11-07-2007, 22:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.04
הודעות: 10,227
|
|
מעניין, מאד מעניין.
בואו נראה: (עם קצת צנזורה)
*הפעם האחרונה ש.... נפגעתי בצורה ששינתה את חיי
לפני בערך שנה וחצי, כשמישהי מאד חשובה לי ניתקה איתי קשר. אני לא אפרט את הסיפור, אבל זו
הייתה מישהי עם ערך מאד גדול עבורי, לקחתי את זה קשה.
*הפעם האחרונה ש.... הייתי מאוהב/ת עם פרפרים בבטן וכל הסיפור...
וואו, ממש מזמן... בערך באותה תקופה.
*הפעם האחרונה ש.... קינאתי במשהו/מישהו...
לא חושב שמעולם "קינאתי", זו מילה חזקה מדי. גם לא הייתי מתחלף בסופו של דבר עם אף אחד.
אולי יש לי "חרטות" על דברים שעשיתי והייתי מקנא באסף שהיה עושה, אולי, את הדברים שאני פספסתי,
אבל אני לא מקנא באף אחד אחר. אולי אפילו להפך, אולי אפילו מעריך אחרים על התעוזה והאומץ לעשות
דברים שאני היססתי לעשות.
*הפעם האחרונה ש.... חשבתי שאין טעם לכלום...
בהתחשב בעובדה שאני לומד משהו מאד קשה ותובעני, אני חושב שהיו לי כמה נק' שבירה במהלך
הלימודים. אנשים שלא נמצאים שם מתקשים להבין את גודל העומס, (עכשיו ישנן הגשות של סוף סמסטר
ואנשים מסתובבים אצלנו במסדרונות כמו זומבים). אז לא חשבתי שאין טעם לכלום, אבל עלתה לי המחשבה
של "למה לעזאזל אני פה ולמה אני צריך את כל זה על הראש". מצד שני, זה גם מפלט מצוין, כי הוא לא
משאיר זמן ומקום לשום דבר אחר. (ולתוהים, אני לומד עיצוב אופנה בשנקר).
*הפעם האחרונה ש.... באמת הרגשתי מאושר...
אחרי שהסתובבתי חצי יום בנסיון למצוא בית דפוס נורמלי, להדפיס עבודת הגשה למחר, ראיתי את התוצאות,
השתעשעתי מהן. קיבלתי פידבקים טובים (מחברים, עוד לא ביקורת), הגעתי הביתה. אין לי יותר מדי מטלות,
נכון לעכשיו, אני רגוע ושלו. רגעים קטנים של אושר
ואם כבר "באמת הרגשתי מאושר", זה קצת בעייתי, קשה לי להגדיר "ממש מאושר" וכאלה.
לא התרגשתי והייתי מאושר כשהתקבלתי ללימודים, למרות שזה נחשב קשה. לא הייתי "ממש מאושר"
ברגעים חשובים אחרים. אולי בטיול בדרום אמריקה, כשלא היו לי שום דאגות על הראש, מלבד מה יהיה
המקום הבא אליו אני הולך, ואולי איפה אוכל בערב ומה לעשות הלאה. אני מוצא בזה שקט ושלווה שלי אישית
מסבים אושר.
זהו, נראה לי. אחלה אשכול.
|