שלום,

לצורכי סרט חדש אשר נכתב בימים אלו, אנו מחפשים חיילים אשר שירתו בלבנון בין 1995 לנסיגה.
הסרט נמצא בשלבי בנייה ראשוניים, כך שכל סיפור מעניין או אימות אינפורמציה רלוונטית רק יכולה להוסיף. ביום שבת 08/12/07, בשעה 14:30 התקיים שיח לוחמים בת"א (איזור גשר מעריב), כל מי שחפץ (וכמובן שירת באותם הזמנים) יכול להצטרף ולעזור בבניית סרט אשר יציג את דרום לבנון מגובה עיני החיילים. הסרט אינו פוליטי ומתרכז כל כולו בחיילים אשר שירתו שם...

לפרטים נוספים: 0543117271 או מייל: oriind@gmail.com

בתודה מראש,
אורי

יפה שאנשים מתחילים להתייחס לתקופה הזו ברצינות הראויה.
אני מצפה בכיליון עיניים לסרט טוב על הנושא שיתקן את חווית הצפייה והאכזבה מ'בופור'.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Elad E יפה שאנשים מתחילים להתייחס לתקופה הזו ברצינות הראויה. אני מצפה בכיליון עיניים לסרט טוב על הנושא שיתקן את חווית הצפייה והאכזבה מ'בופור'.

אלעד אני מקווה שהתאכזבת רק מהסרט ולא מן הספר.
אכן הסרט = אכזבה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb אלעד אני מקווה שהתאכזבת רק מהסרט ולא מן הספר. אכן הסרט = אכזבה

הספר אינו נקרא 'בופור'.

קראתי ושמרתי את הכתבה "הר הקללה" כשהתפרסמה ב-2001 ואת הספר קניתי בשבוע שפורסם ודעתי היא שהכתבה הרבה יותר כנה, אמיתית וסוחפת מהספר והיא הייתה צריכה לשמש לדעתי כתסריט ל-'בופור' כמות שהיא.

לא הייתי ברצועת הבטחון, אין לי מושג איך היה השירות שם מעבר לעדויות של אחרים אבל אני שופט את הסרט על פי מידת הצלחתו לגרום לי להזדהות עם הדמויות ולפי מידת הצלחתו להעביר את הסיפור המקורי לקולנוע בצורה שתעביר את התחושות שעלו בי כשקראתי אותו בפעם הראשונה.

הסרט הוא הישג גדול לקולנוע הישראלי מבחינה ויזואלית (צילום, אפקטים, תפאורה) אבל מעלה תחושת החמצה כשכל מיני פואנטות החיוניות ל- "good storytelling" נזרקו מהחלון (לדוגמא, השמטת השבועה של לירז ואושרי לקפוץ מהמסוק או לירות אחד בשני אם אחד מהם יאבד רגל או יד בלבנון. כל הפציעה של אושרי מאוחר יותר הפכה למיותרת לסיפור ולא הייתה דרמטית או מרגשת כמו שיכלה להיות עם הדיאלוג הזה היה נכנס לסרט).
אין בסרט את ההווי שמאפיין את הספר והכתבה ואין בו גם מבט מעמיק מספיק על אופי הלחימה בלבנון ומה שנשאר לצופה זה מסר פוליטי מגומגם ומיותר.
לא התרשמתי מהעבודה של השחקנים בסרט ועצם זה ששלושה מהשחקנים פסחו על שירות צבאי (אחד מהם גם זכה בזכותו לליהוק לתפקיד ראשי בסרט על שריונרים בשל"ג) מגדילה את הטעם המר שהסרט הזה השאיר.


אני ממש מקווה שהסרט הבא בנושא ייעשה בעבודה צמודה עם אנשים שהיו שם ושהפוטנציאל העצום שטמון בסיפור השהייה בלבנון יממוש ונזכה לסרט שהוא לא סתם תירוץ לבזבז תקציבי ענק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Elad E הספר אינו נקרא 'בופור'. קראתי ושמרתי את הכתבה "הר הקללה" כשהתפרסמה ב-2001 ואת הספר קניתי בשבוע שפורסם ודעתי היא שהכתבה הרבה יותר כנה, אמיתית וסוחפת מהספר והיא הייתה צריכה לשמש לדעתי כתסריט ל-'בופור' כמות שהיא. לא הייתי ברצועת הבטחון, אין לי מושג איך היה השירות שם מעבר לעדויות של אחרים אבל אני שופט את הסרט על פי מידת הצלחתו לגרום לי להזדהות עם הדמויות ולפי מידת הצלחתו להעביר את הסיפור המקורי לקולנוע בצורה שתעביר את התחושות שעלו בי כשקראתי אותו בפעם הראשונה. הסרט הוא הישג גדול לקולנוע הישראלי מבחינה ויזואלית (צילום, אפקטים, תפאורה) אבל מעלה תחושת החמצה כשכל מיני פואנטות החיוניות ל- "good storytelling" נזרקו מהחלון (לדוגמא, השמטת השבועה של לירז ואושרי לקפוץ מהמסוק או לירות אחד בשני אם אחד מהם יאבד רגל או יד בלבנון. כל הפציעה של אושרי מאוחר יותר הפכה למיותרת לסיפור ולא הייתה דרמטית או מרגשת כמו שיכלה להיות עם הדיאלוג הזה היה נכנס לסרט). אין בסרט את ההווי שמאפיין את הספר והכתבה ואין בו גם מבט מעמיק מספיק על אופי הלחימה בלבנון ומה שנשאר לצופה זה מסר פוליטי מגומגם ומיותר. לא התרשמתי מהעבודה של השחקנים בסרט ועצם זה ששלושה מהשחקנים פסחו על שירות צבאי (אחד מהם גם זכה בזכותו לליהוק לתפקיד ראשי בסרט על שריונרים בשל"ג) מגדילה את הטעם המר שהסרט הזה השאיר. אני ממש מקווה שהסרט הבא בנושא ייעשה בעבודה צמודה עם אנשים שהיו שם ושהפוטנציאל העצום שטמון בסיפור השהייה בלבנון יממוש ונזכה לסרט שהוא לא סתם תירוץ לבזבז תקציבי ענק.

מסכים עם כל מילה
עצוב שלוקחים משהו טוב ועושים מנו קיטש הוליבודי.
וכן יש מספיק קרביים שלמדו משחק כדי לקבל תחושה של דה זה וו במקום ה"שחקנים" האלו שפשוט חשו שזה לא זה. הסרט - אכזבה. הכתבה מצוינת וגם הספר לטעמי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb מסכים עם כל מילה עצוב שלוקחים משהו טוב ועושים מנו קיטש הוליבודי. וכן יש מספיק קרביים שלמדו משחק כדי לקבל תחושה של דה זה וו במקום ה"שחקנים" האלו שפשוט חשו שזה לא זה. הסרט - אכזבה. הכתבה מצוינת וגם הספר לטעמי.

הוליוודי זו בדיוק המילה שמתארת את הכוונה שלי.

אני לא חושב שהמשחק היה גרוע בגלל שהם לא עשו צבא, אני בטוח שהם יכלו לשחק טוב וזה קשור לבימוי דווקא כי חלקם באמת שחקנים טובים וגם אוהד קנולר ואלי אלטוניו שכן עשו צבא והיו בלבנון די איכזבו אותי בסרט.
מה שמעצבן אותי זה האבסורד שמשפחה שכולה שצופה בסרט רואה את בנה (לדוגמא נועם ברנע וצחי איטח ששתי דמויות מבוססות עליהם) משוחק ע"י שחקן שלא עשה צבא ומקבל משכורת על הצגת דמותו של בנם המת.
האבסורד פה פשוט זועק לשמיים.

שהיה על בופור ועליו העלילה של הסרט והוא אמר שזה קרוב למה שהיה שם...
הוא אמר לאמא שלו שצוי והיא לא תראה את הסרט.
אתם מכירים את "האמא היהודיה" היא מייד רצה לראות מה שעבר על בנה ובמשך כמה ימים בכתה....

הוא לא חייל- הוא קצין, שמו מופיע בספר והוא התראיין לערוץ 2 בשבוע שיצא הסרט ביחד עם חברו שעליו מבוססת הדמות אושרי בכתבה, בספר ובסרט (אולי הדמות היחידה ששמרה על השם שבו הופיעה בכל השלוש למרות שכמובן זה אינו שמו האמיתי של הבחור).

אם אמא שלו קראה את הכתבה האמיתית יש לה הרבה יותר סיבות לבכות מאחר והיא יותר אישית ויורדת לפרטים מאשר הסרט.

לא טענתי שהסרט לא נאמן למציאות בכלל. אולי מבחינה טכנית הסרט אכן מציג את השהייה בלבנון אבל באותה צורה כל חייל שתופס קו בהר דב או בראש הנקרה יזדהה עם הנעשה בסרט (במיוחד מי שהיה שם בשנתיים הראשונות אחרי הנסיגה) אבל יש כל כך הרבה דברים חזקים בכתבה שלא נכנסו לסרט ויוצרים אווירה מאוד מיוחדת שכן מרגישים בסרט "אבא אמר לי 'תצלם'" ולא מרגישים ב'בופור' ולכן יצאתי בהרגשה שהסרט יכל להיות הרבה יותר ממה שהוא בפועל.
תזכור גם שלמי שהיה שם מספיק דמיון ויזואלי בשביל להציף את זכרון ההרגשה של 'להיות שם' אבל בשביל ליצור את אותה הרגשה אצל מישהו שלא היה שם צריך כבר להתאמץ הרבה יותר ולדעתי פוקוס על הווי החיילים עם דגש על כל הנהלים שנדרשו בזמן שירות במוצבים בדרום לבנון (החרשת המזון, הליכת קוף,שריפת הלוגו בסוליות הנעליים, שימוש במוצפן, ביטול שיירות וחילופי קו בגלל מזג אוויר ומודיעין, עלייה למוצבים בספארים או במסוקים) הם שמדגישיים את ההבדלים לעומת קו בגדה או בעזה או בסיני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Elad E הוא לא חייל- הוא קצין, שמו מופיע בספר והוא התראיין לערוץ 2 בשבוע שיצא הסרט ביחד עם חברו שעליו מבוססת הדמות אושרי בכתבה, בספר ובסרט (אולי הדמות היחידה ששמרה על השם שבו הופיעה בכל השלוש למרות שכמובן זה אינו שמו האמיתי של הבחור).

האיש שכתב את "הר הקללה" הוא רותם יאיר, שסיים את הסדיר בתור סמ"פ פלחה"ן גבעתי ובמהלך האירועים בבופור היה מפק"צ בפלוגה. על דמותו מבוסס "לירז".
היחיד ששמר על שמו בכל השלושה הוא החובש עידן קוריס. לאחר הנסיגה יצא קוריס לקורס קצינים ובתפקידו האחרון לפני השחרור פיקד על מוצב מגן-3 ("סמבה") בצומת נצרים, קרוב למקום בו נהרג דוד בירי ז"ל ששירת בפלוגה והיה להרוג הראשון של אינטיפאדת אל-אקצה.

כל הפרטים הנ"ל פורסמו הן בספר והן במספר כתבות של רון לשם בידיעות אחרונות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בכתבה קוראים לחובש מרקו ובספר אם אני זוכר נכון שמו ריבר.


בכל אופן 'האזרח' טען שהוא מכיר את הבחור שעליו הספר שזה אכן המפק"ץ רותם יאיר (סגן גלעד, לירז, ארז....) ולא החובש שהוא דמות משנה.

עוד לא הוסרט סרט שהוא 1:1, לא אצלנו ואף לא בעולם תמיד יש איזו תקרית או עלילה אמיתית וסביבה
בונים תסריט.
זה לא סרט דוקומנטרי, אלא עלילתי ואתה צריך למכור הרבה כרטיסים בכדי להחזיר את ההשקעה.
מסכים איתך שיש דברים שלא ארעו, אבל בגדול אם 50%-60% דומה לאמת, אז דיינו.
גם בחיים זה כך, בכל קרב כל אחד רואה את זה אחרת אפילו שנמצא באותו רגע.

האזרח,

לא מפריעים לי אי דיוקים, לא אכפת לי שלא הכל 1:1 ולא היה נורא שיש להם מפרולייט ומנוסרים, נגמחון (ועוד עם צריחון VIP) וסימן 2ב בלי מיגון קס"ג.
מה שמפריע לי זה שהסרט לא יוצר אווירה מיוחדת שזה מה שמשך אותי מהתחלה לכל הנושא - האווירה המיוחדת שצייר רותם בכתבה.
אין לי מושג האם ב-Full Metal Jacket יש שביב של אמת או דמיון לאירועים או אנשים אמיתיים אבל לא אכפת לי כי האווירה שהסרט יוצר סוחפת ומשכנעת והדמויות מעניינות, מגוונות ועמוקות.
רואים שכל סצינה וכל שוט בסרט תוכננו בקפידה (לא במקרה סטנלי קובריק לקח את הזמן בין סרט לסרט), לעומת זאת ב'בופור' הייתה מן הרגשה של סרט תיכוניסטים למרות ההפקה המדהימה.
היה צריך לעבוד קשה כדי לפספס את כל הפוטנציאל הגלום בסיפור ואולי זה לא כל כך מפתיע כי הסיפור הוא הסיפור של רותם וחבריו וזה בעצם מה שהרכיב 100% מהכתבה אבל את הספר והסרט עשו רון לשם ויוסי סידר והם כבר הכניסו את הטאץ' של אנשי מקצוע שהפך את כל העניין לסטרילי ומתוסרט מדי.

ראיתי את הסרט ובעיני מצא מאוד חן. לא הסתכלתי על הפרטים, אפילו כשראיתי שצולם באחד המוצבים הנטושים ברמה"ג.
להזכירך הסרט זכה לביקורות טובות בארץ ובחו"ל קיבל איזה פרס.
יכול להיות שכאשר מחפשים פרטים לא נכנסים לאווירת הסרט שהוא מנסה להעביר.

אתה נוטה להתעלם ממה שאומרים לך ולהמציא פרשנויות חלופיות.
לא מעניינים אותי הפרטים, הסרט היה מעאפן נקודה.
מצדי שיזכה באוסקר האמריקאי ושאושרי כהן יקבל כוכב בשדרות סאנסט, אם קראת את הכתבה אתה כנראה תבין למה אני מתכוון ואם לא אז כנראה שפשוט יש לי דרישות אחרות מסרטים מאשר לך, זה מותר ואף רצוי.

על איז סוג של סרט מדובר? עלילתי? דוקומנטרי? לאיזו מסגרת? פיצ'ר? טלוויזיה?
למה בשבת? לקחת בחשבון שאם המפגש בשבת אתה מאבד אחוז ניכר מאד מבין החיילים שהיו שם?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עוד מעט יגיע לאקרנים סרט חדש שעוסק בשל"ג,"לבנון"

מכוון לפותח האשכול

למה דווקא 1995? מה מיוחד בשנה זו כ"קו פרשת מים" שנבחר לנקודת פתיחה של תקופת הסרט ולא נניח 1993 (דין וחשבון) או 1996 (ענבי זעם)?

הסרט נמצא בשלבי בנייה ראשונים,וזו אחת הסיבות שלא פורסם הנושא במדויק.

מה שכן ניתן לכתוב... זהו סרט שהוא בעצם שני סרטים, האחד דוקומנטרי והשני עלילתי.

הדוקומנטרי כמובן יעסוק בתחקור החיילים והרעיון העיקרי של הסרט.

השני הוא כמובן סרט עלילתי שנבנה על סמך עדויות החיילים.


למי שכן מעוניין לדעת קצת יותר, אשמח לפרט יותר במפגש אישי (לצערי גם לא בטלפוו, הנושא די רגיש)...

אורי,
0543117271

מייל:
oriind@gmail.com