סיפור שרשמתי.
מקווה שתאהבו.

כל התוכן של הסיפור הזה ממוצא ואין קשר לדומיות אמתיות.
זה יהיה קצת ארוך אבל שווה לקרוא.!!!!
----------------------------------------------------------------
קוראים לי שון אליס.
בסיפור הזה אני יספר לכם את סיפור חיי על איך הפכתי מנער רחוב לראש המאפיה האירית בניו ג'רזי.
בסיפור הזה אני לא הולך לשמוט שמות של אף אחד.
זה כבר לא משנה לי.

השנה 1959.
נולדתי בבית החולים סיינט אנג'לס שבעיר דובלין, אירלנד.
כל האחיות הסתכלו אלי וחייכו..ברכו את אמא שלי.
אחת מהאחיות החזיקה בידיים את אחי הבכור אז הוא היה בן שנתיים.
אבא שלי לא היה נוכח אפילו בלידה של בנו הקטן, הוא היה עסוק בלשבת כל היום בפאב המקומי על כוס ג'ינס אם החברים שלו מהנמל..שם הוא היה עובד.
לקחו אותי מאמא שלי ושמו אותי בחדר בנפרד אם עוד הרבה תינוקות חדשים.
לא אהבתי אותם, הם בכו הרבה.
על היד היה לי צמיד אם השם שאמא שלי נתנה לי.
קראו לי שון.
השנה 1967.
עברנו לגור בארץ האפשרויות הבלתי מגבלות...כן ארה"ב.
כמו הרבה אירים ארזנו תחיים שלנו ועברנו.
אבא שלנו מצא עבודה גם פה בנמל אם שאר האירים שהיגרו לניו ג'רזי.
באותם ימים המאפיה האיטלקית שלטה בכל מה שקשור לעבודות.
כל משכורת שבועית שהעובדים היו מקבלים הם היו לוקחים אחוזים ממנה.
כולם פחדו מהם.
השנה 1968.
עוד יום עבודה טיפוסי בשביל אבא.
6 בבוקר הוא הולך לנמל אם עוד 3 מהחברה שלו.
הנמל היה במרחק 20 דקות הליכה מהבית שלנו.
באותו הבוקר הגיעו האיטלקים והודיעו לעובדים בנמל שהם מתחילים לעלות את אחוזי הגבייה שלהם.
אבא שלי לא הסכים.
האיטלקים היו 2 באותו הזמן.
אבא שלי התעצבן והוריד לאחד מהם אגרוף ששבר לו תאף.
הוא אמר שהוא לא מוכן לסבול את זה.
יום למחרת.
כמו בכל בוקר אני ואחי גיימס שגדול ממני בשנתיים ישבנו במטבח ואכלנו ארוחת בוקר לפני הבית ספר.
דיברנו עם אמא על זה שאנחנו רוצים להיות שחקני בייסבול...
באותה תקופה זה היה נפוץ מעוד בארה"ב.
אבא שלי כהרגלו התלבש לעבודה.
פתאום נשמעה דפיקה בדלת,אבא שלי הלך ליראות מי זה.
הוא חשב זה בטח אחד מהחברים שלו לעבודה,הוא פתח את הדלת ועמד המום.
בפתח הדלת עמד אותו בחור איטלקי שאבא שלי נתן לו אגרוף לאף.
האיטלקי עמד אם אקדח קולט 45.
נעמדתי מאחורי הספה והסתכלתי מה קורה שם.
לפתע נשמעה יריה ואחר כך עוד אחת.
הצצתי שוב ולא ראיתי את האיטלקי,אבל ראיתי את אבא שלי שוכב על הרצפה מכוסה כולו בדם.
אמא שלי רצה והתחילה לצרוח ולהשתגע,אבל אני ניסיתי להסתיר את הכאב לא בכיתי רק הסתכלתי על אמא שלי ועל אחי שעומדים מעלה גופתו של אבא.
השנה 1978.
10 שנים עברו מאז שאבא שלי נורה.
אני כבר בן 19.
לאחר מות אבי אחי התחיל ללמוד ולהשקיע בלימודים שלו,הוא הלך ללמוד להיות עורך דין.
אני פרשתי מהלימודים בכיתה ט'.
התחלתי להסתובב ברחובות ולחפש מה לעשות.
עבדתי במכולת שהעיפו אותי ממנה אחרי יום כי גנבתי סיגריות.
כשאתה כבר בן 19 אתה צריך לשמור לעצמך על הגב, במיוחד ברחובת ניו ג'רזי.
הייתה לי חבורה משלי באותה תקופה,היינו 5 חבר'ה.
אצלינו בשכונה היו חוקים:
לא מלשינים,הולכים מכות 1 על 1,ואם יש לך סיגריות...תציעה.
השנה 1980.
הלכתי ברחוב וראיתי 4 ילדים בני 13-14 מרביצים לילד אחד.
העפתי אותם ממנו ,הם ברחו.
הילד אמר לי תודה ושאל אותי איך קוראים לי.עניתי לו.
השנה 1983.
אני בן 23.
ישבנו אני ומייקי בשכונה ותכננו להתעשר.
הצאתי לו,בוא נשדוד את הבנק..הוא הסכים.
יום למחרת עמדנו אם האוטו שלו בפינה ליד הבנק ועברנו שוב על התוכנית.
נכנסנו לבנק ותוך 2 דקות כבר היינו בדרך חזרה לאוטו אם שקים מלאים בכסף.
אבל התוכנית השתבשה,לא הצלחנו להתניע שוב תרכב.
תפסו אותנו שוטרים.
אני נכנסתי לכלא ל 15 שנה.
ומייקי קיבל 10 ומת בכלא.
השנה 1998.
סוף סוף השתחררתי מהכלא.
בשער הכניסה חיכה לי אחי גיימס שכבר היה נשוי ועורך דין מצליח מאוד.
רציתי ליראות את אמא שלי,אבל גיימס אמר לי שהיא נפטרה מסרטן לפני שנתיים.
הלכתי לכל מיני אנשים שהיו חייבים לי טובות מהימים שהיו.
התחלתי לבנות סביבי קבוצה,הרכב אם אפשר להגיד.
אנשים שסמכתי אליהם.
הרוב היו אירים והיו בודדים איטלקים.
התחלתי להתבסס.
השנה 1999.
הבחור ששלט על כל עסקי ההימורים והזונות היה סולטיירי האיטלקי,שנאתי אותו!
היה לי פאב שהשטלתי עליו אז היינו יושבים שם כל הזמן.
החיילים של סולטיירי היו באים עלי לפאב כל פעם וגובים כספים.
עד שיום אחד נמאס לי ונתתי לבחורים שלו מכות.
אתם שואלים איך הגעתי למעמדי כל כך מהר איך שהשתחררתי מהכלא??
זוכרים את הבחור שהצלתי כשהיה קטן כשקיבל מכות מ4 בחורים??
אז הוא עכשיו עובד ב אף.בי.אי ויש לו כח לעשות הכל.
הייתי מביא לו מידע על בוסים ועל כל מיני סגנים של המאפיה והוא היה מטפל לי בהם...עוצר אותם.
אז ככה התחלתי לעלות בסולם הדרגות.
השנה 2001.
סולטיירי התחיל לעלות לי על העצבים.
הוא השתלט על שטחים שלי במחירת הסמים שלו.
אני לא הסכמתי לסמים!
זוכרים שרצחו את אבא שלי איטליקים??
אז סולטיירי זה הבן של זה שירה באבא שלי!!!
הגיע זמן הנקמה.
השנה 2003.
סולטיירי יושב בבית הקפה הרגיל שלו בשכונה שאנחנו היינו קוראים לה "איטליה הקטנה".
הגעתי לצומת במכונית הפורד השינה של אחד מהחיילים שלי.
ראיתי את סולטיירי יושב ושותה מהקפה של הבוקר שלו...
אחרי שתי דקות שתי החיילים שלו נכנסו לבית הקפה לכמה דקות.
זאת הייתה ההזדמנות שלי.
החייל שלי הביא אותי ליד השולחן שלו.
יצאתי מהאוטו הוא שאל אותי אם השתגעתי שהגעתי לשכונה שלו.
אמרתי לו להתראות...ובעזרת ה קולט 45 שלי יריתי 2 כדורים..
בוום...בוום..
נכנסתי לאוטו ונסעתי.
השנה 2005.
יש לי כבר את כל ספרי ההימורים של כל הגנגסטרים בעיר.
אני הבוס הגדול...יש תחתי 70 חיילים...4 סגנים...ואח עורך דין אחד!
אני עשיר לא צריך לבקש יותר מזה.
אף פעם לא התחתנתי, לא חושב שצריך את זה.
כל האיטלקים עדיין לא יודעים שאני הוא זה שהורדתי את הבוס שלהם..חח הם גם לא ידעו.
עכשיו לאחר שסולטיירי מת הם לא כל כך חזקים.
הבחור שהחליף אותו הוא דוד שלו...מרקו.
נרקומן שאכפת לו רק מהסמים, הוא לא יודע לנהל תעסק כמו שהאחרים לפניו ידעו.
אני לא חושש ממנו.
השנה 2006.
האיטלקים יודעים שאני עכשיו הוא השולט בעיר.
המאפיה האירית גדלה והם לא יכולים לעשות כלום.
עכשיו כשאני אחד הגדולים יש לי גם אנשים באירנלד...גם שם יש לי עסקים!
אח שלי גיימס הוא עכשיו פרקליט המדינה...אז ככה שיש לי את כל הכח שאני צריך...ועורך דין מעולה.
השנה 2007.
מישהו מהאנשים שלי הלשין.
גילה לבולשת את כל מה שהם רצו לדעת עלי...את כל ספרי ההימורים..את כל הרציחות...כל הזנות.
אני חייב לגלות מי זה היה...מי הבן זונה שהלשין.
השוטרים הוציאו לי גליון הרשאות באורך של יותר מ 70 דפים...
כל הרציחות הפילו עלי...הכל עלי. לא יאמן...
המשפט שלי נקבע לתאריך 21.6.07.
במשפט חבר המושבעים החליט ואז גם השופט.
קיבלתי 2 מאסרי עולם!
ואז גם הבחור מהבולשת...זה שעזר לי להגיע לפסגה...דפק אותי.
הוא סיפר הכל...כל מה שהיה מההתחלה.
ועכשיו כל המאפיות רוצות עלי חוזה.
השנה 2008.
אני בן 49.
כל אחד בגיל הזה יש לו כבר עבודה...משפחה..חיים נורמליים.
אני בן 49...אין לי משפחה...אין לי עבודה...אני בכלא ל 2 מאסרי עולם.
וכל ניו ג'רזי רוצה להרוג אותי.
אני יושב עכשיו פה בבית הכלא צ'ינו בחדר שלי...
חלק מהאנשים פה בכלא נותנים לי כבוד וחלק לא..
כל יום שעובר אני מודה לאלוהים שעוד לא הרגו אותי פה.
החלטתי לכתוב את הסיפור הזה כדי שאנשים יזכרו אותי.
ולא כדי להתפרסם.
רק רציתי להראות איך הגעתי ממשפחה לא ממש טובה ויציבה,להיות הבוס הגדול של העולם התחתון בניו ג'רזי.
על החתום.
שון אליס.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בגדול סיפור נחמד מאוד.
קצת מהיר מדי לטעמי. חסרים המון פרטים.

ולא ממש הבנתי מה הסיפור בא להגיד?

ותשתדל לתקן את השגיאות כתיב (:

סה"כ רעיון חמוד וביצוע סבבה. אבל אפשר לשפר עוד בהרבה.

Golani12March07