לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 15-09-2007, 17:31
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
הגישה שלי כהורה (שעוד לא שלח את ילדו לצבא)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "אמא: "אני רגועה, הילד לא יחזור לזיקים"- אמירה חיובית או ביזיון?"

(ואולי יהיו כאלה שיאמרו- עד שלא תחווה את ההדברים אתה לא תבין...)
היא ששלב הגיוס לצבא הוא הרגע שבו ההורים צריכים לנתק סופית את שרידי חבל הטבור מילדיהם ולתת להם לחיות את חייהם.
כל שיטת הגישה הישירה למג"ד שהונהגה בשנים האחרונות- הסבה רק נזק לצבא.

ההורים צריכים להבין שכאשר שומעים "כוחות צה"ל הרגו בקרב חולית מחבלים"- מדובר ברוב המיקרים בחבר'ה שעדיין לא מלאו להם 20, ושתמיד יש סיכוי לפגיעה זו או אחרת בילדיהם.

עד כמה שזה ישמע מוזר- הילד הוא כבר גבר שעומד ונלחם בכוחות עצמו.


ולכו תדעו, בעוד פחות משנתיים בכורי מתגייס.
אולי אדבר אחרת?....
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 16-09-2007, 01:27
  פשוט פשוט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,640
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "הגישה שלי כהורה (שעוד לא שלח את ילדו לצבא)"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי juda
(ואולי יהיו כאלה שיאמרו- עד שלא תחווה את ההדברים אתה לא תבין...)

ולכו תדעו, בעוד פחות משנתיים בכורי מתגייס.
אולי אדבר אחרת?....


1.אני מסכים לכל מילה שכתבת כאן.
2.אם תשנה את גישתך כשהוא יתגייס (השינוי עלול לקרות בעיקר בגלל אשתך) היחס של בנך אליך יתדרדר פלאים.
3.אני נהגתי באותה הצורה ולא התפתיתי אפילו לרגע (למרות לחץ קשה מאשתי) .והאמת - היו סיבות באמת טובות לדאוג ל2 הבנים (אחד מילואימניק של השייטת ואחד בסיירת הצנחנים ואח"כ ביחידה) .
4.מבחינתי הרבה יותר קל היה לעשות בעצמי ואף להסתכן מאשר כשהילדים שלי מסתכנים. טבעי בהחלט-אבל חובה לשמור על איפוק.
_____________________________________
אין לך אדם שאין לו שעה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 16-09-2007, 01:41
  משתמש זכר EtEoR EtEoR אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.03
הודעות: 23,256
ממש רחמנות, מסכנים, חמודים, אני תיכף בוכה...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "אמא: "אני רגועה, הילד לא יחזור לזיקים"- אמירה חיובית או ביזיון?"

בשדרות עוברים את זה יום-יום כבר 7 שנים ברציפות. הילדים שלהם עדיין בפעוטון. שההורים
ממרכז הארץ יתחילו להפנים מה מתחולל במדינה ולא יהיו אפאתיים כל כך למצב בדרום.

פתאום שרקטה נפלה ליד הילדים שלהם אז זהו ? שוברים את הכלים ? הצבא משקשק ? לא
יכול להיות שאזרחים יספגו רקטות בשקט וחבורת צעירים יתקלו בקסאם אחד פעם אחת וישביתו
את הצבא. זה לא הגיוני בשום מצב.

ההורים, עד כמה שאני מבין מאיפה באה להם רוח הדאגה, צריכים להבין שזאת המציאות.
הצבא חייב להמשיך להית נחוש בקטע הזה. שיצפצף על הדעה של ההורים. הם לא אובייקטיבים
ואין מצב שישנו איזושהי מדיניות, בטח לא כשנופלות רקטות על ילדים בני שנה ושנתיים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 16-09-2007, 10:53
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
כל גישה מקובלת עלי ובלבד שאפקט המגאפון אינו מעורב בה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "אמא: "אני רגועה, הילד לא יחזור לזיקים"- אמירה חיובית או ביזיון?"

כאשר אדם (הורה לצורך העניין) מדבר דרך המגאפון תחושת אי אמינות חזקה משודרת בתוך מילותיו. במילים אחרות: לא ברור מה מזין פה את מה: הדחף לצעוק את ההחלטה, או ההחלטה את הדחף לצעוק. אני מהמר על הראשון.

הדברת המופרזת כמין אקמול כנגד היסטריה (ופחד עמוק יכול להיות במקומו אולם אין הוא תירוץ להיסטריה) נראית לי יותר ויותר כתכונה ישראלית נטו שהולכת ומתפשטת. לפני כשבועיים ליוויתי את הבן הראשון לכיתה א' וזכיתי במו עיני לחזות בהתנהגויות פשוט מבישות של הורים מסויימים. אמא אחת בכתה והזילה דמעות כמים בין כל הילדים הנבוכים, משפחתה וצוות ביה"ס (ביה"ס קטן: 70 תלמידי כיתה א'). בנה שובץ לכיתה שבה היו "רק" 4 ילדים שהיו אתו בגן ולא לכיתה הסמוכה בה היו 9...

מנהלת ביה"ס והיועצת - דמויות שבזכרון הילדות שלי לא בדיוק נחרתות כדמויות מופת תמיד - ענו לה באופן מצויין, מנומק ואיכפתי. הגברת (שנראתה אשה רגילה לגמרי) פשוט הזינה את עצמה בעוד ועוד צער עד שאחרי כ-10 דקות היה מי שרק מגיע, חושב שקרוב לה גוסס ברגע זה בחדר הסמוך... בעלה, אדם בעל מראה מחוספס שבטח די רגיל לקריזות של אשתו, "עזר" לה בכך שאמר לה בהפגנתיות "____ אין לך מה לבכות: או שמחר הוא בכיתה השניה, או שהוא לא בביה"ס הזה"...

המבטים של לא מעט הורים מסביב אמרו את הכל. יותר מכל אהבתי את מבטי התדהמה של כמה אמהות ילידות ברה"מ: הן פשוט לא היו מסוגלות להבין מה לכל הרוחות קורה שם.

אני לא משווה בין זיקים לביה"ס שלי, אלא מביא כאן דוגמא להתנהגות מוחצנת והיסטרית המתדלקת את עצמה בעוד ועוד חומר בערה.
_____________________________________
.


נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 16-09-2007 בשעה 11:02.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 16-09-2007, 11:19
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
העיניין הוא שהתנהגות ההורים בצבא
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי g.l.s.h שמתחילה ב "כל גישה מקובלת עלי ובלבד שאפקט המגאפון אינו מעורב בה"

היא כבר לא מוחצנת, אלא נוצר מצב בלתי נסבל שבו הורים מרימים טלפון באופן כמעט יומיומי אל המג"דים,
ולמג"דים אין תמיד את הכוח ו\או את הגיבוי מלמעלה לא לענות בכלל לפניות הללו,
ואז (כמעט) מקימים "ועד הורים" לכל פלוגה.

ולא מדובר דווקא על הורים צעקנים, או על אפקט המגפון (אהבתי את המושג... ),
אלא ממש בהתערבות של הורים ש"יודעים הרבה יותר טוב מהמ"פ הצעיר הזה שיכול היה להיות הבן שלי"....
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 16-09-2007, 11:50
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "העיניין הוא שהתנהגות ההורים בצבא"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי juda
"יודעים הרבה יותר טוב מהמ"פ הצעיר הזה שיכול היה להיות הבן שלי"....


להערכתי, ולא רק במקרה זה, מדובר על סממנים של הורים שבמילים פשוטות, "לא התבגרו" והוא למעשה אחים גדולים של ילדיהם. אני מניח שבדיוק כמוני גם אתה מכיר הרבה הורים כאלה... יושבת סבתא די צעירה עם בתה והנכד בן החמש במקדונלדס: במבט חטוף, ועל סמך ההתנהגות בשילוב עם המראה, אתה בטוח שמדובר על אמא ושני ילדיה: אחת בת ראשונה והשני בן זקונים.

אני לא אוהב להתבכיין על מה שיש היום לעומת "הימים ההם", אבל אל תשכח שכיום:

1. אין שדות בור, פרדסים נטושים, מבנים נטושים וכו' וכו' שסביבם גדלים הילדים (ואני אומר את זה כעירוני ברמ"ח איבריו)
2. הטיולים השנתיים הם ברמת 4 כוכבים Dlx, ירידה לפרטי פרטים של בטחון ואבטחה וביטול כל מה שיש בו שביב של סיכוי לשיבוש
3. באופן כללי רוב ההורים (או חלקם הגדול) בתת מודע מחנך את ילדיו לחיות לפי גישה של "שלך שלי, שלי שלי", או לחילופין "הצלחה היא פרי מאמץ עצמי, כשלון הוא תמיד באשמת הכלל/הממסד".
4. בהמשך ישיר ל-3: בכדי לנקות את המצפון עוסקים הרבה בהצהרות, ובתנאי שיש להן רייטינג: פעם בשנה ערימת ילדים יוצאים ל"פרוייקט חסד" כלשהו (או משמר אזרחי) ויחד, עשרות ילדים, מביאים תפוקה זעומה. מה שכן: נוצר רושם של מחוייבות עצומה לסביבה ולחברה. "מתן בסתר" הוא מונח שחלף מן העולם (ואני מדבר על המשמעות המעשית, בימים שבהם אנשים לא הכירו את המושג אבל נהגו לפיו בפועל).

תחבר את כל הנ"ל, ועוד הרבה מאוד, ותקבל הסבר די פשוט לתופעות המתוארות: חוסר יכולת להתמודד עם מציאות מורכבת או ארוכת טווח והתלות ילדותית בממסד בכל מקרה שאין הצלחה בדוקה בצידו. השירות הצבאי (כל שכן הקרבי) נתפס כפרס עצום שהעולל נותן לסביבתו. זהו פרס שנותן לו ולמשפחתו זכויות יתר בלתי כתובות ורבות: החל ממחוייבות הממסד (ובפועל החברה) לחלץ את העולל מצרות טרום/פוסט השירות אליהן נקלע (טייל באזור אסור ונעצר, הרס חדר מלון והסתבך) ועד לזכויות שיש להוריו להכתיב את מקצב החיים.

לולא ההשפעות ההרסניות "בגדול" אני מעריך, שכמו במקרה של האמא הנ"ל בכיתה א', פשוט הייתי מעלה חצי חיוך וחושב לעצמי: "איזה מסכנים, אילו חיים של חשש ואי וודאות מחכים להם".
_____________________________________
.


נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 16-09-2007 בשעה 11:53.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:37

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר