"עץ לימון" של ערן ריקליס זכה בפרס חביב הקהל, "חסר מנוחה" של עמוס קולק זכה בפרס איגוד בתי
הקולנוע הגרמניים ו"שהידה" בפרס המבקרים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/954737.html

--------------------------------------------------------------------------------------------------

עוד הישג כביר לקולנוע שלנו בחו"ל: סרטים במימון ממשלתי (לפחות חלקי) שבאו להשמיץ את
המדינה, זוכים לתשואות רמות בחו"ל...
מסתבר שכמו תמיד, "אמן" ישראלי שרוצה לנחול הצלחה בחו"ל, צריך רק למצוא דרך נכונה לבטא
"דרך האמנות" כל מיני קלישאות עבשות כנגד הכיבוש, והופ, דרכו סלולה: המדינה הדבילית הזו
(באמצעות וועדות שמאויישות באנשים שמחוייבים נפשית לאולטרה-שמאל, ולכל קלישאות השלומיזם)
תממן את הפרוייקט המפואר, וה"יוצר" יזכה למחיאות כפיים בחו"ל, כאשר יציג יצירתו ויישא דברים
נוקבים נגד מדיניות ישראל כנגד הערבים המסכנים...

אין לי מושג במה עוסק סרטו של עמוס קולק, אבל שני הסרטים האחרים, "עץ הלימון" ו"שהידה",
הם יצירות שלומיסטיות מהסוג המשעמם ביותר: "עץ הלימון" עוסק במאבקה המרגש של אישה
פלסטינית כנגד שאיפותיו של צבא הכיבוש לעקור את עצי הלימון שלה, מטעמי בטחון; ו"שהידה"
הוא סרט דוקומנטארי סוחט דמעות על חייהן של מחבלות כלואות ("אסירות בטחוניות", כפי שיש
לכנותן בשלומיסטית מדוברת...).

אנשים מחפשים הוכחות להחלשות סיכוייה של המדינה הזו, אבל האמת היא שכאשר היצירות
הקולנועיות היחידות שיוצאות מהמדינה הזו, ובמימונה, הן כאלה שמחפשות להצדיק את האוייב,
הרי שמצבה של מדינה זו, הוא רע. גם בארה"ב ישנן יצירות שלומיסטיות חסרות תועלת (המלצה
חמה ל-ה-מ-נ-ע מהסרט האווילי "עמק האלה", שמספר לנו על הכיבוש המשחית - הפעם מדובר
על זה שבעראק...), אבל ארה"ב לא עומדת בפני סכנה קיומית כרגע. החכמים בלילה אצלנו,
שמחקים כל פיפס שלומיסטי מהמערב, עדיין לא הפנימו שבמערב עדיין יש להם זמן להמשיך
לשחק ב"נאורים". לנו אין.

הסרט עצמו גרוע למרות משחק מצוין של טומי לי ג'ונס הבלתי נלאה. עם זאת, הוא מתאר תופעה מאוד אמיתית בארה"ב שבה חיילים חוזרים שרוטים מעירק, עם שיעור גבוה של התאבדויות ומעורבות במעשי אלימות ורצח. הגורמים הם עניין לפרשנות. זה יכול להיות תוצאה של משברים נפשיים בעקבות לחצי המלחמה+העובדה שרבים מהמגויסים הם מראש חומר אנושי מעט בעייתי וזה יכול להיות קשור לכך שהדם באמת הופך זול בלחימה מסוג זה-התנהלות הצבא האמריקאי מבחינה זו, יש לומר, היא כמובן הרבה פחות עדינה, סלקטיבית וזהירה מזו של הצבא הישראלי.

למעשה, גם אם אותה כמות של חיילים תשב במלון בהוואי, חלק יחזרו שרוטים - הסטטיסטיקה
מחייבת שאחוז מסויים מתוך מאה וכמה אלף - יהיו שרוטים. לחבר את זה ל"כיבוש", זה כבר
פוליטיקה...
אין ויכוח על העובדה שהחומר האנושי של החפ"שים שם הוא גרוע יותר ממקביליהם אצלנו, אבל
עדיין לא ה"כיבוש" יוצר את השריטה, אלא מליון ואחת סיבות, שרק במאים ותסריטאים מעיקים
ושטחיים במיוחד, יכולים להפוך למשהו בלעדי...
באשר לטומי לי ג'ונס - הוא הסיבה שבגללה הלכתי לסרט, ולכן העניין חמור עוד יותר...
מי שרוצה סרטים טובים בכיכובו, שיראה את הסרט החדש של האחים כהן, שיראה את הנמלט,
ושלא יראה את עמק האלה - בשום פנים (כבר עדיף לראות את "קרקס פלשתינה"...).

אחוז ההתאבדויות של משוחררים מהצבא לפי סטטיסטיקות הוא גבוה ביותר, פי שתיים משאר האוכלוסיה.

תאמין או לא, אבל זה הוכח מדעית שמלחמה שורטת אנשים, והאמת, לא קשה להבין למה.

לפעמים, ההסבר הכי פשוט הוא גם הנכון. 1+1

יש ניסיון להציג השחתה מוסרית כללית, בגלל שהות בעראק - על בסיס הקביעה הקלישאית
ש"הכיבוש משחית". זוהי טענה חסרת שחר, שמאחוריה פוליטיקה צינית, של מי שמתנגדים למהלך
מסויים, ויחפשו כל דרך לערער עליו, גם באמצעות פיזור סיסמאות חסרות בסיס.
הסרט לא תיאר חיילים הלומי קרב. הוא תיאר חיילים שהבסיס המוסרי שלהם נמחק בעקבות שהות
ב"שטח כבוש". זוהי טענה שבהחלט יש מקום להתווכח לגביה, אפילו אם היא מאוד נוחה פוליטית...

הסרטים הישראליים גרועים מכל הבחינות. עם ישראל היושב בציון ממש לא מצטיין בתחום הזה.

איזשהי תכונה שנדרשת ליצירת קולנוע טוב חסר ב"אתוס" הישראלי. העובדה שבעשור האחרון הישראלים לא יכולים לעשות סרט שאינו מהווה תעמולה אנטי-דתית ו/או פרו-ערבית ו/או פרו-הומוסקסואלית היא לדעתי תסמין של הבעייה.

גם בארה"ב לא חסרים סרטים גרועים ותעמולתיים אבל אצלנו פשוט כמעט ואין סרטים אחרים (אשפר לספור אותם על כף יד אחת).

לפחות יש לנו מוסיקה טובה.

The release of convicted terrorists before they have served their full sentences seems like an easy and tempting way of defusing blackmailed situations in which innocent people may lose their lives, but its utility is momentary at best. Prisoner releases only embolden terrorists by giving them the feeling that even if they are caught, their punishment will be brief. Worse, by leading terrorists to think such demands are likely to be met, they encourage precisely the terrorist blackmail they are supposed to defuse.

1995 ,Binyamin Netanyahu, Fighting Terrorism

הסרט מדבר על ארוע אמיתי.
אני בדיוק פותח על כך דיון בפ' צו"ב

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ברשותך, ארבע תגובות:

1. האם זהו סרט ישראלי ??
   16/02/2008 יעקב
   
   
   
2. סיכום הכתבה
   16/02/2008 וואלק גרמנים הריעו לסרט המציג את הקונפליקט בין קצירת לימונים לקצירת יהודים. תנו לי לנחש מדוע הסרט זוכה לתשואות - פשוט כי כנראה הלימונים חשובים יותר מהיהודים. אכן ערן - היטבת לכוון אל לב הגרמנים וזה לא מפתיע שהם מחאו כפיים.
3. שריקליס יעשה סרט גם על עזה!
   16/02/2008 א,ש לא פלא שסרט כזה זוכה.מחר שיעשה סרט על עזה והמצור עליה.בטוח שהוא יקבל פרס ואני בטוח פרס גדול מאוד ואהדה גדולה בדעת הקהל העולמי.לא מספיק סירטי התעמולה של הערבים,אז בא יהודי ישראלי ועושה סרט.אדון נכבד!אולי תעשה סרט על שדרות?אולי תראה לעולם את הסבל והחרדה שעוברים תושבי שדרות.אולי תילך לבית החולים ותצלם את משפחת טויטו ואת אושר ששוכב בבית החולים ויש לו רגל אחת והיא בסיכון.אולי ואולי?לא ולא עדיף לעשות סרט תעמולתי ואנטי ישראלי שבטוח יקצור גביעים בארצות הניכר.בושה,באמת בושה איך אתה בא ומ.... על מדינת ישראל.מה לא עושים בשביל לקבל פרס.
4. אתם לא מבינים.
   17/02/2008 יוני למה הגרמנים אוהבים!? כי זה מרגיע להם קצת את המצפון. רגע היהודים בעצמם אומרים שהם נבלות, אז אולי זה קצת בסדר מה שעשינו להם בעבר. ואולי ראוי שיעשה להם שוב בעתיד. וואלה אנחנו באמת עם דפוק ברמות. גאונים גאונים אבל תמיד כשמגיעים לטופ הורסים הכל באיזה חורבן חמוד. מעניין איזה חורבן מצפה לנו בקרוב, כי אני מרגיש שאנחנו מה זה בשיא. בעבר, אלוהים היה מחובר אלינו ו''ירקנו'' עליו, אז מה נשאר. יש ביננו מלא גאונים דפוקים, מה לעשות.

looopy

אופס...
2 שלי :-)

www.meirtv.co.il

אז קבל גם ממני משהו.
אני מכיר את ערן ריקליס (היינו חברים טובים בעבר הרחוק).
אני חייב לציין, שבנעוריו הכיוון שלו היה שונה.
מה קרה בהמשך, למה הברנש משך כל כך חזק שמאלה?
לערן פיתרונים.

looopy

תראה את יוסי סידר (איש מוכשר ללא ספק), ואת התוכן של סרטיו.
תראה את האחים ברבש (גם הם מוכשרים).

מי שרוצה ש"הקהילה האמנותית" בארץ תקבל אותו (ותדאג לכך שיתוקצב, באמצעות כספי
המדינה המועמדים לרשותם מדי שנה, בכלל לחצים פוליטיים), חייב להיות "איש שלום".

אם ינותק הקשר המסואב בין גורמי ופעילי שמאל קיצוני לבין הוועדות שמתקצבות סרטים, הצגות,
מוזאונים וכד' - הרבה יותר אמנים יעזו להתבטא בדרך שתפליא את כולם. דרך אחרת, פשוטה יותר
ויפה יותר - היא פשוט להפסיק לתקצב סרטים/הצגות מכספי ציבור. אם הציבור אוהב סרטים על
עצי לימון של פלסטיניות מסכנות, שיילך בהמוניו, וכך תוחזר ההשקעה. אם לא - אז להבא יידע ריקליס
שאין כ"כ דרישה לסרטי תעמולה אנטי ישראליים...

הגויים ימחאו כפיים על כל סרט כחול לבן שיראה אותנו כקלגסים או בוכים על המצב .
גם המשחק לרוב ברמה של חוג דרמה.
לפי דעתי הסרט הרומני (4 שבועות,שלושה ימים וכו) היה צריך לזכות.

לא זכה לייצג אותנו כמועמד הישראלי לאוסקר עקב הצבעה פוליטית של קובעי הטעם.

חמישה חברי כנסת מושחתים מצטופפים בחיפושית:
שניים מקדימה. שלושה מאחורה - גם מקדימה .