שימו לב לפריט הנ"ל:
מי יודע מה "עשו לו" ???
ו... למה?



שבת נעימה - לבני.

זהו כידון פלסים גרמני מתחילת המאה ה-20. בגב שלו היו שיני מסור, שהיו מיועדים במקור לנסירת עצים בעבודות כאלה ואחרות. במלחמה התברר שיש להם גם שימוש נוסף: בן-אדם שנדקר בכידון כזה קיבל פצעים הרבה יותר קשים ממי שנדכר בכידון רגיל. חיילים צרפתים (וכנראה גם אחרים) לא אהבו את הרעיון, והתעללו בצורה אכזרית בגרמנים שנפלו בשבי כשברשותם כידונים מסוג זה. גרמנים, בתורם, לא אהבו את היחס והשתדלו להפטר משיני מסור אלה - ע"י החלפת כידונים לסוג רגיל, כמו שרמארק מתאר, או ע"י הורדת השיניים, כמו בכידון שבתמונה.

התשובה כמעט מושלמת למעט פרט אחד שלא הוזכר לגבי ההחלטה על "הורדת השיניים"...
מישהו???...

עד שנות מלחמת העולם הראשונה יוצרו לא מעט כידונים לנשק בעלי גב משונן כשתוספת ה"שיניים" נועדה כדי להעניק לכידון אופצייה נוספת לשימוש בעיקר לצרכי חיתוך ענפים ועץ (כפי שציין זאת אורי).
כשחשוב לציין כי הכידון נחשב ככלי לחימה חשוב מאד באותן שנים ובעיקר עבור חי"ר מסתער.
כידונים משוננים נופקו בעיקר ליחידות הנדסה (פיונירס) אך לא רק .
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולפחות במחציתה השנייה עיקר הלחימה התקיים בתעלות ובהסתערויות הדדיות בין שני הצדדים כך שהלחימה באמצעות כידוני הנשקים באה לידי ביטוי באופן נכר, פגיעה של כידון היתה בד"כ קשה וקטלנית אך נעיצה של כידון משונן בשינון כפול היתה קטלנית שבעתיים כשזו לא הבעייה האמיתית....
הבעייה האמיתית היתה פציעה שנגרמת ע"י כלי לחימה שכזה !
יש לא מעט עדויות שמתארות חיילים עם מעיים שפוכים אשר דיממו למוות בשדה הקרב כי פשוט לא ניתן היה לטפל בסוג פגיעה שכזה היות ונעיצת הכידון המשונן בגוף גורמת לריטוש של הבשר וכל איבר פנימי דרכו הוא חודר ולעיתים שליפת הכידון מהגוף היתה גורמת ממש לשליפה של איברים פנימיים מהגוף החוצה !!!
בתום מלחמת העולם הראשונה נחקק חוק בין לאומי ע"י ועידת ז'נבה האוסר על ייצור ושימוש בכידונים משוננים בשדה הקרב למעט כידונים ופגיונות יצוגיים בלבד.
צבא גרמנייה אשר במחסניו נותרו כמויות אדירות של כידוני מאוזר החליט שבמקום להתיך או להשמיד את הכידונים המשוננים הם פשוט יעברו "שיוף" של השיניים והחלקת גב הכידון בדיוק כמו הפריט שהוצג בתמונה בכדי שלא לעבור על החוק הבין לאומי .
לכן כידוני רובים משוננים ובעיקר מאותן שנים נחשבים כיום כנדירים יחסית (תלוי בדגם).
שימו לב שכידוני נשקים מודרניים כגון כידוני הקלאצ' לסוגיהם אמנם בעלי שינון אך מדובר בשינון עדין יחסית.
בקרוב אני יעלה מס' תמונות מעניינות בנושא אך כרגע עלי לזוז...
יש משימות להשלים...
בברכה - לבני.

התמונה העליונה מציגה שלוש דוגמאות של שינון ע"ג כידוני נשקים הכידון העליון הנו אחד מדגמי כידוני הקלאצ' כשניתן להבחין בשינון העדין שעל גב הלהב, מתחתיו (באמצע) כידון גרמני ממלחמת העולם הראשונה ומתחתיו כידון של צבא שוויצריה מתחילת המאה העשרים שניהם כלי משחית נוראיים...
שימו לב למבנה הלהב שלהם אשר מתרחב בקצהו הקדמי.




וכדי להמחיש את העניין טוב יותר שימו לב לשינון הכפול והגס של הכידון השוויצרי לעומת השינון העדין של הקלאצ' שמעליו במבט קרוב יותר:



ועכשיו שאלה... מי יודע מה היה הכינוי של הכידון הגרמני שבמרכז התמונה (אשר היה הכידון הסטנדרטי של צבא גרמנייה בתחילת המאה העשרים ויוצר בכמיות גדולות עבור רובה המאוזר) ???
רמז - זה קשור לנושא האשכול...

M1898

סכין (להב) קצבים בגלל כמו שהוזכר חומרת הפגיע של השינון בקורבן.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://thearmouryonline.co.uk/ArmG98.jpg]

אותו הקידון רק לאחר הסרת השינון

יש 99% שכל מה שרשמתי הוא טעות.

"בוצ'ר" \ קצב...
אגב - לא מחייב כי הכידון שבתמונה שצירפת הוא לאחר הסרת השיניים היות ויוצרו שני דגמי כידונים ממין זה - עם שינון כפול (נדירים יותר) וללא שינון כלל.

ופירסמת "חידת סופ"ש" ביום שישי, זה לא עזר לי, ושוב ראיתי אותה אחרי שכבר נפתרה...

אבל!
שתי נקודות אור יש כאן:
א. גיליתי שגם לאורי יש מאגר של אנקדוטות מעניינות.
ב. נראה לי שההסבר של אורי לגבי השינון של הסכין עונה לי על שאלה שהצגתי לך לגבי הכידון של המאוזר.

שבת שלום.