
28-04-2008, 22:28
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 02.08.06
הודעות: 3,375
|
|
|
Deicide - The Stench of Redemption
אם אי פעם תקימו להקת דת' מטאל, תזכרו להקשיב טוב טוב לאלבום הזה ולא לעשות שום דבר! כמו שתשמעו כאן. האלבום הזה הוא דוגמה מצויינת לאיך דת' מטאל יכול להיות משעמם עד בכי. קודם כל אני לא מעריץ גדול של דיסייד, ונראה לי שיש להם שם כל כך גדול יחסית רק בגלל שהזמר שלהם טמבל מספיק בשביל לקעקע צלב הפוך על המצח (למרות שLEGION היה די מגניב).
מה רע כאן כל כך? האוננות המוזיקלית הבלתי נגמרת. נראה לי שכולם בלהקה כל כך מרוצים מהיכולות הטכניות שלהם שהם שכחו ששיר גם צריך להיות מעניין, מה שגורם לאלבום להישמע מונוטני, משעמם, ארוך הרבה יותר מכמה שהוא אמור להיות ובקיצור :כמו אלבום גרוע של דרים ת'יאטר, רק בסגנון דת' מטאל. אין פה שיר אחד שלא נגרר ונמרח הרבה מעבר למידה הרצויה.
הגיטריסט החדש RALPH SANTOLLA במיוחד מפגין את יכולת האוננות שלו באלבום הזה. יש לנו כאן עוד אהבל שהתבלבל בין להביא ביד ובין לנגן גיטרה.
מה שעוד מפריע כאן אלה הקטעים העליזים בשירים, שלא בדיוק מתאימים לתדמית... יש יותר מידי ליירים לגראולים, זה אמור להישמע ברוטאלי או משהו, אבל כשזה כול הזמן זה פשוט נהיה מעצבן, חוץ מזה נשמע כאילו גלן בנטון איבד את היכולת לעשות את הגראולים הנמוכים כמו שצריך. עוד קטעים עליזים אפשר לשמוע בלידים של הגיטריסט הנזכר לעיל, שאמורים להיות נאו-קלאסיים או משהו, אבל פשוט נשמעים כל כך עליזים ושמחים כאילו הם מתוך אלבום פאוור מטאל על חיות קסומות ודרקונים שרועים באחו או משהו, ושוב, הם לא קשורים! נשמע כאילו הם הקליטו סולואים ואח"כ כתבו שירים ודחפו אותם בכל מיני מקומות.
זה לא שהאלבום הזה כישלוני לגמרי, יש הרבה ריפים נחמדים והתיפוף ברמה מאוד גבוהה, יש עוד גורמים חיובים, אבל הם קבורים מתחת לערימות של זבל.
בקיצור, תתרחקו
3\10
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י תוכי.נ בתאריך 28-04-2008 בשעה 22:54.
סיבה: שגיעות
|