שלום
אני אתחיל מזה שאני בצבא כבר, התגייסתי במרץ 08. יש לי תפקיד מעולה, ועברתי הרבה התלבטויות לפני הגיוס, עד שהגעתי אליו. אני לא אספר מה התפקיד, אני רק אומר שזה תפקיד שנוגע לעזרה למלש"בים בנוגע לתהליכי המיון לצבא.
אני קצת לא בטוחה מה להגיד, כי אני מתעניינת בצבא מגיל 14, רציתי להיות בקורס חובלים (אבל לא יכולתי בגלל בעיות רפואיות שאי אפשר לפתור אותן). רציתי לצאת לקצונה, התעניינתי בכל תפקיד שקיים בערך. קיבלתי את המנילה במאי 2007, בסוף השנה (לקח זמן עד שקיבלתי את הפרופיל), עם מלא דברים, ואח שלי הסביר לי מה השיקולים שכדאי לי להתחשב בהם, מה כדאי לי לעשות, ואני לא מתחרטת בקשר לזה. הבעיה היא שקיבלתי מיונים לאשכול תפקידים (שאת אחד מהם אני מבצעת היום). בהתחלה לא עברתי את המיונים, והייתי בטוחה שאני אלך לכל"צ (שהתפקידים שנתנו לי בכל"צ לא רעים בכלל), אבל פתאום הגיע מכתב שעברתי את המיונים, אז שמחתי שאני אהיה בתפקיד (מאוד רציתי אותו), ושיש לי עוד זמן עד הגיוס כדי לעבוד ולהנות. כשהגעתי לצבא היה לי מאוד קשה מבחינה פיזית ומבחינה מנטלית (הילדה שחלמה על חובלים לא מצליחה לעמוד בטירונות 02 מקוצרת? איזו בדיחה), ומאז אני שונאת לשמור ולירות (אבל אני לא רוצה לדפוק את האנשים שעובדים איתי), כבר הייתי בשלושה אבט"שים. החלומות על קצונה ועל לתרום מעבר - הלכו, אני לא חושבת שאני מתאימה להיות קצינה. ויותר מהכל - אני ממש לא מתאימה לתפקיד! נכון שהתקבלתי לתפקיד על סמך מחסור בכוח אדם, אבל לא היו אנשים יותר מתאימים? יש לציין כי התפקיד הדרכתי, ואני ממש לא קורצתי מחומר של הדרכה ומנהיגות, אבל רציתי להדריך. המיונים באמת הלכו גרוע. הקורס היה קשה, כי הוא עבד המון על הפן ההדרכתי, וחשבתי שעם הנסיון זה ישתפר. אני כבר חצי שנה בסדיר, ואני לא מדריכה טוב יותר.
למי ששרד עד לכאן - האם כדאי לי לעבור תפקיד או לנסות להמשיך? כי אני חושבת שאולי אני אתרום יותר במקום אחר. אני סופרת את הימים עד לשחרור, ואף פעם לא חשבתי שזה יקרה. עד כמה אני אצליח לקבל מיונים לדברים כשאני כבר בתוך הצבא? אני לא רוצה להיות פקידה מתוסכלת, ולצאת קירחת מכל הכיוונים. מכיוון שאני מבינה בהליכי המיון והגיוס של המלש"בים, חשבתי להיות רכזת מתגייסים, אבל האם אצטרך לעבור קורס נוסף, אם אתקבל בכלל? והבנתי שהאנשים לא משהו בתפקיד הזה, שהחפשנות חוגגת. אולי תפקיד בפיקוד העורף?

תוֹדה לסבלנים, לקוראים ולעונים, מיכל

(נ.ב. חשוב לי לציין שיש לי מוטיבציה רבה לשרת בתפקיד בו אני משרתת עכשיו, אני מאוד אוהבת אותו, אבל אני פשוט חושבת שאני לא מתאימה לבצע אותו בגלל עניין ההדרכה)

תקשיבי אני חושב שאם את מרגישה שאת לא מגשימה את כל הפוטנציאל שלך בתפקיד הנוכחי אז תעברי -לגבי לאן לעבור, אז בגלל שלא לומר בזכות שאת אישה יש לך הרבה תפקידים שאת יכולה למלא כמו:משקית ת"ש, פ"פ-אני אישית הייתי ממליץ על פ"פ[פקידה פלוגתית] אני יודע שאת לא רוצה להיות פקידה אך התפקיד הוא לא בדיוק פקידות במשרד אלא להיות בשטח עם הלוחמים לדאוג להם לכל מיני הטבות כמו:עיתונים ,חטיפים[להיות כמו אמא שלהם] לא דברים כבדים -אני מוכן להגיד לך שאחותי הייתה פ"פ בגבעתי והיא מאוד נהנתה עם הלוחמים בתפקיד הזה היא ליוותה אותם כשנה מי שהם היו טירונים עד לסוף המסלול שמסמיך אותם בצורה רשמית להיות לוחמים-היא הייתה איתם ברגעים הקשים והשבוזים באימונים הכי מפרכים שלהם וברגעי הכיף ובאמת נוצר בינהם ידידות מופלאה שעד עכשיו נשמרת [אחותי סיימה שירות לפני 4 שנים ולמרות שכבר הלוחמים שהיו איתה גם סיימו שירות הם עדיין בקשר ובאים אליי הבייתה לבקר את אחותי] אני יודע שהשם "פקידה פלוגתית" מרתיע אותך אך אני ממליץ על התפקיד בחום לכל הבנות שאני מכיר על התפקיד ועובדה שהם נהנות מאוד עם הלוחמים בכל יחידה שלא תהיה[גולני צנחנים.......] ובמקרה הזה השם של התפקיד ממש לא אומר הכול ואת יכולה לשאול ידידים שלך שאולי משרתים בתור לוחמים מה הם אומרים על התפקיד.
דרך אגב אני כיום עומד לפני גיוס ואני אחד המורעלים ואני יכול להגיד לך שאם אני כזה כרגע אז זה רק בגלל הידידים של אחותי ששירתו בגבעתי ביחד איתה שהרעילו אותי משהייתי קטן.
בקיצור בבהצצלחחה בהמשך דרכך שי1111

hhdfh