 82, לעבור גיבוש ולעבור מבחנים דומים למבחנים הפסיכוטכניים.

הגיבוש הוא עניין של כמה שעות וממה שהבנתי ממי שעשה - כל מי שהיתה לו מוטיבציה להגיע לשם הצליח גם לעבור את הגיבוש, לא מדובר פה במסלול של סיירת אלא סה"כ גדוד תותחנים שדורש קצת יותר.

ממי שעבר את הגיבוש אני אישית לא מכיר מישהו שנפל במבחנים, אם התקבלת לעתודה אני לא מאמין שתהיה לך בעיה.

בקשר ליחידה עצמה, מן הסתם לא נחשוף שום פרט סודי אבל אני כן ממליץ לך לנסות להגיע לשם, לדעתי זה שווה.


--
אם לא תגיע למיתר סיכוי גדול מאוד שתגיע לגדוד דוהר מהסיבה של-MLRS בכלל ומערך האיכון בפרט יש ביקוש גבוה יחסית, ורק גדוד אחד (לעומת גדודי דוהר שיש 4).
בהצלחה.

אני באמת לא מבין מה התדמית הרעה על החיל, ועוד אנשים מבפנים אומרים את זה.
אין מה להתבאס על החיל, זה המקום עם האנשים הכי איכותיים, אנשים כאלה לא תמצאו בשום מקום אני מבטיח לכם.

בקשר לייעוד של החיל, ובנוגע לרעל, מה לעשות שכרגע אין ממש פעילות עם הכלים (קו כחול), אבל בתור אחד שלקח חלק במלחמה בצפון, וראה מה זה "אש לסיוע" , או "אש נ"ס", רק אז אתה מבין כמה זה מטורף, כל הסוללה כולל הקצינים מתזזים עם פגזים, כדי לירות אותם כמה שיותר מהר לסייע לחירני"קים מקדימה. וכשאתה מדבר עם איזה נחלאוי אחרי המלחמה והוא אומר לך "רק אחרי המלחמה הבנתי את המשמעות של הארטילריה" אתה מהנהן אבל מרגיש הכי מסופק בעולם.

אז מה אם שבטה זה חור ומסביב רק מדבר וחול, אז מה אם בתומ"תים אין מזגן, צריך להסתכל קצת על מה שמעבר, איך הרב של שבטה אומר "תותחנים זה חיל עם הרבה אמונה, יורים פגז ומאמינים שהוא פוגע"

ועכשיו בקשר אליך בחור, אני לא מאמין שזה יעזור העניין שפרשת מעתודה ע"מ להתקבל למיתר, אתה פשוט צריך להרשים את הבוחנים בראיון, הם מחפשים אנשים מאוד ספציפים, בכל מקרה התנאים לקבלה למיתר זה פרופיל 82 ומעלה ללא סעיפים פוסלים.

אם תרצה להגיע לגדודי הדוהר אני בטוח שתגיע לשם, צריך שם אנשים. אני לא ממש יודע על איזה אחוות לוחמים אתה מדבר "ביחידות אחרות", השגרה בבט"ש (כלומר בקווי חיר) היא אותה שיגרה בכל היחידות, אין משהו מיוחד, כולם נמצאים באיזשהו מוצב באיו"ש או בעזה, כולם עושים שמירות ומטבחים, כולם עולים למחסומים, סיורים, ויזומות. ההבדל היחיד הוא שתותחנים מוכשרים כרובאי 03 (בגלל חלוקת התקציב), וזה מה שמונע מאיתנו בעיקרון לתפוס קווים בלב איו"ש, אבל זה לא אומר שהקווים שאנחנו תופסים פחות מעניינים, בכל מקום יש בלאגן, ותמיד יהיו חוויות וצחוקים.

בעניין הנשקים, כמובן שמנוסרים,וגם לאט לאט נכנס העניין של הקצאות לגדודים בתותחנים, בגדוד רשף למשל כל מפקד צוות קיבל פנס לנשק וכנראה בקרוב גם ידית הסתערות, כמובן כוונות אופטיות כמו אלביט ומפרולייט, אני מאמין שעם הזמן נקבל יותר ויותר הקצאות, בגלל שהתבור נכנס, והכל יורד אלינו.

זה מוזר שמצד אחד יש לחיל תדמית של חיל אפור ומשביז ומצד שני יש המון שאומרים שהוא חיל מקצועי ואיכותי מאוד.

כנראה שבסופו של דבר על איזה אנשים תיפול מסתכם במזל נטו.

מוכ"י

מי שאומר שהחיל הוא חיל אפור הוא כנראה סתם צ'ונג שעדיין לא השכיל להבין את הייעוד שלנו, ועדיין מתרכז בלבכות ולהתלונן במקום למצוא את הדברים החיוביים

לדעתי הדוגמא הכי טובה לחיל היא המלחמה האחרונה שפרצה לצערנו ....

בלי התותחנים לא יודע מה היו עושים בלי הפצצות עשן בלי הפגזות ובכלל סיוע של אש כבדה .