08-12-2008, 14:39
|
|
|
חבר מתאריך: 19.01.07
הודעות: 798
|
|
קריזות,רק קריזות...
טוב,אני אדבר איתכם על משהו מאוד מעצבן שקורה בבית שלי,בעיקרון לגבי אבא שלי.
יש לי בעיות גדולות איתו ואנחנו לא מסתדרים.כל דקה שהוא בבית אני חוטף תקריזות של הלייף שמוסיפות לי עוד צלקות נפשיות ועוד קמטים על הפנים.
לאבא שלי אין מסגרת של זמן ומקום.הוא לא יודע להסתדר עם אנשים אחרים,הוא לא יודע מתי להפסיק משהו ומתי להתחיל איתו,והבעיה הכי גדולה-הוא אדיש ברמות שמצריכות התייחסות.לא אכפת לו שאני עצבני עליו,לא אכפת לו שהוא מורח את כל היום וכולו הוא שורץ בבית ללא מטרה מיוחדת,ופשוט גם לא אכפת לו לגבי החיים שלו.הוא אדיש לכל.
שנים אנחנו מנסים להסביר לו את הערך של מסגרת הזמן-שצריך להיות מאורגן,להיות מסודר מבחינת זמנים,ולא למרוח את היום סתם כך.
הוא לא מבין את זה.פשוט נמאס לי ממנו ומעצם זה שהוא נמצא בבית בשעות היום וזה מטריף אותי.בזמן שאבות אחרים בונים לעצמם סדר יום עם תכלית כלשהי ויוצאים מהבית בתשע בבוקר,הוא יכול להעביר את היום ולצאת מהבית גם בארבע בצהריים.
ולא אכפת לו!!הוא אדיש!
תבינו,אין דבר יותר מעצבן ויותר מרגיז,יותר מפוצץ עצבים,מאשר לראות את אבא שלך,ראש המשפחה,יושב בבית וסתם מעביר את היום.הוא לא מכבד את עצמו כראש משפחה וכאבא,ואין לו איזה ערכים כלשהם והוא בנאדם מאוד ריקני.
הוא בנאדם....מאוד דפוק.בשנים האחרונות הוא אכן ירד מהפסים מבחינה של יחס למשפחתו וכבוד כלפיהם וכלפי עצמו,ואני כבר לא זוכר את האבא הקודם שהערצתי.כבר נמאס לי ממנו.כמה שאנחנוו מנסים להסביר לו את חומרת המצב הוא ימשיך אל הכיוון השני,והוא כמו ילד קטן ממשיך בדרכו.
לי אישית אין טיפת כבוד לבנאדם,ומבחינה ריגשית אפשר לומר שדי איבדתי אותו.כבר לא כלכך אכפת לי ממנו וממה שהוא עושה ואני לא רואה בו יותר מאשר מי שדואג לרווחי החומרי והכלכלי.
זהו,פשוט פרקתי קריזה שישבה לי על הלב כבר כמה חודשים ושנים.
אני לא יכול יותר....
|