ציטוט:

קיבלתי במתנה ספר ילדים יפהפה - "שועל", מאת רן לוי-יממורי (הוצאת הר-יער 2008): סיפור על שריפת-יער בהרי קפריסין ועל ילד ועל שועל ועל דמיון עמוק ביניהם ברגעי הציד וברגעי הפחד מפני האש. לא פחות מן הסיפור החכם והמעודן הזה צדו את עיני הציורים שבספר - מעשה ידיו של עמיר בלבן: ציורי חיות וצמחים האוצרים בחובם הסתכלות ארוכה ומעמיקה בבעלי החיים, שהזדקקה לתפיסה ציורית מלאה תנופה. הם מצוירים בצבעי-מים והם שומרים על מגע היד הבוטח והרגיש מאוד המחולל אותם. מי הצייר המצוין הזה - הסתקרנתי. ובעיקר - ישראלי הרואה כך, במידה כזאת, בעלי חיים וצמחים? נדמה היה לי שאני מכיר כבר את כל העשרה ש... בירור קצר הוביל אליו. התברר שעמיר בלבן אינו רחוק כלל. הוא בירושלים. והוא אינו עוסק בציור בלבד ולא בעיקר, אלא הוא מנהל פעילות ענפה הקשורה בטבע החי סביב העיר ובעיקר - בתוכה ממש. הלכתי לפגוש אותו במקום המהווה מרכז למעשיו: התחנה לחקר ציפורי ירושלים, שהיא "אתר-טבע עירוני-קהילתי", שאותה הקים יחד עם חברו הצפר גדעון פרלמן והיא אחת ההפתעות היותר משמחות שזכיתי לפגוש בזמן האחרון. בירכתי גבעת הכנסת בירושלים, ממש לצד החומה המזרחית שלה, נחבאת מאחורי החורשה שליד גן סאקר, לצד בית הקברות הישן "שיח' באדר" שקברו בו בתקופת המצור ומלחמת העצמאות, שמורה קטנה, כמה דונמים בלבד, ובה נדחקת העיר הצדה ומפנה מקום קטן למה שמעליה ומלפניה ומתחתיה: לציפורים, לעצים ולשיחים שצמחו כאן מימי בראשית מן האדמה הזאת. בין הסלעים והעשב עולים עצי תאנה וכמה עצי שקד עייפי-קיץ, ובאמצע ממש צמח אגם קטן, מעשה-ידי-אדם, וסביבו נשתלו צמחי גדה שהצטופפו והלכו במשך השנים עד שיצרו סבך אמיתי ששיכנע גם את בעלי החיים. היום נמלטים לכאן כל הנחשים והלטאות שקצו בעשן המנגלים של גן סאקר וגם כנופיה שלמה של דורבנים מתגוררת כאן. אבל לא רק תושבי השכונה מצאו כאן מקלט. גם ציפורי העולם הנודדות מעל העיר מצאו כאן חאן מסביר פנים למנוחה ולאכילה. על גדת האגמון בנו פינות האכלה לציפורים ויצורים אחרים והציפורים באות בהמוניהן - ציפורי העיר המוכרות ושלל ציפורים הנוסעות באביב ובסתיו מן הצפון אל הדרום ובחזרה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1018196.html

מוות למחבלים!