בעוד שווינט מדווח בהתרגשות רבה בכותרת המשנה שלו שהעיתון "הרעיף במאמר המערכת שלו שורה של
מחמאות על יושבת הראש קדימה הנבחרת", הרי ש"הארץ" נותן כותרת קצת פחות נלהבת למאמר הסורי:
"סוריה ללבני: הרקע שלך הוא טרוריסטי"...

ווינט מתפעל מכך שלבני מושווית לראשי ממשלה קודמים בישראל, בעוד ש"הארץ" מדווח על אותו משפט
בדיוק, רק שמפרש אותו כעלבון, דהיינו, שהיא מהווה המשך לסדרת הכושלים שעמדו בראש ממשלת ישראל.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3599375,00.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1022837.html

---------------------------------------------------------------

לא קשה לנחש מי מבין שני העיתונים מדייק יותר בדיווחו (רמז: ווינט זה העיתון המקוון שמבקש את תגובת
שלום עכשיו לכל מקרה שבו נפלה כביסה מחבל בהתנחלות כלשהי...), ויש מקום לשבח את "הארץ" שעל אף
נטייתו הטבעית לתמוך בכל נסיגה משטח, הוא לא מחפש לסלף מאמרים שנכתבו בעיתונות הערבית,
ולמצוא בהם רמזים למחמאות שכלל לא ניתנו בהם...

ראוי לציון אתר מעריב שאמנם נתן פרשנות דומה לזו של ווינט, אבל לא היסס לצטט קטעים שלמים מן
המאמר עצמו, ובכך אפשר לקורא לתת פרשנות משלו לנכתב במאמר, ואיך לומר, גם מתוך מה שמופיע
במעריב, קשה לראות את "הרעפת המחמאות"...
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/789/704.html

הלקח מכל הסיפור השולי למדי הזה (עם כל הכבוד, מאמר מערכת בתשרין יכול לרגש כמה פקידים
במחלקת המחקר של משרד החוץ, אבל השאלה של הסכם או לא עם סוריה, תלוייה בדבר אחד ויחיד:
האם אנו מוכנים לטרנספר נוסף בתמורה לחתיכת נייר, תוך התעלמות מקשרי סוריה-איראן-חזבאללה-
חמא"ס-ג'א"פ-שאר ארגוני הטרור הפלסטיניים) הוא אחד: גם כשמקבלים "כתבה" בחלק מהעיתונות שלנו,
היא עדיין יותר בחזקת מאמר פובליציסטי. המאמר הסורי לא מבטא שום תפנית מרגשת ביחס אלינו.
מי שמחפש תפניות מרגשות, שיעשה טובה לעצמו ויבדוק מה שלום העברת הציוד לחזבאללה, מה שלום
מפקדות הטרור בדמשק ומה שלום מערכת היחסים המלבלבלת עם האיראנים...