חבר מועצת עירית נתניה מש"ס הגיש הבוקר את התלונה: אונסים את ילדנו לראות תמונות תועבה
חבר מועצת עיריית נתניה מש"ס, ראובן מימון, הגיש הבוקר (ה') תלונה במשטרת נתניה נגד חברת פוקס על שהפיצה קטלוג בבתי התושבים בעיר. לדברי מימון, בקטלוג מופיעות תמונות עירום פרובוקטיביות שפוגעות ברגשות המעיינים בקטלוג.



מימון אמר הבוקר ליומן החדשות של רדיו אמצע הדרך FM 90: "הניחו את הקטלוג ליד כל דלת, כשההורים בעבודה והילדים בבית, ולמעשה אונסים את ילדינו לראות תמונות תועבה".

הוא התייחס גם לדברי הראל ויזל, מבעלי פוקס, שנאמרו בתחילת השבוע, ולפיהם בטלוויזיה יש תמונות יותר קיצוניות, ואמר "אני ואחרים לא מחזיקים טלוויזיה בבית".

ויזל התעמת בשידור ברדיו FM 90 עם עו"ד ניסן שריפי, חבר מועצת הרשות השנייה, שאמר כי ימליץ בפני הורים שפנו אליו להגיש תלונה במשטרה.

YNET

כשיהיו לך ילדים,בעזרת ה'-אתה תבין בדיוק למה התכוון האדון מש"ס.
תנסה למחוק את הכיפה שעל ראשו וזקנו המפאר כדי להתיחס ענינית לבעיה שהוא מציג בפרסום הקטלוג הזה.
בכלל-הפרומות של פוקס ב-TV ובמידה התקשורתית הם פרובוקטביות בכוונה תחילה,ולא צריך להיות מצביע ש"ס/מפד"ל או עם כיפה על הראש.

ולא צריך וגו'

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

חוששני כי ברשימת האיומים על נפשו הרכה של ילד, פטמתה הנרמזת של דוגמנית בקטלוג צבעוני נמצאת הרחק למטה, אחרי "צפייה בכלבים מזדווגים", קריאה רצופה בתנ"ך, "חדשות קול ישראל", לימוד כמה וכמה מדפי הגמרא היומיים, והרבה הרבה אחרי מוראות ההשתתפות בברית מילה (כצופה, ובוודאי כקורבן).

אם בילד רך בשנים עסקינן, הרי שהתמונות אינן מחוללות אצלו את התגובות המתבקשות ע"י המפרסם, ואם בבן תשחורת - הרי שמזמן נחשף כבר למה שלא ראתה שפחה חרופה על הים, אם קטלוג של חברת אופנה יקלקל את נפשו ואת חינוך הוריו, כנראה שהוא בשל לקילקול.

לא רק רצח הוא עבירה על החוק, וזכותם ה-ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת של הורים להחליט על אופן חינוך ילדיהם בלי שרשת פוקס, או אתה, או כל אחד אחר ידחוף להם(לילדים) את יעל בר זוהר ערומה עם/על/בתוך יהודה לוי או שתי דוגמניות מתנשקות.

ראשית, לא דיברתי ולו לרגע על "עבירה על החוק? כן/לא/שחור/לבן/אני" ולכן ההקשה ההיסטרית לעבירה מסוג רצח כלל אינה במקומה. גם הזכות ה"דמוקרטית" (שלמדת מרבך לקווקוו לצורכי הדגשה), נוכחותה או העדרותה אינה זוכה להתייחסות בדבריי.

כל שעשיתי, כפי שבוודאי היית נוכח אילו טרחת לקרוא לפני התגובה העוינת, הוא לתאר את העולם האמיתי אליו נחשף הילד (בין השאר בזכות ניצול זכותם הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת של הוריו לחנכו כדרכם) ולדרג את האיומים על נפשו הרכה בהתאם לסולם הערכים הפרטי שלי.
אני מקווה שאתה מקבל את זה במסגרת זכותי הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת להביע דיעה המנוגדת לשלך וזכותך הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת להגיב בצורה המציגה אותך כדביל.

ואם לחדד את הפואנטה המסתתרת בדברי הקודמים - לטובת המתקשים בהבנה:
אני אישית סבור כי שימת הדגש על הגבלת נגישות נוער לפיסות עור פוטוגני על גבי נייר כרומו נובעת מהמאבק הרליגיוזי של מגיש התלונה למען שינוי דרכי הזולת, וכי הנזק הנגרם לנפשם הרכה (של המתלונן או של ילדיו) מחומרים שהוא בוחר לחושפם אליהם גדול משמעותית (ומדיד באמצעים מדעיים) מהסיכון שבחשיפה אקראית לחומר פרסומי כזה.
במילים אחרות, בחברה הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת הזאת אין לנו שליטה מלאה על מגוון החומרים שעלולים לצרוב את רישומם על רשתית ילדינו, וחלק מהחוויה הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת הוא ללמוד לחיות עם השונה. הוא עם העובדה כי עוברת לנגד עיניו, בעיבורה של עיר, נערה עם פופיק חשוף (ומפורסנג - רחמ"ל), ואחרים עם שאלות ילדיהם לגבי אנשים הבוחרים במלבושי אציל פולני חורפיים בעיצומו של הקיץ המזרח תיכוני.

תגובה של מעבר ל-10 שורות צריכה להימחק ע"י המנהל..........

ולעצם העניין, גם אם נעלבת, אין כל קשר בין השטויות שכתבת בשתי התגובות לעניין עצמו. ושוב: זכותו ה-ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת של הורה לבחור את הדרך לחנך את ילדיו, ואני מבטיח לך שרוב ההורים לא ילמדו דווקא ממך את סולם הערכים שלהם. אם יש לך ביקורת על ש"ס(שאני שותף לה), איך זה קשור לכאן? או שלדעתך אין מצב שאיש ש"ס יהיה צודק במשהו?

השבוע התבשרנו שחברת מירס משיקה טלפונים סלולאריים בהכשר מהודר.אז למה שלא תהיה גם תיבת דואר כשרה למהדרין?
חיישנים מיוחדים סורקים בכל כמה דקות את תוכן התיבה,ומזהים בעזרת אלגוריתם מתוחכם האם דברי הדואר מכילים חומר אסור (עיתון "ידיעות" למשל). בשלב השני,כל מה שאינו כשר מושמד בעזרת גריסה/שריפה/עיכול ע"י חומצה. צריך גם להוסיף טיימר מיוחד שמונע הכנסת דברי דואר בשבת ובמועדי ישראל. לבסוף,צריך גם admin מיוחד למערכת שיודע לקבוע איזו כשרות תהיה לדברי דואר : יהיה מצב ספרדי,אשכנזי-חסידי או ליטאי.
מישהו מעוניין להשקיע את ההון הראשוני?

דרך תיבות הדואר (אלקט' או רגיל), חוברות פרסום המונחות ליד דלת הבית וכו'.
יש להתנות שליחת חומר פרסומי בבדיקה מקידמה במאגר מידע (באשר יהיו מאגרי מידע אשר הנמצאים בהם נותנים את הסכמתם לקבל דברי פרסום לפי חתך מסויים, בין אם מדובר בתחומי עניין ובין אם מדובר ברמת הצניעות וה"כשרות" של החומר הפרסומי).

ויורדת ...אוווווו אההה

יהיה טוב!

והנה הלינק כדי שתוכלו להתרגז בעצמכם
http://www.fox.co.il/

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לידור צודק.

(היא חייבת לשבת כל כך מפוסקת? אפילו לי כואב)

יהיה טוב!

מה אתה נותן לינקים יא משחית נוער שכמוך?! הרי יש כאן איGOD ובטח גם כמה ילדים של בוחרי ש"ס - ואתה אפילו לא מחכה שהוריהם יחזרו הביתה.

ולגבי הקטלוג (טפו טפו), אני עוד מחכה שמינימקס תגיע לתמונות עם הסוס... אז תראה מה זו תביעה על השחתת נפש!

סוף סוף מישהו עלה על זה שבעצם אני מנוער הגבעות של ש"ס..........

אבל אני חושד כי גם כמה מנערי ונערות ש"ס לא מחכים שהוריהם יחזרו הביתה...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לו הייתי אדם דתי, לא הייתי רוצה שיניחו על מפתן דלתי קטלוג ובו תמונות הפוגעות ברגשותי.
אפשר להתווכח מהיום ועד הודעה חדשה האם תמונות עירום, ואפילו מרומז, אכן מזיקות לנפשם של ילדים (או מבוגרים) ומדוע בכלל הן פוגעות ברגשות, אבל העובדה היא שמבחינת האדם הדתי תמונות כאלה הן "מוקצה". גם כך אדם דתי נחשף בכל פעם שהוא יוצא מביתו לתמונות ומראות בעייתיים מבחינתו - לא צריך להביא לו אותם עד לדלת.
מצד שני, תלונה במשטרה היא צעד מוגזם, אבל מתבקש בהחלט מפוליטיקאי מקומי שמחפש את 15 שניות התהילה הפומבית שלו.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

יש לי עצה יותר ריאלית לחרדים החוששים.
תצבעו את תיבות הדואר שלכם בצבע אטום כדי שלא יראו מה יש בתוכם.
אחר כך,קחו מפתח ותנעלו היטב את התיבה. אתם חוששים שהילדים יתקלקלו? אך תתנו להם את המפתח.

אם הקטלוג מחולק מדלת לדלת, יכולים בעלי בתים לסמן את תיבת הדואר שלהם (או את מפתנם) ככזאת שחומר פרסומי אינו מוזמן אליה, ואם בדואר עסקינן ראוי להקים רשימה ארצית של כתובות שדייריהן אינם מעוניינים בחומר משודל.

לגבי אותם קטלוגים, אפשר להפיץ אותם בעטיפה אטומה, ולאדוקים תישאר התקווה כי ילדיהם מחונכים היטב לא לפתוח מעטפות חשודות.

אני באמת מבין את זה שהורים דתיים (וכן, גם חילונים) לא היו רוצים שילדיהם יחשפו לקטלוג של פוקס או חומרים דומים.
יחד עם זאת, מי שהתחיל בקטע של להיכנס לנו לורידים היו הדתיים.

הדתיים (באמצעות שליחיהם בכנסת) מנעו ממי שחפץ בכך להינות משידורי ערוץ פורנו מקודד ומאובטח בכבלים ובלוויין, למרות שהדבר לא היה משפיע עליהם באופן אישי (הם יכלו פשוט לא להזמינו, אם יש להם בכלל כבלים/לווין/מקלט טלוויזיה).
אבל לא. הם החליטו בשביל כולם ונכנסו לכולנו לסלון והחליטו בשבילנו מה מותר ואסור לנו לראות (בניגוד לרוב מדינות העולם המערבי).

אף אחד לא שואל אותי או את תושבי עירי שכשרכב של חב"ד או ארגון דתי אחר, נוסע ברחובות רמת גן (עיר חילונית) ומשמיע באמצעות רמקול רב עוצמה, דברי דת, תורה, אמונה, הזמנות לכינוסי דת וכו'.
יש הורים שלא רוצים לחשוף את ילדיהם לדברים הללו.
האם זה מעניין מישהו ?

לא התחלתי לדבר על הגבלות על מה שמותר ואסור לנו לאכול, תחבורה ציבורית, נישואין וכו'.

בקיצור, זה כמו הסיפור על האיש שרצח את שני הוריו וביקש רחמים מהשופט כי הוא יתום.