
26-11-2008, 09:02
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
|
אחרי שהכשיל את התרגיל המסריח, השמאל זעם עליו מאוד
והתחילו כתבות שטנה נגדו, ואחרי כמה שבועות התחילו כתבות בעתונות שבנוסף לשכל שאר הדברים הוא גם גנב.... זה היה כל כך שקוף. אדרבה, תבדוק.
אם הוא לא היה מכשיל את התרגיל המסריח לא היו מחפשים נגדו.
הנה קטע מוויקיפידיה, הכתבות על גנבות התחילו מייד אחרי שהכשיל את התרגיל המסריח.
ציטוט:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%A8%D7%A2%D7%99
דרעי היה שותף פעיל בנסיונות אלו. ידידותו האישית עם חיים רמון, מחברי הכנסת הצעירים והמובילים במפלגת העבודה באותה התקופה, הובילה למגעים שבסיומם הוסכם על הפלת הממשלה, והקמת ממשלת עבודה-חרדים במקומה. הסכמה זו קיבלה את ביטויה בהצבעת אי אמון ביום 15 במרץ 1990, שהפילה את ממשלת האחדות, ובה נעדרו חמישה חברי כנסת של ש"ס. מהלך זה ידוע בכינוי "התרגיל המסריח". אולם לאחר שהרב שך, הפעיל את כל כובד משקלו למנוע את ההליכה עם השמאל, נסוגה ש"ס מכוונתה לחבור למפלגת העבודה ושמעון פרס, יו"ר מפלגת העבודה, לא הצליח להקים קואליציה. בסופו של דבר הקים יו"ר הליכוד, יצחק שמיר, ממשלת ליכוד-ימין-חרדים, שגם בה כיהן דרעי בתפקיד שר הפנים.
החשדות הפליליים
במהלך המשבר הקואליציוני החלו להתפרסם ידיעות על מעורבותו של דרעי בפלילים, בעיקר בכתבה שפרסם העיתונאי החוקר מרדכי גילת בעיתון "ידיעות אחרונות". פרסומים אלו הביאו לכך שב-1 ביוני 1990 הוגשו כנגד דרעי תלונות במשטרה, וב-10 ביוני 1990 פשטה המשטרה על משרד הפנים שבראשות דרעי, ותפסה שם מסמכים הדרושים לחקירה.
החשדות התגבשו לכלל שני תיקים פליליים, המכונים "התיק הציבורי" ו "התיק האישי".
|
הנה עוד משהו מNFC:
ציטוט:
http://www.news1.co.il/Archive/003-...ml?tag=09-13-18
מבקרת המדינה דאז, השופטת (בדימ.) מרים בן-פורת, חשפה שורה של פרשות שחיתות בראשן כיכב אריה דרעי, שעמד אז בראש תנועת שס. כך נפתחה מה שכונה לימים: "פרשת דרעי" גילת נטל חלק בהובלת מערכה נגד דרעי, ופרסם כתבות תחקיר נוספות. חלק הארי של כתבות גילת הופרכו מכל וכל. אותה מערכה שנויה במחלוקת עד היום, לא רק נוכח תוצאותיה העגומות, אלא בשל זאת שנעשתה מטעמים פוליטיים מובהקים - תוך שימוש פסול ואסור בזרועות האכיפה בישראל.
בעיצומה של המערכה הציבורית-עיתונאית בוצעו האזנות סתר בלתי חוקיות לקו הטלפון של גילת. או-אז התגלה פרט מעניין: גילת נהג לקיים שיחות עם מפכ"ל המשטרה דאז, יעקב טרנר, ושוחח עימו בעניינים רגישים בפרשת דרעי. מתוכן התמליל שנועד עלה חשד לתיאום פלילי ומסוכן בין גילת-ידיעות אחרונות, לבין טרנר-המשטרה. מהומת גדולה פרצה. טרנר הואשם בהדלפות ובשיתוף פעולה אסור - כדי לפגוע בשס שעלתה והתעצמה על-חשבון הליכוד והעבודה.
היועץ המשפטי לממשלה נדרש להכריע: האם לאפשר פרסום תמליל השיחה בין גילת לטרנר. גילת התנגד בכל כוחו. פרשנים ומשפטנים גוייסו כדי לגונן על ידיעות אחרונות ועל גילת. חריש נועץ בעוזריו, ובהם עם נעם סולברג, ועוזרו האחר גלעד נויטל. במהלך הדיון הועלו טיעונים בעד ונגד. ככל הידוע, סולברג נמנה עם אלה שצידדו במתן היתר לפרסום התמליל, למרות שהושג בעבירה, וזאת נוכח העניין הציבורי המיוחד: תיאום פסול ואסור בין עיתונאי למפכ"ל המשטרה, כדי לחסל פוליטית את תנועת שס בכלל ואת אריה דרעי בפרט . בסופו של דבר הכריע חריש נגד מתן היתר לפרסום התמליל, שהיה עלול לגמור את הקריירה של טרנר ואולי גם את זו של גילת.
|
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
נערך לאחרונה ע"י מדינאי בתאריך 26-11-2008 בשעה 09:15.
|