היי,
נשמע מגוחך, אבל סתם עלתה בראשי השאלה, איך טייסי קרב הולכים לשירותים?
בעיקרון אני מתאר לעצמי שיש כלי קיבול לשתן, אבל לפעמים מזניקים אותם באמצע היום בלי שהתכוננו, ולעיתים הן צריכים לטוס לא מעט שעות. אז מישהו יודע איך מסתדרים עם זה באוויר?

ועוד שאלה, שקשורה באופן ישיר לנושא. מה טייסים לוקחים איתם למשימה בכל נושא האוכל והשתייה? לפי מה שהבנתי לעיתים טמפ' בתא הטייס יכולות להגיע ל40-45 מעלות. לכן, איך הטייסים מסתדרים למשל במשימות ארוכות שאין להם שתייה ואוכל?

אני יודע שזה נשמע מגוחך כל כך, אני מתאר לעצמי שבמבצע אופרה הטייסים לא שתו ולא אכלו כלום ורגע התפללו שלא יכנסו בקרקע או שלא יגלו אותם המכ"מים. אבל כידוע לכולנו למזון יש קשר ישיר על מידה הריכוז, ולכן השאלה היא מה הפיתרון לעניין הכביכול פשוט הזה.


תודה ומצטער על השאלה....

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

בולע ערמות של סטופיט ומצטייד בהרבה שקיות ניילון ובקסדה?

הנה משהו מעניין שמצאתי בויקי, אם כי לא קשור לטייסים של היום - עדיין מעניין.

http://en.wikipedia.org/wiki/Hardtack

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

גם טייסים של היום משתמשים במעין ספוגית כזאת לשתן
אמנם אני לא זוכר לגבי הדבר השני... או שלא טסים כל כך הרבה זמן עד למצב שממש צריכים?

http://www.human.co.il/Default.aspx?tabid=179

איכסססס
אתה מבין מה קורה כשהם נאלצים לנטוש באויר?

אם כבר, אז כבר - www.PIPI.co.il

ואגב, עד כמה שידוע לי, אסטרונאוטים משתמשים בחיתולים, לפחות ל-EVA.

אני זוכר שבזמנו בערוץ דיסקברי באחד מסרטי התעודה על הציפור השחורה, סיפר אחד הטייסים שלטיסות ממש ארוכות היו עולים עם חיתולים :\

www.xnir.com

http://www.facebook.com/photo.xnir

רק אני זוכר שאילן רמון סיפר שהוא השתין בסרבל/ג'י סוט תוך כדי מבצע אופרה?
נדמה לי שזה כתוב בספר חליפת לחץ.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

או שלפחות ככה נטען כאן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion במפציץ טקטי Su-34 החדש הטייסים יכולים לעמוד בתא הטייס, יש להם שירותים ומטבחון מאחורה. אין מפציץ טקטי אחר בעולם שמספק נוחות המתקרבת לזה.

אני הייתי שמח לראות תמונות של הדבר הזה.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

לטו-160 בלאקג'ק יש שירותים,מטבחון ומיטות למנוחה.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

לפני מספר שנים חיל האוויר האמריקאי איבד F16 (אם אני לא טועה בטורקיה) בגלל שהטייס היה חייב להשתין, הוא ניסה להשתין לתוך כלי ייעודי בתא הטייס ותוך כדי איבד שליטה על המטוס.

מתברר שמושקעים מאמצים לפתרון הבעיה, הנה כתבה על פיתוח בנושא (שימו לב לדרגה של הטייס בתמונה)

קישור לסיפור על התרסקות ה F16 האמריקאי ב F16.NET כולל תיאור פיתוחים חדשים בנושא

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

איזו דרגה זו באמת ?
זה לא רס"ן (ישראלי) וזה גם לא מייג'ור (אמריקאי)...

_____________________________________



הבלוג : http://www.Ugiyot.com
הגלריה : http://pbase.com/the_cheff

© 2004- כל הזכויות שמורות ל The Cheff, כל המעוניין להשתמש בטקסט או בתמונות (המוחתמות) המצורפות להודעה זו מוזמן לפנות במסר פרטי.

אני לא אתחיל לפרט, אבל רק שתדע שבזמן טיסה במטוס קרב הגוף מפריש אדרנלין לגוף (הכמות משתנה בין אדם לאדם, לרוב טייסים ותיקים יותר יתרגשו פחות), ואדרנלין מדכא באחוז ניכר את הרצון להפריש נוזלים ועוד שאר דברים (בקיצור צרכים).

ככה שאני לא בטוח שקיים טייס בפלנטה שיירצה להשתין בזמן טיסה במהירות הקול או לחילופין במהלך דוג פייט, ואגב גם אם הוא יצטרך, אז לא סוף העולם, זה פשוט לא יהיה לו כל-כך נעים (ובטח שלא לצוות טכנאים שינקה את זה אח"כ).

ואגב אם זה ממש מעניין אותך,

טום קלנסי נתן פירוט יפה באחד הספרים שלו (אם אני לא טועה "סערה אדומה עולה") על צלף רוסי ששכב 48 שעות בלי לזוז, ובין היתר הוא גם השתין על עצמו, אני מניח שזה באמת קורה בחלק מהמארבים של היחידות השונות.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

ולמה מעבר מהירות הקול גורם ליותר אדרנלין?

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...11&postcount=32
הציפור השחורה לדוג'. לגבי האדרנלין, מסופקני.

זה חריג מיוחד שרק מדגיש את שאלתי. למהירות הקול אין שום משמעות מבחינת אדרנלין. זה בערך כמו לעבור ממהירות 90 קמ"ש ל 100 קמ"ש.
הבעיה הרבה יותר רחבה מטטייסי קרב, שלרוב טיסותיהם קצרות. מטוסים אחרים מסוגים שונים - מטוסי תובלה קטנים, מטוסי סיור מסוימים וכן הלאה הם יותר בעייתיים מבחינה זו.

אומנם אני לא יכול לדבר על אדרנלין בטיסה, אבל בפעילות מבצעית רגלית אני כן.

זה לא עושה את זה. אם כבר אז ההפך הוא הנכון...
דווקא ברגעים שהייתי הכי שטוף אנדרנלין, הכי הייתי חייב להשתין.
אפילו קרה פעם באמצע קרב עם מחבלים בעזה. זה הגיע למצב כלכך קריטי שניצלתי הפוגה קטנטנה מאחורי קיר לבנים כדי לשחרר קצת מהלחץ על השלפוחית. זה מה שנקרא להשתין תחת אש...

אולי מפה בא כל הקטע של "להשתין מפחד"...?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://2007.bluehost.fresh.co.il/02/17/35789858.jpg]

בד"כ הטיסות קצרות ואין בעייה עם לחצי השלפוחית במיוחד בטיסות מבצעיות
ואולם בטיסות ארוכות טווח יש שקית כמו קטטר וניתן לפרוק נוזלים כשצריך
במטוסי תובלה יש שירותים לטובת העיניין גם בקטנים - צופיות וכו'
וחוץ מיזה אם צריך ולוחץ משתינים בסרבל ונהיה קצת חם ונעים וממש לא נורא.

יש את אותו משפך, שקיים גם בהרבה מטוסים אחרים להשתנה של הטייסים במקום מושבם ועוד אחד בתא הנוסעים.. יש גם "דלי חירום" שבהחלט אי אפשר לקרוא לו "שירותים". גם במטוסי תובלה קטנים אחרים אין שירותים. חלקם בעלי שהייה של שעות רבות. באשכול אחר דיברנו על טיסה ארוכה של הערבה. שם נוספים לטיסה שרותים כימיים, זמניים בלבד.

מהנסיון המועט ביותר שלי עם ג'י-סוט, כדאי לקפוץ לשירותים רגע לפני טיסה, לחץ לא נעים על השלפוחית...

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

במיוחד לאחד כמוני שיש לו שלפוחית רגיזה.
אמנם יש שקית עם ספוג דחוס אך מסתבר שבמטוסי קרב, צורת הישיבה, אשר אינה מאפשרת הזדקפות, מקשה על השימוש בה. אל תשכח שאתה נשאר לבוש בסרבל טיסה (אמנם עם רוכסן הנפתח גם מלמטה) וישנן עוד חגורות באיזור הבעייתי הקשורות אליך. בקיצור, מניסיון, זה לא פשוט.
הפתרון שלי היה לא לשתות זמן רב לפני שיוצאים לגיחה (דבר שגרם לכאבי ראש בכחמישים אחוזים מימי הטיסה. לא צריך לרחם, היה שווה את ה"מכה") וממש לפני העליה למטוס, להיפטר במאמץ מהשאריות (הבעיה התחילה כאשר התחילו להגיע חיילות לשירות בדת"קים. נאלצנו להרחיק עד לשירותים). רק פעמיים במהלך עשרות שנות טיסה נאלצתי להפסיק אימון ולחזור בזריזות הביתה מהסיבה הזו.

שנראה כמו מסכת חמצן(רק לא להתבלבל! ).הצינור היה מנותב החוצה(מטוס לא מדוחס) והיה
נקרא PISS TUBE

בדיוק אך שילדים בכיתה א הולכים לשירותים

דילים וטיסות לכל היעדים באירופה

ילדים בכיתה א' מצביעים ויוצאים החוצה לשרותים. גם טייסים עושים זאת?

היות ואני לא טייס, אפילו לא בגובה נמוך ומנסיוני יודע שדווקא בנסיעה יש צורך גדול יותר לצאת לשירותים.
לפעמים כאשר הייתי צריך לנסוע כמה שעות נוספות ופחדתי להרדם בנסיעה, אז מה עושה בן האדם...?
שותה הרבה לפני וכאשר השלפוחית מלאה קשה להרדם ליד ההגה, אפילו אם אתה עייף מאוד!
אולי זה פתרון דחוק למניעת הרדמות בזמן נהיגה, אך עבד יפה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

כל עוד זה לא מביא אותך לביקורים קבועים אצל האנדוקרינולוג...

טוב שלא אמרת גינקולוג.......

ההפך הוא הנכון.
אדרנלין הוא חלק מן המערכת הסימפטית שגורמת לפתיחה של הסוגרים. כחלק מתגובת ה- fight or flight. המערכת הנגדית, הפארה-סימפטית, שומרת עליהם סגורים.
זו הסיבה שחיות (ולפעמים גם אנשים) משתינות ומחרבנות מפחד. עם פחות מטען קל יותר להמלט בריצה.

אז מה

וזכור לי אפילו אחד שביצע יציאה מוצקה תוך כדי..............

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

נ.ב.
זאת גם עצה לנשים המותקפות מינית, לעשות את הצרכים במכנסיים...
נראה איזה גבר אלים יוכל לעמוד בפני האופציה הריחנית.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

שזהו אשכול נעים וריחני שצולל למעמקים אליהם עדיין לא הגענו.

רוב הנוזלים מתפנים בהמשך הצלילה....החליפה אינה אטומה
במקרה של חבילה מוצקה הצולל הנ''ל חתך עם סכין את החליפה ועמד על הראש
חוק (אי) הכובד עשה את השאר.....................איחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

בספר "הצוות המובחר" מסופר שבטיסות ג'ימני הראשונות שהיו אמורות להיות קצרות, לא סופק לאסטרונאוטים פתרון לבעיה. ובטיסה הראשונה היו מלא דחיות של השיגור בזמן שהאסטונאוט היה כבר בקפסולה. בסופו של דבר הוא היה צריך להשתין וקיבל אישור להשתין בחליפה, דבר שגרם להריסת מס' רב של חיישנים. בטיסות ג'ימני הבאות הם כבר עלו עם קונדום. אין פרטים לגבי איך חיברו את הקונדום לאיפה שצריך.

נצח זה הרבה הרבה זמן

המתקן עליו אתה מדבר נקרא "פנרוס" והוא בשימוש נרחב אצל אנשים שלא שולטים בשתן. יש לו חיבור שאליו מחברים שקית שתן סטנדרטית המחוברת לירך. זה מאפשר להשתין ללא מגע יד עד כליטר וחצי או שנים (בהתאם לגודל השקית). את השקית אפשר לנתק ולרוקן לצורך המשך שימוש. בטיסות הקצרצרות של פרוייקט "מרקורי" זה הספיק בהחלט. לטיסות הארוכות יותר של פרוייקט ג'מיני ואפולו, כבר היו מתקנים משוכללים יותר, עד לבית השימוש הממש משוכלל שבמעבורת החלל.

אגב: שמתם לב שפותח האשכול שאל גם על אוכל ושתייה? ...ותראו במה התמקדנו......

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

גדול!
איזה סוג מסוק זה? האם יש עדיין כאלו בשירות?

מדובר במסוק "סייפן" - נמצא בשרות בית ספר לטיסה במגמת מסוקי תובלה ובהטסת בכירים.

החלק הראשון של הודעתך היה מספיק. הוא לא מטיס בכירים.

מתוך ביטאון ח"א:

ציטוט:

מאז קליטתם בחיל-האוויר, שימשו מסוקי הסייפן והסייפנית, שמשימתם הראשונה היא תובלת מפקדים בכירים, גם למשימות סיור, תצפית, מירדף, קישור וחילוץ נפגעים. במלחמת המפרץ ביצעו משימה ייחודית אחרת: איתור נקודות הפגיעה של טילי הסקאד העיראקיים, הכוונת כוחות הצלה לעברן והערכת נזקים. הטייסים, חבושים מסיכות אב"כ, היו מזנקים למסוק, עולים לגובה רב ומתצפתים משם אל שמי הלילה.

כיוון שעל פניו, לפי הפרסום בביטאון ח"א, המידע אינו סודי מעניין לדעת איזה מסוק החליף אותם ?

_____________________________________



הבלוג : http://www.Ugiyot.com
הגלריה : http://pbase.com/the_cheff

© 2004- כל הזכויות שמורות ל The Cheff, כל המעוניין להשתמש בטקסט או בתמונות (המוחתמות) המצורפות להודעה זו מוזמן לפנות במסר פרטי.

א. מה שכתוב באתר הבטאון מיושן ואינו בתוקף.
ב. הסייפן/סייפנית שימש להטסת בכירים עד דרגת אלוף. מעל (רמטכ"ל/שרהב"ט/רה"מ) הייתה החלטה בח"א מזה שנים שמטיסים במסוק דו מנועי - בעבר אנפה או יסעור וכיום ינשוף או יסעור.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אתה בטוח מכיר את המושג "טקסי מפקדים".

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

טוב , אז הבנו איך טייסים מטילים את מימיהם .

מה שלא מובן זה - איך טייסות מטילות את מימיהן...



באסה להם . ( לא שהייתי מסרב להתחלף איתן , אני בכייף אקח מטוס והם יאלצו להסתפק בקארטינג... )

לעומת הדיבורים של הצלם וחבריו, הם לא נחתו כדי להטיל את מימיהם אלא כדי להתחלף במקומות. בהזדמנות זו ניצל הבחור שעבר קדימה את הימצאותו על הקרקע כדי להתפנות.

נקרא" LADY J" ונועד להטלת שתן {לנשים} במצבים בהם לא ניתן להתפנות בצורה שגרתית.
מכיר לפחות טייסת קרב אחת {USAF } שמשתמשת במוצר- וגם סיפרה לי עליו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.campmor.com/images/acc/80976.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.campmor.com/images/largerprod.gif]


This unique device allows women to urinate with a minimum amount of exposure. Designed for situations where restroom facilities are unavailable or unsanitary. Reusable.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

אני ממליץ על בקבוקי פריגת
קוטר הפיה גדול ונוח
כך שלא מלכלך את הטנק (מטוס)
הפקק אותם 10
כך שבתוך עזה, סגורים 4 ימים, נשארת רק בעיה של מוצקים
וזה באמת לא נעים, אבל שייך לסיפור אחר

בקבוקי פריגת מצוינים גם למגדלי שמירה, חמ"ל כשאין לך מחליף, ולא בקבוקי הקולה המחורבנים עם הפתח הצר...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הקפצה של אשכול בן 17 שנה רק בגלל שאתמול עלה סירטון הסבר ממצה לעניינים שתמיד רלוונטיים
גם כדאי להתעדכן בחידושי הטכנולוגיה האחרונים


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

קצת רקע, בארה"ב נעשו מספר מחקרים בנושא (אני מניח שגם במקומות אחרים כולל אצלנו) וגילו שצוותי אוויר נמנעו מלשתות לפני הטיסה בכדי לא להגיע למצב תכוף של מתן שתן.
משימה ממוצעת לוקחת כשעה וחצי שעתיים אז מתפנים לפני הטיסה ואחרי הטיסה.
המחקרים גילו שביצועי אנשי צ"א שנמנעו משתייה עד כדי התייבשות קלה היו נחותים יחסית למי ששתו, משיכות הג'י הגבוהות גורמות להזעה רבה ויש טייסים שאחרי טיסה אינטנסיבית בקושי מצליחים להתרומם מהכיסא מרוב תשישות.

בטיסות מנהלתיות ארוכות ואפילו טיסות מבצעיות הרבה אנשי צ"א משתמשים בטיטולים אבל יש גם אמצעי הנקרא Piddle Pack אשר מאד מורכב לשימוש:
- מכריזים על הצורך
- שאר מטוסי המבנה נערכים למגננה
- מעבירים לטייס אוטומטי, נוצרים את חימוש הכיסא מפלט
- פותחים את הרצועות של הכיסא ואת הרוכסן התחתון של הסרבל, מתרוממים כמה שאפשר, מוציאים ומכוונים לתוך השקית, משחררים, סוגרים את הרוכסן, מאכסנים את השקית (בתוכה חומר שהופך את הנוזל לג'ל)
- נרתמים לכיסא, מחמשים אותו וחוזרים למשימה.
סיפור ארוך שלפעמים יכול להיות גם מסוכן (מה עם באותו רגע יש איום או תקלה? כיסא המפלט לא פעיל בזמן הזה)
לגבי מספר 2? טייסים אומרים שזה ברמת בלתי אפשרי, כל ההכנות לטיסה מכוונות להמנע מזה כולל לאכול מעט וקל

חברת Omni האמריקאית פיתחה מספר אמצעים (Skydrate, AMXDmax) הכוללים לגבר כיפה קבועה עם ג'ל, לאישה פד עם ג'ל
שניהם מתחברים למשאבה חשמלית עם חיישן המזהה את הנוזל ומפעיל את המשאבה המנקזת אותו לשקית עם ג'ל.
https://www.omni-defense.com/

סירטון תדמית


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

העניין הזה מזכיר לי קטע מתחילת מרוץ החלל. האמריקאים הוציאו הרבה כסף על פיתוח עט שיכול לכתוב בחלל. יצא להם עט כדורי מיוחד, עם בוכנה פנימית ודיחוס בחנקן, ויכול לכתוב בחוסר משקל מוחלט ובוואקום. הרוסים השתמשו בעפרון.
למה אני אומר את זה? כי יש בהיסטוריה, גם הצבאית וגם האזרחית, דוגמאות רבות להנדסת יתר, כאשר שוכחים את עקרון ה- KISS.
במקרה דנן, אפשר בהחלט להשתמש באמצעי ספיגה למבוגרים, שהם פשוטים, זמינים מן המדף, זולים, נוחים ויעילים.

הגיע הזמן לפוצץ את בועת העט והעיפרון: הרוסים כהרגלם עובדים על פיתרון פרימיטיבי שמתאים לחוטבי עצים ושואבי מים וכך גם הסיפור הזה. עיפרון רגיל מכיל מעטה עץ וליבת גרפיט, שהוא חומר מקצר (מישהו זוכר את "פצצת העלטה" BLU-114/B?). הדבר האחרון עלי אדמות שצריך בתוך סביבה חסרת כוח משיכה הוא פתיתי גרפיט זעירים שמרחפים באוויר ויכולים לגרום לנזק הן מנשימה והן ממגע עם מעגלים חשמליים.

אז בבקשה, די למחזר את הסיפור המביך הזה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

צר לי אם דרכתי לך על הזנב, אך הסיפור הזה הובא רק כמטפורה. העניין הוא שיש מידה לא קטנה של הנדסת יתר, כללים וחוקים שלפעמים מיותרים, ועוד גורמים המסבכים את החיים ומייקרים אותם.
אז אל נא באפך.

השתמשו בעבר בעופרת. אינני רואה כל סיבה מדוע לא ניתן להשתמש בה בחלל.

עניתי על כך:

ציטוט:

הדבר האחרון עלי אדמות שצריך בתוך סביבה חסרת כוח משיכה הוא פתיתי גרפיט זעירים שמרחפים באוויר ויכולים לגרום לנזק הן לדרכי הנשימה והן במגע עם מעגלים חשמליים

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בהזדמנות זו, סוף סוף מישהו העלה תמונה של השקיות שהיו לנו במהלך הטיסות (וכאמור, בתגובה שלי מס' #25 כאן באשכול, אף פעם לא הצלחתי להשתמש בהן).



מכאן:
https://www.facebook.com/photo/?fbi...ity=23655207146

אני תוהה מה עשו טייסי המוסטנגים והתנדרבולטים שליוו את המפציצים עד ברלין? או טייסי נושאות מטוסים אמריקניות במלחמה? כל טיסה מספר שעות. למפציצים היה שרותים.
כמו כן, אורח החיים שלהם לא הקל עליהם כלל. הרבה שתייה חריפה, גם ביום לפני טיסה. כולם עישנו. זו הייתה נורמת התנהגות שלא נאסרה על ידי מפקדיהם. לדוגמא, דוגלס בדר כאשר היה חוזר מגיחה, למול חברי המבנה שלו, הסיט את החופה אחורה, החזיק את הסטיק בין שתי הפרוטזות שלו, והדליק מקטרת. טייסים היו מבלים בלילה לאחר פעילות, וכך חוזרים למחרת. לא מעטים עלו על מטוס עדיין מבושמים. במלחמת העולם הראשונה גיחה בקוו החזית יכלה להמשך 3 שעות ויותר, עליה לגובה 10000 רגל ללא חמצן בתא פתוח. (מקקודן היה משחר לטרף ב-15000 רגל כטקטיקה בסיסית.)
בזכרונות שלהם הם לא מתייחסים לכך. יש לי חשד שפשוט השתינו במכנסיים. בבקבוק פשוט היה קשה מדי. לא היה טייס אוטומטי, וספק אם קיזוז מושלם היה מספיק. אינני יודע אם היה משהו מקביל לטיטולים. לא הוזכר כלל בספרות שקראתי.
הם התנהגו אחרת, וכנראה בני אדם אז היו קרוצים מחומר אחר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון עליה לגובה 10000 רגל ללא חמצן בתא פתוח. (מקקודן היה משחר לטרף ב-15000 רגל כטקטיקה בסיסית.)

צניחה חופשית עד 12,000 רגל מבוצעת ללא חמצן, ב15 כבר משתמשים. ייתכן שמקקודן ניחן בריאות גדולות ו/או חילוף חומרים מהיר שמשפיעים על ספיגת החמצן - בטיולי טרקים ראיתי שהרגישות לחוסר חמצן ומחלת גובה היא מאוד אינדיבידואלית ולא קשורה למגדר, כושר פיזי, גודל גוף ושאר הגורמים שנתפסים בטעות כרלוונטיים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה בעיקר הסתגלות. מקקודן מתאר ביומן שלו את הסבל הפיזי, בעיות בסינוסים, הרגשה רעה וכו'. אך הוא המשיך ביחוד לאור התוצאות הטובות. אף אחד לא ביקש ממנו לטוס בגבהים האלה. הוא טס לבד, כפי שנהגו לתת לאסים. הוא גם מוביל מבנה לגובה 15000 רגל. שים לב לגבהים בתקרית טיפוסית בה מעורבים מספר טייסים. לא היה לו יתרון גופני.
On the 1st of October I went up by myself soon after lunch to look for enemy machines over our lines, and whilst over Béthune at 12,000 feet I saw a German machine, 5,000 feet higher going north-west, so I followed, climbing steadily. The Hun flew over Estaires and then turned west, and by the time he was over Hazebrouck at 19,000 feet I was up at 16,000 feet and could now see that the German machine was a Rumpler, such as the enemy use
photographic reconnaissances over our lines. The Hun flew towards St. Omer, and a Nieuport now joined in the pursuit. This, I ascertained afterwards, was flown by Capt. A. W. Keen. Just short of St. Omer the Rumpler turned and flew south-east over Aire at 21,000 feet, whilst I had just got to my limit of 19,000 feet. The Nieuport got a little higher, but not so high as the Hun. After pursuing the Rumpler for the best part of an hour we lost him, for he recrossed his lines at an altitude of 22,000 feet over La Bassée. I now turned away west at 19,000 feet, and then saw another Rumpler farther west and a little lower, so after him I went.

McCudden VC DSO & Ba, MC & Bar MM, James Thomas Byford (2014-06-13). FLYING FURY: Five Years In The Royal Flying Corps [Illustrated Edition] (p. 182). Verdun Press. Kindle Edition.

דני שפירא בספר שלו מתאר העברת מטוס ספיטפייר מיוגולסביה (חניית ביניים בדרך מצ'כיה) לישראל. הוא מספר שטייסי המח"ל הותיקים כן לקחו בקבוק, אבל הוא ומוטי הוד הצעירים לא חשבו על זה בכלל והתאפקו שש שעות עד הנחיתה, ואז ברחו מכל המכובדים שבאו לברך אותם כדי להתרוקן.

נראה לך סביר שניתן להתאפק 6 שעות?

כן, השאלה גם עד כמה השלפוחית לוחצת.
לא שותים הרבה לפני טיסה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון נראה לך סביר שניתן להתאפק 6 שעות?

כן. אפשרי.
זוכר טיול שלי עם שני הבנים בארה"ב (בסיום שבוע סימולטור). הבכור בן ה 15 היה מסוגל לשתות המון במהלך היום (אהב מאוד קולה) ועד הערב לא יצא לשרותים. אני לא שתיתי כמעט בכלל וכל שעה חיפשתי שרותים. יש הבדלים פיזיולוגיים ובעיקר הבדלים בגלאי הלחץ הפרטי המאותת למוח על הצורך.