29-03-2007, 16:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
לאיתן כבל נמאס
למה לא מדברים עם החמאס?
"הקיפאון המדיני מאוד מתסכל אותי", ממשיך כבל. "בוא ואספר לך סיפור: במילואים הייתי בסיור בכפר ערבי בשתיים בלילה. ירד גשם אנגלי, לא חזק ולא חלש, ואתה רואה את העליבות מסביב. אתה מריח את הצחנה ברחוב. מקשיב לשקט. אתה מתחבר ואתה מודע בצורה מדהימה לסביבה שלך. אני סוגר את הכוח, ואני מביט. אני מביט, ואני רואה את עצמי מתבוסס באשפה. אני תופס את עצמי ואומר: אני שר בממשלה, שתיים בלילה, ואין לי למי לפנות. איך אני אומר לחברים שלי? אני הממשלה. אבל אני מרגיש שאין לי עם מי לדבר. בתחום המדיני, אנחנו סוגרים את הדלתות למשא ומתן עם גורמים כמו החמאס.. אי אפשר להאשים אותי בחיבה יתרה לגופים האלה, אבל אני מרגיש שאנחנו הכוח החזק ביותר, ומתנהגים בחולשה".
אתה מציע שישראל תדבר עם החמאס, אני שואל את כבל. "כן, אני לא רוצה שנפסול שום סוג של משא ומתן עם אף אחד", הוא אומר. "אנחנו החזקים. אנחנו רוצים שקודם יכירו בנו, וזה מגוחך. התפיסה שלי באה מתוך הדאגה לתקווה שלי. התקווה שלי נשחקת. אתה יודע איזה תסכול זה? אני מזכיר לך. אני שר בממשלה. אין לי למי לפנות. אני לא יכול להאשים מישהו אחר".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3382751,00.html
טכסט קלאסי שצריך להיות unseen חובה בבחינות הבגרות לג'יבריש מדוברת. האיש ככל הנראה ישן בעמידה מאז 1993 אם הוא מסוגל ברצינות (ועוד לפני פרישה אפשרית) להגות מחשבות כאלה. העליבות של הערבים היא מחדל ישראלי... החמאס הם החלשים ולכן אנחנו צריכים לדבר אתם.
שמישהו יתן לו כאפה (ידידותית כמובן) ויספר לו שהחזק הוא מי שאינו רופס, מחזיק בדעותיו, ונלחם עליהן, ולא מתבכיין בעקבות סיור בסלאמס של אנשים שלא לדאוג לרווחת עצמם הוא המוטו שלהם?
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 29-03-2007 בשעה 16:15.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
