מה גורם לחייל , שרק התגייס , אחרי שבוע לצאת מקרבי?
למשל , חבר שלי אחרי שבוע יצא מקרבי , הלך לקב"ן אמר כמה דברים והופ , הוא היום עושה טירונות 02.

עוד מישהו שאני מכיר התגייס לגולני, אחרי שבוע וחצי הוא יוצא גם מקרבי.
למה זה?מה גורם לאנשים להשבר עד כדי כך , ועוד בשבוע הראשון.
אני מבין שזה לא לראות את הבית , וזה רחוק , וזה מתיש , אבל עדיין..אפשר להסתדר לדעתי.

מי שהיה בקרבי , או משרת , איך אפשר להמנע מזה שזה לא יקרה ..

יש אנשים שלא בנויים לזה.
או שיש כאלה שלא שורדים את השוק הראשוני של הבקו"ם.

אתה יכול לברר מה החברים שלך עשו בשביל לצאת מקרבי? תודה. (לא בשבילי, פשוט מסקרן אותי...)

חבר אחד אמר לקב"ן שהוא מתגעגע הבייתה והוא לא יכול בלי הבית ואתה יודע איך זה..שיגע את הקב"ן בלי סוף שהוא בלי הבית לא יכול.

ואולי הוא הוסיף עוד כמה דברים שהוא לא אמר לי , וזהו היום הוא עושה כבר טירונות 02
האמת , שלדעתי בשבוע הראשון עוד אפשר לצאת מקרבי בקלות , אחרי הטרום זה כבר מתחיל להיות סיפור קצת יותר קשה.(תקנו אותי אם אני טועה)

אתה מגיע לצבא אחרי תקופת לימודים ארוכה שחלה בה הדרדרות מבחינת המשמעת והצבת גבולות ברורים.
אתה מגיע לטירונות והנה מפקד בן 19 מכניס אותך לגבולות שקשה לך לעמוד בהם.
חוסר מוטיבציה: אתה יודע שכדי להתקבל לסיירות חשובה יותר המוטיבציה מהכושר הפיסי.כאשר המוטיבציה שלך גבוהה סיכוייך לסיים מסלול ריצה גבוה יותר. למה ? כי לכולם קשה. שורדים בעלי מוטיבציה וכושר סיבולת.
נכון, שיש חיילים שיש להם בעייה בהסתגלות.

אמא

אני מאמין ששאלת את זה בצורה תמימה, אבל שיהיה ברור שמי שיכתוב פה "דרכים לצאת" ייחסם מיידית.

אם למישהו יש קשיים שיפנה למפקדים שלו או לקב"ן ויגיד את האמת

הגלריה שלי בפליקר

כשהם חשבו "קרבי" הם חשבו שאתה רק עושה תרגילים ועושים ממך לוחם ושור ובנאדם טוב ואתה מקבל נשק ויורה כל הזמן וסכין בין השיניים ולקפוץ דרך חלונות...

כשבתאכלס אתה רוב הזמן מתעסק בקקה. כל מיני פז"מניקים מטרטרים אותך ומתייחסים אליך כאל כלום, כי בתאכלס אתה די כלום יש המון כמוך ואתה סתם עוד בורג קטנטן.

אז יש אנשים שלא מסוגלים לקבל את זה ולא מסוגלים להתמודד עם הכאפה למציאות שהם קיבלו.

אותי החזיקו החברים והידיעה שהכל זמני, וגם כי התגייסיתי בלי הרבה ציפיות אז הכאפה היתה פחות חזקה...

אני יגיד לך מה קורה
כמו כולם פה שבערך בני 16 17 הם "מורעלים".... הם חושבים שהם הכי טובים הם אומרים אנחנו נהרוג הכי הרבה מחבלים אנחנו רמבו!! אבל אז מגיע יום סיירות והם נופלים אבל הם אומרים איך? איך זה יכול להיות מגיע לי להיות שם אני באמת רוצה את זה ויש שם מישהו שלא רוצה את זה והוא כלום אני יותר טוב ממנו
ואז הוא מתגייס לגולני ושם רואה הרבה עמך.. ולא כמו בסיירות שיש שם רק אנשים צהובים
מבין ואז הם אומרים אנחנו באמת מתגעגעים הבייתה מה חשבנו ..

לא דיברתי רק על סיירות , להפך לא העלתי את זה בכלל.
הכוונה הייתה בעיקר לגדודים , ואין קשר פה למוטיבציה או חוסר מוטיבציה ..
פשוט כנראה ההלם וחוסר היכולת לקלוט שמישהו שכולה חצי שנה גדול ממך אומר לך מה לעשות מביאים בסופו של דבר לבנאדם לצאת מקרבי.

בעניין המפקדים זה מה שתמיד הדאיג אותי.
למה מפקד בן 19 ולא מישהו שהוא בקבע, אדם מבוגר ובעל השכלה.
זה שהלך יותר טוב במבחנים הפסיכוטכנים ויצא ישר לקרוס מפקדים לא בהכרח עושה אותו חייל טוב יותר.
זה ממש מרגיז הדבר הזה..

תשמע , לדעתי זאת אחת הסיבות , שחייל שהוא בקבע בן 25 ומעלה ..
לא יכול לצאת למסע כומתה עם החיילים שלו , בעצם יכול להיות שכן , אבל זה יכול לגמור אותו.
אולי אני מדבר שטויות אבל עדיף שמפקד יהיה צעיר ורענן מה שנקרא ..

אתה מדבר שטויות אתה נמצא בשיא הכושר שלך בגיל 25

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אחלה , רשמתי שיכול להיות שזה שטויות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי KAHOL תשמע , לדעתי זאת אחת הסיבות , שחייל שהוא בקבע בן 25 ומעלה .. לא יכול לצאת למסע כומתה עם החיילים שלו , בעצם יכול להיות שכן , אבל זה יכול לגמור אותו. אולי אני מדבר שטויות אבל עדיף שמפקד יהיה צעיר ורענן מה שנקרא ..

בהנחה שהבנדאם מתאמן הוא יוכל לצאת עם החיילים שלו כמו גדול...
זה פשוט עוד דוגמא לחוסר היעלות של הצבא

בגלל שפרק זמן זה החט'/ יחידה יכולים להחזיר אנשים ישר לבקו"ם.

התשובה לכך
שאתה לא רגיל לא לראות את הבית שבועיים ובשבועיים
האלו אתה לא רגיל לקום ב 5 בבוקר
אתה לא רגיל שמכתיבים לך את קצב היום שלך
שהיית רגיל לקום ב 10 לשתות שוקו חצי שעה
אז עכשיו זה שובר ואחרי שאתה עייף ולא ישן מספיק
אתה לא עושה דברים כמו שצריך
ושאתה לא עושה דברים כמו שצריך אתה נענש
בין היתר אם זה שכיבות שמיכה בלי סוף
ואם זה כפיפות בטן בלי סוף
ואם זה להשאר שעה ביציאה בידיעה שחברים שלך כבר
בבית או מקדימים אותך
אם זה להשאר שבת
ואז שבת אחרי זה אתה לא יוצא כי כולם לא יוצאים ואז זה יוצא שאתה
28 יום בבסיס.
כל זה סיבות נפשיות
לא חסר סיבות רפואיות
ובמיוחד לא חסר סיבות רפואיות + נפשיות שבכלל שאתה עם
חום 38 חצי מת ועדיין מטרטרים אותך כי רופא הבסיס קיבל פקודה
שרק מ 39 אפשר להביא גימלים
לא חסר סיבות.

אני חושב שכמות הסיבות היא אדירה (ניתן אפילו להגיע ל"כוכב נולד" אם מתאמצים) אבל אסור לשכוח שעדיין לא מדובר בתופעה כזאת גדולה, בשורה התחתונה על כל חייל שנפלט מקרבי בגלל אי התאמה יש מספר גדול יותר של חיילים שכן מסיימים את השירות כקרביים.

לא ניתן לשים את כל החיילים שיוצאים מקרבי באותה קבוצה - יש את החיילים שהמצוקה שלהם היא אמיתית והקשיי הסתגלות שלהם באמת לא מאפשרים להם להיות בקרבי - והם גם אלו שינסו למצוא להם את התפקיד שהכי יתאים להם.

יש את אלו שיש להם קשיי הסתגלות, אבל אפשר לעבוד איתם עליהם (אין הרבה חיילים שאין להם קשיי הסתגלות בהתחלה) ופה דווקא האשמה היא יותר במפקדים (לא במובן של אשמה פושעת, לא תמיד ניתן לאתר שלחייל יש קשיים שניתנים לגישור ולא תמיד למפקד יש את הכלים)- החיילים נשברים והמפקדים במקום להתמודד בוחרים בדרך הקלה של לפלוט את החייל.

ויש את אלו שעושים את עצמם, ומעבר לזה שהם סמרטוטים הם גם גורמים לנזק אדיר לחיילים שיש להם בעיות אמיתיות, ולפעמים בגלל הסמרטוטים האלו החיילים עם הבעיות האמיתיות נתפסים כשקרנים (כי הם לא דרמאטיים כמו החיילים שעושים בכוונה) והבעיה היותר קשה - חיילים עם מצוקה אמיתית מפחדים לפנות לגורמים המטפלים מתוך חשש שיחשיבו אותם לשקרנים.

הגלריה שלי בפליקר

הכל מתחיל בחינוך...

מערכת החינוך צריכה להדק את שיתוף הפעולה עם צה"ל, ולהביא כבר בכיתה י', את צהל לתודעת התלמידים.....עד הצוו ראשון, כל תלמיד יידע בדיוק את המשמעות של הצבא, את האפשריות בו וכו'....

אבל אנחנו עם עצלן, עם מנטליות של "אחרי החגים".....

רע מאוד. אני נגד איחוד מערכת החינוך עם הצבא. אנחנו לא מדינת צבא, ומגיע גם לתלמידים להיות ילדים ונערים נורמלים לכמה שנים. אל תקדים את הצבא.


בכל מקרה, מדובר בהלם מהגעה למערכת חדשה ולא סימפטית, ולכן רצוי שלאל פתח ציפיות לכיף =].
אתם הולכים לסבול בטירונות, והרבה, אבל זה למען מטרה חשובה.

הדרך הטובה ביותר זה פשוט גדנ''ע!! אני עשיתי גדנ''ע וזה שבוע שלם שאתה בדיוק כמו בצבא וזה בדיוק כמו טיורנות 02 אפילו ירינו בנשק ואז בן אדם אין לו את הפחד הזה מה יש שם וזה כי הוא כבר חווה את זה במסגרת בית ספר ואז הוא מגיע עם ביטחון
גדנ''ע מבית ספר הכי טובב