שלום,
יש לי פרופיל קרבי והגיוס שלי הוא ביולי, ניסיתי לטפל בנושא והיה לי קצין מיון שהייתי בטוח שיעזור לי, אך הוא היה אדיש ותוקפני
בתגובתו לחוסר הרצון שלי להתגייס לחיל קרבי.
אם לא הייתי מעוניין לתרוטם למדינה הייתי כבר מוצא דרכים לא להתגייס בכלל... זה לא מה שאני רוצה, הבעיה שלי היא
שמאוד קשה לי להסתדר עם אנשים, אין לי כמעט חברים, אף פעם לא הייתה לי חברה(אני בן 18) ואני מאוד נרתע מכל עניין המלחמה,רובים,מוות.
אני גם טיפוס מאוד מעופף ושכחן ככה שאני די בטוח שאני לא אועיל להם גם ככה.
ניסיתי לדבר עם הצבא, שלחתי מיילים וביקשתי קב"ן אך בינתיים הם לא עונים ואני פשוט מפחד שבסוף אני אצטרך לא להתפנות ביום הגיוס ולאכול חרא בכלא צבאי חודשים.
אני גם מאוד קשור לבית, זה לא שאני בנאדם לא חברותי אבל באמת שקשה לי להסתדר עם אנשים ומרחק מהבית גם יקשה עלי.
אני גם מוזיקאי, הדבר היחיד שאני אוהב בחיים הוא מוזיקה נגינה והלחנה ולהיפרד מכל אלה יוציא מבחינתי כל משמעות שהייתה עד היום לחיי, אין לי כמעט חיי חברה, המוזיקה
נתנה לי חיים שהם מעבר לחיי חברה וגרמה לי להרגיש שווה משהו למרות חוסר הרצון של אנשים לבלות את הזמן שלהם איתי.
לצבא לא איכפת מכל זה והם דוגלים בשיטה לאלף אותי, אבל אני רק חושב שהם יגרמו לי המון סבל ויגכרמו לי לאובדנות.
אני שוקל ללכת לפסיכולוג ולשלוח להם את ההיתרשמות שלו כדי שהם יורידו לי את הפרופיל על סוג של בעיות נפשיות ויתנו לי לשרת ליד הבית שלי.
האם ללכת לפסיכולוג ולשלוח להם את הממצאים שלו יעזור לי? עד כמה קב"ן יכול לעזור לי? אני גרוע בלשקר אז להמציא בעיות פיזיות אני לא יכול, כל מה שרשמתי
פה הוא אמיתי ונכון, אני לא יודע לשקר.
בבקשה כל מי שיודע פה משהו בבקשה לעזור לי.
מורעלי קרבי, אני מעריך אתכם אבל בבקשה תניחו לי ואל תעליבו אותי או תקללו אותי או תתייחסו אלי באדישות, לא כולם כמוכם, לא כולם יכולים לעשות מה שאתם יכולים,
אין לי חיים מעבר למוזיקה,ף זה הדבר האחרון שנותר לי בחיים, אני מקווה שיהיו פה כאלה שמסוגלים להבין אותי ולעזור לי, תודה.
אגב אם אני אצליח להוריד פרופיל ולהיות ג'ובניק מועד הגיוס שלי יתאחר? אני רוצה לעבוד באינטנסיביות לפני הגיוס כי אני יודע שזה לא יתאפשר ב3 שנים הקרובות.
תודה רבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי slipkorn שלום, יש לי פרופיל קרבי והגיוס שלי הוא ביולי, ניסיתי לטפל בנושא והיה לי קצין מיון שהייתי בטוח שיעזור לי, אך הוא היה אדיש ותוקפני בתגובתו לחוסר הרצון שלי להתגייס לחיל קרבי. אם לא הייתי מעוניין לתרוטם למדינה הייתי כבר מוצא דרכים לא להתגייס בכלל... זה לא מה שאני רוצה, הבעיה שלי היא שמאוד קשה לי להסתדר עם אנשים, אין לי כמעט חברים, אף פעם לא הייתה לי חברה(אני בן 18) ואני מאוד נרתע מכל עניין המלחמה,רובים,מוות. אני גם טיפוס מאוד מעופף ושכחן ככה שאני די בטוח שאני לא אועיל להם גם ככה. ניסיתי לדבר עם הצבא, שלחתי מיילים וביקשתי קב"ן אך בינתיים הם לא עונים ואני פשוט מפחד שבסוף אני אצטרך לא להתפנות ביום הגיוס ולאכול חרא בכלא צבאי חודשים. אני גם מאוד קשור לבית, זה לא שאני בנאדם לא חברותי אבל באמת שקשה לי להסתדר עם אנשים ומרחק מהבית גם יקשה עלי. אני גם מוזיקאי, הדבר היחיד שאני אוהב בחיים הוא מוזיקה נגינה והלחנה ולהיפרד מכל אלה יוציא מבחינתי כל משמעות שהייתה עד היום לחיי, אין לי כמעט חיי חברה, המוזיקה נתנה לי חיים שהם מעבר לחיי חברה וגרמה לי להרגיש שווה משהו למרות חוסר הרצון של אנשים לבלות את הזמן שלהם איתי. לצבא לא איכפת מכל זה והם דוגלים בשיטה לאלף אותי, אבל אני רק חושב שהם יגרמו לי המון סבל ויגכרמו לי לאובדנות. אני שוקל ללכת לפסיכולוג ולשלוח להם את ההיתרשמות שלו כדי שהם יורידו לי את הפרופיל על סוג של בעיות נפשיות ויתנו לי לשרת ליד הבית שלי. האם ללכת לפסיכולוג ולשלוח להם את הממצאים שלו יעזור לי? עד כמה קב"ן יכול לעזור לי? אני גרוע בלשקר אז להמציא בעיות פיזיות אני לא יכול, כל מה שרשמתי פה הוא אמיתי ונכון, אני לא יודע לשקר. בבקשה כל מי שיודע פה משהו בבקשה לעזור לי. מורעלי קרבי, אני מעריך אתכם אבל בבקשה תניחו לי ואל תעליבו אותי או תקללו אותי או תתייחסו אלי באדישות, לא כולם כמוכם, לא כולם יכולים לעשות מה שאתם יכולים, אין לי חיים מעבר למוזיקה,ף זה הדבר האחרון שנותר לי בחיים, אני מקווה שיהיו פה כאלה שמסוגלים להבין אותי ולעזור לי, תודה. אגב אם אני אצליח להוריד פרופיל ולהיות ג'ובניק מועד הגיוס שלי יתאחר? אני רוצה לעבוד באינטנסיביות לפני הגיוס כי אני יודע שזה לא יתאפשר ב3 שנים הקרובות. תודה רבה.

שלום רב בוא אני יגיד לך דבר כזה אם אתה אומר שאתה בחור ביישן ומעופף וכדומה ויש לך חששות מהקטע הקרבי נתחיל מזה שאתה לא חייב להיות בגולני אתה יכול ללכת גם לתותחנים או למודיעין שדה שהם לא הכי קרביים שיש ככה שהקטע של המלחמה והפחד ממוות לא חייב להדאיג אותך בקשר אליך תראה אף אחד לא מצפה שבגיל 18 תבוא ותיהיה חייל כולם מתחילים מ0 בטירונות אתה תלמד הכול מ0 ויעזרו לך שמה יכול להיות שלא תסתדר או יכול להיות שתעשה שינוי של 180 מעלות ותראה שהצבא זה הדבר היה חסר לך בחיים אולי תלך תנסה ואם לא מתאים לך תמיד אתה יכול להגיד לא מתאים לי אולי בהתחלה לא יקשיבו אבל אם תתמיד לא ישאירו אותך קרבי

אז בקיצור העצה שלי היא כזאת לך תנסה להתגייס כקרבי ואם ממש לא ילך לך תעשה כול מה שאתה יכול כדי לצאת מקרבי(יוציאו אותך מחוסר מוטיבציה לא ישאירו אותך במצב כזה)

בהצלחה

אני חושב שכדאי לך לנסות משהו לפני שאתה שולל אותו בכל תוקף . תיארת את עצמך כאדם מאוד סגור ומופנם שלא יכול להסתדר בקרבי , אז אם לא תהיה קרבי תוכל ? סך הכל אני חושב שהצבא או יחידה קרבית תוכל לעזור לך להיפתח יותר ולמצוא חברים לכל החיים , כי המצב שלך כפי שתיארת אותו ( ללא חברים , להסתדר עם אנשים ) הוא לא משהו...
ואני לא מורעל ולא בטיח , תנסה לשם שינוי להיות עם ראש פתוח או לנסות להגיע ליחידה אחרת , אתה לא חייב רק קרבי .

אני חושב שממצאי פסיכולוג יכולים לעזור מאד בכל הקשור להתגייסות שלך, אני מכיר אנשים רבים (וטובים!) כמוך שאינם רוצים להתגייס לקרבי ובכל זאת רוצים לתרום את חלקם בצורה כזאת או אחרת. תראה להם שאתה מעוניין לתרום ולא במישור הקרבי. שוב, ממצאי פסיכולוג בהחלט יכולים לעזור.

בהצלחה!

תראה, כולם מפחדים, מי שאומר לך שלא אז יש לו שתי סיבות:
1. הוא שקרן.
2. הוא פעור וזה יעבור לו במארב הראשון.
עכשיו, לא כל אחד חייב להיות קרבי, באמת שלא.
אני אישית מאד אוהב להטיף לקרבי, כמה שזה חשוב וכמה אין ברירה, אבל המציאות היא אחרת. כי באמת לא כל אחד יכול להיות קרבי.
אבל
איך אתה יודע שאתה לא מתאים? אם כל הכבוד, כל מה שכתבת פה זה לא סיבה מספיק טובה, כולנו יודעים איך יש אנשים מסויימים שלא מסתדרים במסגרת של תיכון או עם ילדים צבועים וטיפשים.
בצבא זה אחרת, אתה תהיה חייב להסתדר איתם והם איתך, אין ברירה.

אתה יכול לתרום לצבא באלף דברים, מודיעין ניסית? חיל חימוש? קצונה יעודית? לא כל צה"ל זה קרבי, אתה יודע
*אם באמת יש לך בעיה, היו עולים עליה בראיון האישי או שיעלו עליה בהמשך.
בהצלחה בכל דרך

אני מציע לך לא להתייעץ כאן עם אנשים שלמרות כל רצונם הטוב אין להם הידע והנסיון הדרושים לעזור לך לקבל החלטה מושכלת. אני (וזאת רק דעתי ההדיוטית והבלתי מקצועית) חושב שאתה צריך להיפגש עם פסיכולוג אזרחי ולבקש ממנו חוות דעת אובייקטיבית בכתב. אם הפסיכולוג יחשוב שאתה לא מתאים, ושמה שכתבת פה על עצמך הוא נכון, אני משוכנע שהוא ידע איך ולמי לפנות וכיצד לעזור לך מול הצבא.
כי אם הדברים אכן חמורים כמו שכתבת כאן, אין לך מה לחפש בקרבי ואתה עושה בשכל עבור עצמך שאתה מחפש דרך להימנע מכך.

אין מקום רחוק מידי.

תודה, אנלא בטוח אם זה קשור לשכל, זה די טיבעי.
תיראה, אני מבין באיזה מצב המדינה שלי נמצאת, ואין לך מושג כמה יצורי מצפון יש לי לפעמים כשאני חושב על וכמה אגואיסטי זה לעשות מה שאני רוצה כשאנשים מתים.. אבל גיוס לקרבי דורש ממני לוותר על מי שאני.. אם היית מכיר אנשים
שמכירים אותי והיית שואל אותם עלי הם ישר היו אומרים לך מטאל, אוזניות באוזניים חצי מהיום, וגיטרה.
כן, לחלק מהאנשים פה זה ניראה כדבר שלילי, הרבה אנשים רואים את זה בצורה שלילית, אבל אתם יודעים מה?
בכל מהלך החיים שלי תמיד הרגשתי שאני לא מי יודע מה בכלום, אני תלמיד בינוני, אני גרוע בספורט, אני לא ממש הייתי טוב במשהו ותמיד היה חסר לי משהו שיגרום
לי להרגיש שוואלה אני שווה משהו, וואלה אני מתקדם במשהו, אני מוציא מעצמי, אני משקיע בעצמי.
להצליח קטע נגינה ולגרום לאנשים להתלהב ממני זה בהחלט גורם לי להרגיש אחרת, להלחין ללהקה שלמה תופים,בס,גיטרה,קלידים,כינורות,זמרות זה בהחלט נותן
לך הרגשה נפלאה אחרי שאתה מסיים לכתוב שיר כזה ואז אנשים מתלהבים ואומרים שאתה טוב.
זה אמנם ניראה לחלק פה חבר חשיבות ולא תורם לחיים כמו יחידה קרבית.. אבל, העולם הזה של המוזיקה נתן לי משהו שאף עולם אחר לא נתן לי, באותה מידה שיחידה
קרבית יכולה להטיב איתי, היא יכולה גם להרע עלי כי אני בטוח שאני אשכח את הנשק עשרות פעמים, שיצחקו על איך שאני אעשה דברים או כל מני דברים כאלה..
ורוב הפעמים ככה זה יוצא.
קשה לי לוותר על המוזיקה כי אני מרגיש שהיא מעניקה לי המון, שהיא הסיבה שבגללה אני קם בבוקר, אני מודע לכך שהמדינה זקוקה לי, אבל אני בספק אם אחד כמוני יכול לעזור לה ואני גם די בטוח
שפרידה מעולם המוזיקה תכניס לדיכאון די גדול.
בכל מיקרה תודה על ההבנה, בפורומים אחרים התנפלו עלי והתייחסו אלי רע.

שאתה חושש לוותר על המוזיקה שלך וכי אתה בטוח שאנשים יצחקו על מה שתעשה ושתשכח את הנשק- אני יכול להרגיע אותך- מקומך כנראה בקרבי, על כולם יצחקו וכולם ישכחו את הנשק, וכולנו מוותרים על דברים שחשובים לנו (ובעצם על כל אורח חיינו) כשאנחנו מתגייסים.
לא כל מי שהולך לקרבי היה תלמיד טוב או ספורטאי טוב בתיכון. ממש לא.

מה שרשמת בהודעה הראשונה לגבי האישיות שלך הוא הרבה יותר משמעותי.

אין מקום רחוק מידי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי slipkorn תודה, אנלא בטוח אם זה קשור לשכל, זה די טיבעי. תיראה, אני מבין באיזה מצב המדינה שלי נמצאת, ואין לך מושג כמה יצורי מצפון יש לי לפעמים כשאני חושב על וכמה אגואיסטי זה לעשות מה שאני רוצה כשאנשים מתים.. אבל גיוס לקרבי דורש ממני לוותר על מי שאני.. אם היית מכיר אנשים שמכירים אותי והיית שואל אותם עלי הם ישר היו אומרים לך מטאל, אוזניות באוזניים חצי מהיום, וגיטרה. כן, לחלק מהאנשים פה זה ניראה כדבר שלילי, הרבה אנשים רואים את זה בצורה שלילית, אבל אתם יודעים מה? בכל מהלך החיים שלי תמיד הרגשתי שאני לא מי יודע מה בכלום, אני תלמיד בינוני, אני גרוע בספורט, אני לא ממש הייתי טוב במשהו ותמיד היה חסר לי משהו שיגרום לי להרגיש שוואלה אני שווה משהו, וואלה אני מתקדם במשהו, אני מוציא מעצמי, אני משקיע בעצמי. להצליח קטע נגינה ולגרום לאנשים להתלהב ממני זה בהחלט גורם לי להרגיש אחרת, להלחין ללהקה שלמה תופים,בס,גיטרה,קלידים,כינורות,זמרות זה בהחלט נותן לך הרגשה נפלאה אחרי שאתה מסיים לכתוב שיר כזה ואז אנשים מתלהבים ואומרים שאתה טוב. זה אמנם ניראה לחלק פה חבר חשיבות ולא תורם לחיים כמו יחידה קרבית.. אבל, העולם הזה של המוזיקה נתן לי משהו שאף עולם אחר לא נתן לי, באותה מידה שיחידה קרבית יכולה להטיב איתי, היא יכולה גם להרע עלי כי אני בטוח שאני אשכח את הנשק עשרות פעמים, שיצחקו על איך שאני אעשה דברים או כל מני דברים כאלה.. ורוב הפעמים ככה זה יוצא. קשה לי לוותר על המוזיקה כי אני מרגיש שהיא מעניקה לי המון, שהיא הסיבה שבגללה אני קם בבוקר, אני מודע לכך שהמדינה זקוקה לי, אבל אני בספק אם אחד כמוני יכול לעזור לה ואני גם די בטוח שפרידה מעולם המוזיקה תכניס לדיכאון די גדול. בכל מיקרה תודה על ההבנה, בפורומים אחרים התנפלו עלי והתייחסו אלי רע.

אני יודע על מה אתה מדבר אחי. גם אני הקרבתי הרבה דברים בשביל איפה שאני היום.
יכול להיות שהייתי מגיע יותר רחוק. יכול להיות שהייתי נופל והייתי מאבד שני דברים.
את זה אף פעם אני לא יידע. כי בחרתי את הדרך.
הקרבתי ספורטאי מצטיין (מתאגרף תאילנדי), הקרבתי קריירה כמאמן, הקרבתי ניהול על סנוקר. ויש עוד..
הקרבתי גם הרבה מחיי המשפחה איבדתי חברים.. לא תמיד חשבתי שזה שווה את זה. באמת.
אבל היו לי שאיפות בצבא, כנראה שזה מה ששונה בייננו, יכול להיות.
אבל, ויש אבל.
זה אינדיבדואלי נכון.
אבל לא יותר מדיי.
כמה נתתי?? בשביל מי?? כמה הקרבתי?? כמה הייתי מוכן להקריב בכלל?
אוליי אין לך את הפאן החברתי שהוא הבולט בצבא. אוליי אתה פוחד יותר.
אבל אתה חייב לדעת לקבל. לנסות.
אחד הדברים שלמדתי בפסיכולוגיה זה שצריך לייצר. תמיד תשאף לזה..
תטיל על עצמך אילוצים. זה באופן טבעי ידחוף אותך לדברים שחשבתה שאתה צריך לעבוד עליהם.
כי ת'כלס נשמה. תיקח כמה אנשי למשל מהכיתה שלך, תשאל אותם הם היום רצים לדעת לשחק כמו פלה נגיד. סבבה? אז פה באן טבעי תמצא את הרוב שיגיד לך "איפהההההה אני לא יודע לשחק".
פה הם מצהירים יותר דברים מאשר מאששים עובדות בשטח.
זה אומר אני לא מוכן אפילו לנסות..

מהכיוון שלך. אז כן זה גורם להיסתכל לכישלון ישר בעיינים יום יום (איך אתה אומר,טיפוס מעופף ושכחן) או שיצחקו עלייך..
שמע אחי זה דורש מאמץ מוסרי גדול ובגלל זה הקטע כאן להשתמש באני לא יכול ולא מתאים לי.
אבל ת'כלס אתה יכול לתרום לפי מה שאתה אומר באותו מערך לוחם.
אוליי לא בחזית.. ובגלל זה יש אופציות בשביללך רמות כאלו ואחרות שלא דורשות עמידה מול מוות או פעילות אינטנסיבית.

רק תעשה לי טובה. תפתח את העיינים יותר. תסתכל לצדדים.
שתיהיה סגור על עצמך באמת. תפעל.
לא תמיד הדרך הקלה היא הקבן או הרופא......

תנסה..

תאמת בחור אתה לא לבד.. אין לך מושג על כמה דברים אני מוותר ועל כמה דברים ויתרתי כבר רק בשביל שלא ישב לי שומדבר על המצפון ברגע שאני אתגייס לאן שישלחו אותי וממה שאני מכיר כל מי שהולך לקרבי מתחיל לדבר על זה ועדיין רוצה להיות כזה, דווקא אלה שבחרו לעשות עתודה טכנולוגית מקשקשים על הגיון ולעשות טוב לעצמך,שיהיה להם בכיף...
על חלק מהדברים האלה כנראה עוד אצטרך ללכת לפסיכולוג גם.. אבל היי אני זה אני, אפילו שאת החלום שלי להיות צנחן דיי איבדתי אני לפחות כרגע מרגיש טוב עם עצמי העיקר ללכת לאן שאני אמור ללכת( שזה קרבי כלשהו..) ובזמן שבו אני אמור ללכת.
אמרת שלא הייתה לך חברה... אז אממ לי אין חברה כבר כמעט שנה, ואני ממשיך לוותר על היחידה שאני אוהב(ואין לך מושג כמה אני מתגעגע אליה.. אבל יש לי טראומה בקטע הזה שראיתי מה קורה לזוגיות בצבא חח והאמת גם בזוגיות שלי איתה.. ובאמת שלא בא לי להתמוטט באמצע טירונות או משהו בגללה).
חח וחברים למשל.. אני היחיד מהחבורה שלי שהולך להיות גדודניק מרצון(ומחוסר מזל חח). השאר כל מיני יחידות עלית/עתודה כלשהי/מודיעין סתם יזרקו איפשהו .. חוץ מזה אני גם עובר לצפון אחרי שביליתי כאן 12+ שנים ויש לי חברים טובים שאני איתם לא פחות זמן מזה חח..

קיצר תבין.. אם אתה תמצא כשיר נפשית/פיזית לגיוס קרבי ואשכרה לא התמיינת לשומדבר ועברת לך לשם ושכנע את עצמך להחזיק מעמד!!! התחלה חדשה זה תמיד טוב בתנאי שתדע לנצל אותה לטובתך..

אתה יכול להתסכל על השירות הקרבי בצורה אחרת.

אם עד עכשיו הרגשת בודד בבית ספר ואין לך המון חברים, אתה יכול לפתוח דף חדש בצבא.
אף אחד לא יודע מי אתה שם וכולם מתחילים את החברויות שם מאפס.
מה שאני מנסה להגיד זה שאם תסתכל על השירות בצורה חיובית, כדרך לעשות חברים, להכיר אנשים ולהתנסות בדברים חדשים ( אני יודע שזה נשמע פלצני אבל זה פשוט נכון ) אולי תשנה את דעתך.

אני יכול להבין את הפחד משינויים ואת הרצון להשאיר את הדברים כמו שהם, אבל הרבה שינויים הם שינויים לטובה. לך תדע אולי את החבר הכי טוב שלך תכיר בצבא ? אולי תכיר בחורה נחמדה בצבא ?

מעבר לזה, אם תתגייס אתה לא מחויב לוותר על המוזיקה שלך.

בהצלחה

צהל מספיק גדול ויש מקום לכולם, לא כל בעלי פרופיל 97 קרביים, תעבור טוב על המנילה ותבחר את מה שהכי נראה לך. אל תחליט ששום דבר לא מתאים לפני שאתה מתייעץ עם מישהו שמבין או אפילו כאן בפורום. גם אם שום דבר לא יתאים בשום צורה עדיין ניתן לבקש ראיונות ושיבוץ מחדש.
עליך להבין שצהל כמערכת בנוי לטפל במסות ולא בבעיות של בודדים, כך שתמיד לבודדים שמעלים בעיות קושיות ומענות קצת קשה יותר למצוא את מקומם, אך בד"כ הכל מסתדר. אף אחד לא ירד עליך ולא יצחק ממך וגם אם קשה לי אישית להבין אותך אני יוצא מנקודת המוצא שאכן יש בעיה ושהצבא כן צריך להתמודד ולפתור אותה בצורה שכן תתרום לצבא גם אם לא בקרבי אז במקום אחר שאתה כן יכול לתרום.
זכית ללא מעט נקודות שאינך חושב להשתמט, אז תזקוף את החזה ותלחם על זכותך לשרת.

חשבת על להקה צבאית אחי?

Canon 550D

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ido117 חשבת על להקה צבאית אחי?

אחי אני חושב שזה כבר לא יעזור הוא מתגייס עוד מעט וגם קשה מאוד להתקבל ללהקה צבאית בלי פרוטקציות ואישית אני חושב שאולי קרבי יעזור לו אולי שמה הוא יפתח כי לדעתי הבעיה היא יותר חברתית מצד אחד אולי הצבא יעשה ממנו "גבר" אבל מצד שני אולי המצב שלו לא כזה טוב ההצעה הכי טובה זה ללכת לפסיכולוג (זה לא בושה) ולראות מה ההמלצה שלי ומקסימום אם הוא ילך לקרבי וזה לא יסתדר לא ישאירו אותו בקרבי

בכול מקרה אף אחד פה לא יכול ליעץ לו מה לעשות רק לתת לו תגובות מניסיון..

שיהיה לו רק בהצלחה

אחי אל תדאג קשה לי להאמין שמישהו באמת יצחק עלייך.. לפחות רובנו כאן אמורים להיות כבר מספיק בוגרים בשביל להבין אותך.
בכל מקרה אם תעשה ביקור אצל פסיכולוג, הייתי ממליץ על אחד פרטי לפי מה שאמרו לי התייעצות איתו לא נרשמת בתיק הרפואי שלך ואם הוא יחליט שאתה כן כשיר אז לפחות אל תדפוק לעצמך אפשרויות לעתיד, ולגביי מוזיקה ומטאל מאיפה שאני בא זה סוג של אממ.. מיעוט בולט בחברה שעכשיו הפך לחלק מאיתנו למרות שכן דיי התייחסנו לזה כפריקיות ושונות שלילית בהתחלה.
בקשר לחברה ואללה אל תדאג אני מכיר מספיק אנשים שלא הייתה להם חברה, מתישהו גם זה יגיע ככה שזאת לא סיבה למה אתה לא צריך להיות בקרבי.
בקשר לעובדה שאין לך הרבה חברים ואנשים לא אוהבים להסתובב איתך.. זה כבר דורש בירור פסיכולוגי כי אם אתה באמת רוצה שיהיו לך חברים וחיי חברה אתה אמור לפעול ולהשיג אותם ככה שזאת כנראה בעיה והקטע של אנשים לא נהנים וזה נדמה לי כמו שכנוע עצמי, אבל אם זאת סתם הגישה שלך וכו' ואתה לגמריי סבבה איתה ומציין אותה כאן רק כי אתה חושב שאתה לא מתאים לקרבי אז שוב אתה טועה, אני מכיר גם מלא חבר'ה כמוך שפשוט לא מתאים להם כל הסיפור של חיי חברה ולהיות מחוייבים לאנשים מסויימים..
בתאכלס בחור עצם העובדה שאתה כאן ומנסה להסביר את עצמך לנו/לעצמך גורמת לי להאמין שאתה שפוי לגמריי פשוט צריך פסיכולוג שיבהיר לך את זה.

בהצלחה בחור, מקווה שיסתדר לך לפי איך שמתאים לך..

התרשמתי עמוקות מהכתיבה שלך ומהכנות שהפגנת ואני באמת חושב שאתה מציין נכונה את מצבך.

אני לא מתכווין לשכנע אותך להתגייס אלא רק לציין בפניך את האפשרויות העומדות בפניך-
1. אתה יכול להתגייס לקרבי- ומכאן יכולים לקרות מס' דברים: או שתסתדר ותגלה כמו שחלק מהכותבים בפורום טוענים, שמדובר בפתיחת דף חדש. או שתתקבע על תדמית השוקיסט ומכאן זה נהיה מעגל שבו אתה מפשל, חוטף, מרגיש רע ואז מפשל שוב.מהצד השני, אם לא תהיה מספיק טוב, תאמין לי שהמפקדים שלך ימנעו מלהשאיר אותך בתפקיד לחימה אלא תועבר לתפקיד תומך לחימה (ואז גם יהיה לך זמן לנגן..)
2. אתה יכול להתגייס ישירות לתפקיד תומך לחימה שבו אתה מגיע הביתה יום יום- פה אני לא יודע להגיד לך הרבה יותר מדי- כי אמרת שיש לך פרופיל גבוה מידי ואני לא יודע איך הצבא מתנהג בעניין הזה.
3. וכמובן שאתה יכול לא להתגייס. פתרון זמני מעולה זה יתן לך אבל כל החיים שלך אתה תחשוב מה היה אילו. האם עדיף לחיות עם "מה היה אילו" מאשר לעשות ולקחת את הסיכון שתצטער על זה אח"כ? לא יודע, זה כבר השיקולים שעל פיהם אתה חי.
אני חושב שכדאי שתדע דבר אחד. בכל מקום שתהיה, במידה ותחליט להתגייס, אל תצפה לממש את השאיפות שלך בעניין המוזיקה. זו לא מטרת הצבא ולכן רוב הסיכויים שתתאכזב בנושא. sorry.

אבל הי, זו המדינה שלנו, וכל אחד מאיתנו אוכל קצת חרא בתורו כדי שלכולנו יהיה יותר טוב

אם אני אוכל להגיע הבייתה כל יום בשעות אחה"צ אין סיבה שאני לא אנגן.. אני אצפה לזה כל היום, אני אחלום על זה.
אני לא מסוגל להסביר את האהבה שלי לתחום.. גם ברגע זה שאני כותב את זה יש לי גיטרה ביד.
אני לא רוצה להשתמט, אני רוצה לתרום את התרומה שלי, אולי זה לא כמו לשרת בקרבי אבל מאוד קשה לי לחשוב
על לא לנגן יותר כל יום, לא להלחין יותר, זה עולם ומלואו שמאוד קשה להיפרד מימנו.
סתם שתבינו, כמה שאני רוצה חברה וחסרה לי האהבה הזאת וההערכה הזאת של מישהי כלפי, אם היו נותנים לי לבחור בין לבין המוזיקה הייתי בוחר במוזיקה ללא
כל צל של ספק.
כן אני יודע, אני דפוק, אבל מי יודע אולי מדפוקים כמוני יוצא בסוף משהו (-:

חח כמו שלי פעם היו חשובים האימונים וההדרכה וכל הסיפור הזה של הכושר...תאמין לי כמה שהייתי מאושר להתאמן להתקדם ולהדריך.. הייתי הרבה יותר מאושר כל יום לראות אותה חח.. מצד שני גם זה וגם זה נגמר ועל שניהם בסופו של דבר ויתרתי(בחרתי שלא להלחם על להשיב..) אחד כדיי לא לאבד פרופיל ובריאות(דפקתי ברכיים) ו2 כדיי לא להתחרפן..
חח קיצר לקח לי הרבה זמן אבל אני כמעט בכושר שוב.. ואהבה חדשה? תבוא מתישהו אין מה למהר באותה מידה כמ שלך היא תבוא. ואממ נדמה לי שמותר להביא גיטרה קלאסית(לכל המטאליסטים יש גם כזאת אם אני לא טועה חח) לטירונות לא? אם תיפול איתי איפשהו אני אשמח אם תלמד אותי לנגן בזמן הפנוי..

למען האמת אני מבין אותך. אני שונה ממך מאוד כנראה, אבל אני בכל זאת מבין אותך.
אולי באמת כדאי שתתיעץ על פסיכולוג, אולי אתה באמת לא יכול לשרת בקרבי בשום דרך, תבדוק את העיניין הזה. אבל תזכור, בשירות הצבאי יש הרבה יתרונות. ההסתגרות הזאת שלך לא נשמעת כמו הדבר הכי בריא שיש, אולי שירות קרבי יעזור לך להתגבר על הרבה מכשולים שיש לך בתקשורת עם אחרים. בכל זאת, בצבא אף אחד לא מכיר אותך, אף אחד לא יודע מי אתה, אתה יכול לנפח את החזה ולהחליט החלטה ספונטנית שמעכשיו אתה מקרין משהו אחר לסביבה שלך וככה גם יקבלו אותך. תחשוב על זה, זה סוג של דף חדש אחרי הכל, הזדמנות לאמץ אישיות שונה, אישיות שאולי תתאים לך.
ולגבי הפחד שלך ממוות ומלחמה-לא כל יחידה נמצאת בחזית. יש מספיק תפקידים קרביים שלא יחשפו אותך לסכנה תמידית.

מוכ"י

אני לא הייתי קרבי ופחדתי גם מהצבא
פחדתי מזה שחודש של טירונות אני לא יודע מה מצפה לי
פחדתי מזה שאני בקושי בן 18 מסתובב עם נשק ביד
פחדתי מהאחריות שנפלה עלי להיות פתאום עצמאי לאחר 18 שנים שההורים דואגים לי
אבל אין מה לעשות. מתבגרים
אם לא בצבא אז בחיים העצמאיים שיש אחר כך
אף אחד לא מצפה שבפעם הראשונה שתחזיק נשק תהיה צלף
אף אחד לא מצפה שתתחיל לרוץ עם ציוד רב עלייך ולא להתנשף
אני מציע לך לא לעשות בעיות ולהתגייס
הצבא אמור להכשיר אותך להיות לוחם. אם הוא לא מצליח במשימה הוא ידאג לשבץ אותך בתפקיד שיתאים לך יותר

אני מצטערת, אבל אני חייבת לנעול את האשכול הזה. קיבלת פה עצות ותמיכה אין סוף, וכדי שלא יבוא מישהו עם עצה לא נכונה או מסוכנת, אני יכולה להמליץ לך על עזרה (בפרטי) אם תבחר. אתה מוזמן לפנות אלי.



ננעל