|
26-08-2007, 10:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי IndigoBlue שמתחילה ב "למה אין היענות של תעשיות צבאיות בעולם לפתח כלי מלחמה יבשתיים דומיננטים?"
יש פה בעצם שתי שאלות:
א. למה אין "טנקים" בים.
ב. למה אין ספינות יבשה.
א. סירות משוריינות, או סירות מהירות מאוד קיימות בפועל מאז המצאת הטורפדו. אילו נקראו טרפדות. אך בגלל גודלן הקטן, הן היו תלויות בלוגיסטיקה שלהן או בנמל קרוב, או בספינות גדולות מהן בהרבה. בכל מקרה, טווח הפעולה שלהן היה מאוד מוגבל, אם כי, כלעצמן הן נחשבו לסיפור הצלחה אדיר במלחה"ע השניה.
הטרפדות של פעם הוחלפו בסירות משמר, החמושות בטילים נגד ספינות. לישראל יש מספר סוגים של סירות כאלה. (דבור, דבורה ושלדג).
ב. הגרמנים חשבו על ספינות יבשה, לקראת סוף המלחמה. אך כמו כל צורת הניהול של המלחמה שלהם, גם הפרוייקט הזה אופיין בקבלת החלטות על בסיס תעמולה נאצית ולא צרכים אמיתיים.
אתה יכול לעשות חיפוש קליל אחרי P-1000 Ratte, u- P-1500 Monster. ייצורים מפלצתיים ברוחב 14מ', אורך 35-42מ' וחימוש עיקרי זוג תותחי 280מ"מ, וסוללת נ"מ שלמה על הגב. המנוע היה אמור להיות דיזל חשמלי של צוללת.
טנקים אלו חסרי תועלת כלעצמם בגלל הניידות המוגבלת שלהם (נניח שאפשר להתגבר על כך באמצעות אנרגיה, והנדסה נבונה), הם ענקיים, מסורבלים, צוותים גדולים, מאוד יקרים, ומושכים די הרבה תשומת לב של האויב.
גם בעלות הברית חשבו על סופר-טנקים, אבל לא באותו סדר גודל. הטנקים המאוד כבדים של בעלות הברית או הסובייטים, היו אמורים להיות טנקי הבקעה, עם שיריון עבה במיוחד ותותח גדול במיוחד, בתקופה שרוב הטנקים תוכננו למלחמה נגד חי"ר. אחרי המלחמה, ארה"ב ובריה"מ תיכננו טנקים כבדים שיכולו להיות יחסית עמידים לנשק אטומי טקטי.
בימינו, הדגש על חמקנות בים, באויר וביבשה כמו גם קפיצות הדרך שנעשו לאחרונה בתחום הלוגיסטיקה, וזו הצבאית בפרט, קוראים לכווץ את הטנקים ולא להגדילם. ישנו קיום לטנקים כבדים מאוד, אבל רק לצרכים מאוד מאוד צרים. כלומר, דורשים מספר יחסית מצומצם של כאלה. התפקידים לטנקים כאלה, יכול להיות לסחוב טילים מאוד ארוכי טווח, בליסטיים או נ"מ, רחוק מאוד מהחזית, בשטחים פתוחים עצומים שאינם עבירים למשאיות מיוחדות. אפשר לחשוב גם על טנק פיקוד גדול במיוחד, שסוחב מעליו מכ"מים גדולים או צוות פיקוד גדול. "בונקר נייד" רחוק מהחזית. אלא שגם כאן, בונקר רגיל, או מפקדה מעופפת נחשבים לעדיפים.
במלחמה שלנו מול הערבים, היה יכול להיות מעניין, לדמיין טנק גדול, עם מנוע דיזל-חשמלי של קטר, במימדים של עד פי-2 מזה של טנק רגיל. הייתרון של מוצב הנייד הזה, יכול להיות בשילוב של מגוון אמצעי מודיעין ונשק מגוון ומדוייק. צוות גדול - איסוף + ביצוע. ביניין פלדה עצמאי לגמרי שמתמחה בציד של מספר מטרות במקביל, עבירות גבוהה, שיריון מקיף, ואמצעים מגוונים שיאפשרו לו להתמודד עם כל מטרה טקטית ממרחק בטוח. כמובן, לא בלי חי"ר בתוכו ומסביבו.
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
נערך לאחרונה ע"י Gilgamesh בתאריך 26-08-2007 בשעה 10:36.
|
|