|
17-03-2005, 10:23
|
|
מנהל פורומי מטיילים ותרמילאים, תעופה אזרחית ופורומי הלוחות
|
|
חבר מתאריך: 01.05.03
הודעות: 23,380
|
|
שעת סירוב
יש הנאה קצת מפוקפקת בצפייה בפרפורי הגסיסה של האתוס הצבאי: מכתבי הסרבנות מתדפקים על תיבות המטכ"ל, נתונים חדשים ממשיכים להתפרסם על מספר המתגייסים המתמעט והמוטיבציה המעורערת והמבטים חמורי הסבר של גנרלים בדימוס רק הופכים את העניין ליותר עצוב. זוהי הסביבה החברתית הקיימת, ממנה פסו האידיאולוגיות החובקות, בפרט של הציונות הלאומית, הקוראת לבניה להקריב עצמם למען המולדת. כל ניסיון להחיותה עולה בתוהו. מכתב השמיניסטים החדש, עליו חתומים 250 בני נוער המתעתדים לסרב, מחייה בקושי את הדיון הציבורי. חשיפה רחבה הייתה, אמנם, אך מצד שני גם טלאי כתום מבטיח שער בעיתון. הצעירים מציעים אלטרנטיבה ואולי אף עומדים מאחוריה בלב שלם, אך השאלה החשובה ביותר חייבת להישאל: האם הם, כמו רבים אחרים, היו מתגייסים לולא הכיבוש?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ico.walla.co.il/spc.gif] "מסרבים בשם הדמוקרטיה"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ico.walla.co.il/spc.gif]
"זה התחיל אצלנו, קבוצת חברים, שפעילה בארגוני שמאל. חלק אף היו בשטחים וראו מה שקורה שם, הגדר והמחסומים, בנוסף למה שקורה כאן - העוני והפחד מהטרור. החלטנו שאנחנו לא מוכנים לקחת חלק בכיבוש, שמוביל לכל זה", כך מסביר אלכס קון, בן 18 מתל-אביב, את הולדת היוזמה. "רצינו להזכיר, אחרי מכתבי השמיניסטים הקודמים, שהמחאה עודנה כאן", מוסיף תם שוורץ, 17 וחצי, שמיניסט מקציר.
- אתם מאמינים שמכתב כזה מסוגל להוביל לשינוי פוליטי, בזמנים שהיכולת להביא אימפקט תקשורתית היא בעייתית?
אלכס: "אני חושב שכן, בימים האחרונים הייתה תהודה תקשורתית גדולה ובאינטרנט העניין שלנו סחף תגובות יותר מכל נושא אחר, הציבור מתעניין ".
תם: "הסרבנות מהימין תופסת את רוב התקשורת והשמאל זז הצידה, צריך להזכיר שהכיבוש לא הסתיים ולהשמיע את קולנו".
- מה לדעתכם ההבדל בין הסירוב שלכם לזה שמימין?
אלכס: "אף על פי שאנחנו חושבים שזכותם לסרב, יש הבדלים מהותיים בינינו. אנחנו מסרבים בשם הדמוקרטיה לחברה צודקת ושוויונית יותר, והם בשם ערכים משיחיים קיצוניים, בעבור חברה בה עם אחד מדכא עם אחר".
תם: " הסרבנות שלנו היא גם אינדווידואלית, בזמן ששלהם הולכת עיוור אחרי רבנים. חשוב לציין שהקבוצה שלנו נחלקת בין דעות ופלגים שונים, זה לא חד משמעי, יש סרבני גיוס ויש סרבני שטחים. אני סרבן גיוס למשל”.
- יש שיגידו שהרוחות מנשבות עכשיו לכיוון אחר, למשל ההתנתקות שבאופק. לא הייתם רוצים לקחת חלק בפינוי, כצעד הכרחי להפסקת הכיבוש?
תם: "כן ולא. בזמן שבעזה יפנו התנחלויות, בגדה ממשיכים לבנות חדשות ובניית הגדר גם נמשכת. ההתנתקות עצמה היא צעד חד צדדי מצד ישראל, ללא ניסיון לניהול משא ומתן".
אלכס: " אנחנו רוצים להילחם בכיבוש עד שיסתיים - לא לאמת את הסיסמה 'שקט, מתנתקים'".
- אתם לא מרגישים בסתירה, לדבר על סיום הכיבוש אבל לא לקחת אחריות על הפינוי?
אלכס: "אני לא חושב שיש עם זה בעיה, ולא תומך בחד-צדדיות של הפתרון. פתרון יכול להגיע רק בהסכמה, ואם זה היה בהסכמה אולי היה אפשר למצוא פתרון שהמתנחלים הקשורים לארצם היו יכולים להישאר בשטחים תחת שלטון פלסטיני. אולי אז הפינוי גם היה מתקבל בתמיכה רחבה יותר".
- מה היו התגובות לפרסום?
אלכס: "התגובות היו מעורבות. במשפחה שלי הן היו לא עקביות, כי אני לא בא מבית שמאלני. אצל החברים זה נע בין אלה שתומכים לחלוטין לכאלה שניתקו את הקשר, לא פחות".
הכתבה נלקחה מכאן.
__________________________________
אותי זה קצת הצחיק, לקרוא את דעותיו "הנאורות" של הבחור על הסרבנים שמנגד.
מה דעתכם על העניין?
_____________________________________
|
|