מדוע התנדב בנק הפועלים להחזיר כסף ללקוחותיו?08:29 | 06.3.2005 אמיר הלמר עוד לא יבשה הדיו על החלטת המפקח על הבנקים, יואב להמן, שהורה לו לפני כחודשיים להחזיר ללקוחות בנק משכן (שמוזג לתוכו) את הפרשי הריבית שגבה מהם באופן בלתי תקין - וכבר הוא מתנדב להחזיר כספים לכל לקוחותיו.

בנק (הפועלים) שמתנדב מיוזמתו לפצות את כל לקוחותיו הרלוונטיים בגין מחדל שהתגלה אצל לקוחות בנק אחר (משכן) על אף שלא חויב באופן רשמי לעשות זאת, זה באמת דבר גדול. היינו מצפים שהנהלת הבנק תדע לעשות מאירוע שכזה מטעמים. שיפרסמו את הבשורה וירכבו על גל האהדה של הלקוחות המרוצים, אבל הידיעה על כך הגיעה ממקום מפתיע.

בנק הפועלים, כמו כל נדבן ידוע, אוהב לתת כספים בסתר. לכן את ההודעה על כך שהוא מתכוון להשיב את הכספים שגבה לכאורה בצורה בלתי תקינה לכלל לקוחותיו הוא לא מפרסם ברבים. למעשה, המקום היחידי בו הוא מגלה את כוונתו האלטרואיסטית הוא במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה נגדו בעניין לפני פחות משנה. בנק הפועלים מבקש לדחות את אותה תביעה על הסף מהטעם הפשוט שהיא נהפכה למיותרת.

לתביעה הזו כמובן יש קשר הדוק להחלטת המפקח, שכן היא הוגשה לאחר שעורכי הדין שהגישו אותה פנו למפקח בעניינם של מספר לקוחות שסבלו מאותה בעיה אלא שהמפקח או יותר נכון מדור פניות הציבור שלו התמהמהו מאוד בטיפול - ועל כך בהמשך.

מכל מקום, את התביעה הייצוגית נגד הבנק הגיש הלקוח יואב נצר באמצעות עוה"ד גיא לוטם ואורן הירש ממשרד הירש לוי נורדמן, ועו"ד עופר פירט ממשרד פירט וילנסקי. נצר נטל מהבנק עוד לפני אוקטובר 98' הלוואה במטבע חוץ והתחייב להשיב אותה כשהיא נושאת ריבית ליבור+1.4% לשנה.

נצר טוען כי בניגוד להסכם ההלוואה, גבה ממנו הבנק ריבית גבוהה יותר מזו שעליה הוסכם, והכל כמובן מבלי לעדכן אותו או לקבל את הסכמתו. איך גבה הבנק ריבית גבוהה יותר? על פי הנטען, הבנק היה מעגל את הריבית כלפי מעלה לשמינית האחוז הקרובה. הבנק היה עושה זאת מבלי שהביא זאת לידיעת הלקוח במסגרת הסכמי ההלוואה עליהם חתם.

חשוב להדגיש כי לאוקטובר 98' יש משמעות קריטית בכל הפרשה. הסיבה העיקרית לכך היא שעד אותו מועד הסכמי ההלוואה של הבנק לא כללו היתר לעגל כלפי מעלה את ריבית הליבור לשמינית האחוז הקרובה. מסיבה כלשהי, שניתן להניח שהיא קשורה בגילוי המחדל הזה, החליטו בבנק לתקן את הסכמי ההלוואה ולהוסיף בהם סעיף מפורש המאפשר זאת.

הדבר נעשה באוקטובר 98' בהוראה מפורשת שירדה לכל הסניפים "לבער את מלאי הטפסים ממהדורות קודמות". אלא שבאותו מועד לא חשבו בבנק על אלטרואיזם ועל השבת כספים שנגבו לכאורה בניגוד להסכמים קיימים מהלקוחות.

הריבית עוגלה כלפי מעלה

עד כמה לא ששו בבנק להשיב ללקוחות שגילו את הדבר את כספם יעיד המקרה של ד"ר אלברט טימרמן, אשר סיפורו מתואר בתביעה. טימרמן נטל מהבנק הלוואה דולרית וחתם על הסכמים לפני אוקטובר 98'. בנובמבר 2001 גילה כי הבנק מעגל את ריבית הליבור לשמינית האחוז הקרובה - כלפי מעלה בלבד.

טימרמן פנה לבנק וביקש הסברים. הבנק שמר על דממה במשך שנתיים למרות פניותיו של טימרמן, ורק ב-2003 נתן לו את ההסבר הבא: אנו מעגלים את הריבית לשמינית האחוז הקרובה. משמעות הדברים היא שעיגול הריבית לא נעשה דווקא כלפי מעלה אלא יכול להיות גם כלפי מטה, אבל בפועל בכל הפעמים עוגלה הריבית כלפי מעלה בלבד. מאחר שהתשובות לא סיפקו אותו עבר טימרמן לדבר עם הבנק באמצעות עו"ד לוטם שאף פונה בעניין למפקח על הבנקים.

בסופה של ההתכתבות הסכים הבנק להשיב לטימרמן כ-1,400 דולר - הכספים שנגבו ממנו ביתר, וזאת כמובן מבלי להודות בטענותיו. טימרמן חתם לשם כך על כתב ויתור על תביעות שכלל באופן די מוזר התחייבות שלא להגיש תביעה נגד הבנק, בין השאר "באמצעי התקשורת". שבועות ספורים לאחר שעניינו של טימרמן הסתיים הגישו עוה"ד פירט, לוטם והירש את התביעה הייצוגית בשם נצר והעריכו את היקפה ב-300 מיליון שקל.

כדי להתגונן מפניה שכר הבנק את שירותיו של עו"ד אביגדור קלגסבלד. בכתב התשובה שהגיש, הכחיש הבנק כי פעל שלא כדין בעניין עיגול הריבית כלפי מעלה וטען כי אין מקום לאשר את התביעה כייצוגית.

בכתב התשובה הזה חשף הבנק לראשונה את העובדה שהוא שינה ב-98' את ההסכמים והוסיף להם הוראה ברורה המתירה את העיגול כלפי מעלה של ריבית הליבור. לפיכך, אמר הבנק, ב-2004 למרבית הלקוחות כבר אין עילת תביעה. לאור זאת העריך הבנק כי גם אם התביעה תאושר הרי שהיקפה עומד לכל היותר על כ-12 מיליון שקל.

והנה חודש בלבד לאחר הגשת תשובתו קיבל הבנק מכתב מהפיקוח על הבנקים. המכתב התייחס לשני לקוחות של בנק משכן שהתלוננו אצל המפקח באותו עניין בדיוק. הראשון בהם התלונן כבר בנובמבר 2002, התלונה השנייה הוגשה כחמישה חודשים מאוחר יותר.

לפני משורת הדין

שנתיים לקח למפקח על הבנקים לבחון את הסוגיה הזו. ולא שמדובר בסוגיה סבוכה במיוחד: כל שנדרש ממנו הוא לבחון את הסעיף הרלוונטי בהסכמי ההלוואה ולקבוע האם הבנק נתן בהם גילוי נאות. המפקח קבע כי בנק משכן לא נהג כשורה והורה לו לבטל את עיגול הריבית כלפי ולהגיש לו בתוך 45 יום רשימה של כל הלקוחות שנפגעו מפעולה זו החל ב-97'. לגבי לקוחות בנק הפועלים המפקח לא אמר דבר.

בתום שלושה חודשים ענה בנק הפועלים למפקח כי לפנים משורות הדין הוא מסכים להשיב את הכספים שגבה ביתר לא רק ללקוחות בנק משכן אלא גם לכל לקוחות בנק הפועלים. במקביל הוא מגיש לביהמ"ש את הבקשה לדחות את התביעה הייצוגית על הסף. הרי הוא התחייב בפני המפקח להשיב את הכסף לכל לקוחותיו, ולכן אין עוד הצדקה להמשיך ולדון בבקשה לאשר את התביעה כייצוגית.

הבנק לא ציין באותה בקשה בפני ביהמ"ש את הדרך בה ישיב את הכספים, מי יקבל את החזר, מאיזה מועד הוא יינתן ועל פי אילו קריטריונים. מדובר בעניינם מהותיים. גם פניה של עוה"ד של נצר במכתב בבקשה לקבל נתונים אלו לא נענתה על ידי נציגי הבנק.

לאור זאת הגישו באי כוחו של נצר את התנגדותם לסילוק התביעה. לדבריהם, בנסיבות הקיימות, בהן מודה הבנק בנכונות התביעה, יש מקום לאשר אותה דווקא כייצוגית. הסיבה שהבנק מבקש לדחות את התביעה, אומרים הם, אינה אלטרואיסטית אלא "על מנת שיתאפשר לו ככל הנראה לבצע את הליך הפיצוי הרחק מעיניו הבוחנות של ביהמ"ש".

אסור לסמוך על הבנק, אמרו השלושה לביהמ"ש, הוא כבר הוכיח זאת. הוא גרר רגליים בפרשה של טימרמן במשך 3 שנים כי הוא ידע שכל יום שעובר נחסכים לו מאות אלפי שקלים שכן עוד ועוד תביעות מתיישנות.

כעת, הם אומרים, מעדיף הבנק להתמודד עם המפקח על הבנקים מאשר עם פיקוח ביהמ"ש. עם אותו מפקח שלא עשה דבר עם התלונה שהגיש טימרמן ושוויתר על זכותו להצטרף לתביעה הייצוגית ולהביע את עמדתו. בשבוע שעבר החליט ביהמ"ש שהוא ידון בבקשת הדחייה של הבנק במסגרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

דוברת בנק הפועלים מסרה בתגובה: "בעקבות עמדת הפיקוח על הבנקים וללא קשר לקיומה של התביעה, החליט הבנק להחזיר ללקוחות בנק הפועלים את הסכום שמהווה את עודף הריבית שלגביה נטען כי עוגלה כלפי מעלה ונגבתה שלא כמוסכם. מדובר בסכומים קטנים לגבי כל אחד מהלקוחות. בימים אלה אנו עורכים את החישוב המתחייב לשם כך וכשיסתיים החישוב יוחזרו הסכומים".

</SPAN>var _rsCI='themarker';var _rsCG='0';var _rsDT=1;var _rsSI=escape(window.location);var _rsLP=location.protocol.indexOf('https')>-1?'https:':'http:';var _rsRP=escape(document.referrer);var _rsND=_rsLP+'//secure-uk.imrworldwide.com/';if (parseInt(navigator.appVersion)>=4) {var _rsRD=(new Date()).getTime();var _rsSE=1;var _rsSV='';var _rsSM=0.25;_rsCL='';}else{_rsCL='[img]/tmc/droplet/'+_rsND+'cgi-bin/m?ci='+_rsCI+'&cg='+_rsCG+'&si='+_rsSI+'&rp='+_rsRP+'[/img]';}document.write(_rsCL);

שחז"ל קבעו כי היא אחת מדרגות הצדקה הנעלות שיש.

מעניין מה היתה דעתם על מתן בסתר תוך כדי דיון בתביעה ייצוגית?