
27-02-2008, 00:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.12.05
הודעות: 3,216
|
|
אתה לא כלכלן, ולכן נקודת המבט הצרכנית שלך שגויה, או לפחות צרה מדי. אתה טועה בכמה נקודות:
1. המחיר היה לפני השינוי אפס מוחלט - ממש לא. ראשית, היה מחיר, אבל אותו שילמו רק המתחרים של רשות הדואר, בעוד שזו היתה פטורה משום ששימשה כזרוע ממשלתית. מישהו שילם את עלות משכורתם של פקידי המכס שישבו במתקני רשות הדואר (אתה ואני, למשל, ע"י מיסים), ושאר העלות התגלגלה לעמלות אחרות ("סבסוד" פנימי של מוצר X ע"י מוצר Y). מטרת הרפורמה היתה להכריח את רשות הדואר לדרוש את אותו מחיר מינימלי שממנו היא יכולה גם להרוויח (מה אכפת למונופול להפסיד? להיפך - אם מונופול יראה רווח יהיה בלאגן). ככה התחרות היא על איכות השירות ולא על המחיר (ע"ע תעריפי השיחות בסלולארי כיום).
2. המצב האידאלי... יורדים עד הסוף למקסימום האפשרי - עוד יותר לא. פירמה לא תייצר בלי רווח (שיעלה על העלות השולית, כלומר, על זו שנדרשת לייצר את היחידה האחרונה). מונופול עוד פחות ייצר במצב כזה. המוצר פשוט ייעלם. האידיאל איננו מחיר 0, כי במצב כזה הכמות תהיה גם 0 (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...7% D7%95%D7%A9). המצב האידיאלי הוא שיש שיווי משקל (נקודה שבה ההיצע והביקוש, המחיר והכמות, נפגשים), ואז נוצר שטח משולש שנקרא "עודף הצרכן" וכל הגודל הפיזי הזה - מגיע לצרכן. פירמות מנסות לברוח כמה שיותר ממצב של תחרות משוכללת, מכיוון שבתחרות משוכללת נוצר המשולש הזה והן מרוויחות פחות.
3. למי איכפת שיש מונופול שהוא לא כופה עליך שום דבר - אני לא מכיר בהיסטוריה מצב בו מונופול היה טוב לצרכן. לא נתקלתי אפילו בדוגמא אחת. החקיקה הפוכה, כלומר, מגבילה מונופולים בגלל הכוח שיש להם על הצרכן (וגם על יצרנים/ספקים קטנים), והמגמה הולכת לקראת שבירת מונופולים.
הנקודה פשוטה - רשות הדואר לא תוכל עוד לספק שירות בינוני "ללא עלות", על חשבון שירותים אחרים (אך פחות שכיחים או ידועים) שעלותם מופרזת. רשות הדואר לא תוכל למשוך אליה לקוחות במחירי הפסד, על חשבון משלם המיסים הישראלי. זה יביא להתייעלות, ולתחרות. תחרות, וזו אקסיומה בכלכלה, טובה לצרכן (וזה אתה ואני). מסקנה?
נערך לאחרונה ע"י Rationalist בתאריך 27-02-2008 בשעה 00:52.
|