
30-05-2008, 15:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.04
הודעות: 888
|
|
מתוך ויקיפדיה:
אם חייל מסרב להישפט, הדיון בתלונה עובר אל קצין שיפוט שדרגתו גבוהה יותר מזו של קצין השיפוט הראשון. בנוסף, אם קצין השיפוט הראשון היה קצין שיפוט זוטר, התלונה חייבת לעבור לדיון בפני קצין שיפוט בכיר (לדוגמה, אם חייל מסרב להישפט אצל קצין בדרגת סגן, דרגתו של קצין השיפוט השני חייבת להיות רב-סרן ומעלה כיוון שמדרגה זו קצין השיפוט נחשב לקצין שיפוט בכיר).
כיוון שלכאורה חייל יכול לסרב להישפט שוב ושוב ולבסוף להגיע לדיון בפני מפקדי צה"ל הבכירים ביותר, נקבעו בחוק השיפוט הצבאי מספר סייגים לזכות לסרב להישפט. הסייגים הם:
- חייל יכול לסרב להישפט רק פעם אחת.
- הקצין היחיד שלא ניתן לסרב להישפט בפניו הוא הרמטכ"ל, כיוון שדרגתו היא הדרגה הבכירה ביותר.
ואני מוסיף:
אם אתה מבקש להישפט בבית דין, הקצין שיפוט יעביר את החומר לפרקליטות כדי לשקול את העמדתך לדין בבית דין צבאי. בדר"כ אם לא מדובר בעבירה חמורה ואין לפרקליטות מספיק עדויות כדי להרשיע אותך מעל לספק סביר, פרקליט צבאי יורה בדר"כ לשפוט אותך בדין משמעתי. במקרה כזה, אתה רשאי להביא חוו"ד מפרקליט מטעמך.
|