שמי אדיבה גפן ואני כותבת ספרי מתח.
בקרוב מאד יצא לאור ספר חדש שלי, "תחנה סופית ערד" שיהיה רומן המתח השמיני פרי עטי( וספרי ה 11)
לפני שנים רבות כשהתחלתי לכתוב, התלבטתי מאד באיזה ג'אנר מבניין הקומות הגדול והנכבד של הספרות לבחור, נזכרתי במה שאמר אחד מגבוריו של סלינג'ר האגדי, "כתוב מה שאתה אוהב לקרוא"
אני אוהבת ספרי מתח. את אותם כתבי חידה בהם הסופר משתעשע עם קוראיו.
אני אוהבת לרקוח תעלומות. לארוג עלילות ומותחנים.
להביא לעולם הבדיוני את המעשה המביש המטלטל את העולם הבדיוני שבראתי.
יש בהם את המצבים הקיצוניים המטלטלים את עולמם של גיבורי.
אין לי דמות של בלש נשגב כדוגמת הרקולה פוארו של אגנטה כריסטי או חכם יודע כל כשרלוק הולמס. הגיבורים שלי הם אחד מאתנו, דמות שנתקלת במצב קיצוני ויוצאת לפתור את התעלומה שבדרך כלל עוסקת שמי מעולמה.
כמו בספרי האחרון, "תחנה סזופית ערד" בו מסרבת דקלה הגיבורה שלי להשלים עם הידיעה כי אחותה האהובה מדי התאבדה. היא נחושה בדעתה כי מדובר במשהו הרבה יותר אפל ויוצאת לפתור את התעלומה בעצמה.
אשמח לשוחח אתכם קוראים יקרים, חובבי ספרות, אוהבי מתחנים או סתם בלשים מתחילים,
שלכם, אדיבה גפן

היי אדיבה, אני שמחה שהצלחת בסופו של דבר להתמודד עם הפורום, גם אם הוא עשה רושם טיפה מאיים
אני חייבת לומר שעדיין לא יצא לי לקרוא ספר שלך, אם כי אני בהחלט מתעתדת לרכוש לי אחד. אני מאוד אוהבת ספורי מתח, בעיקר כאלה המשחקים פה, מבחינתי באיזור עמק יזרעאל או ירושלים זה הטופ שבטופ!
מעבר לכך, אני בהחלט מעדיפה שגיבור הסיפור יהיה איש מן המניין ולא גיבור סופר-על שיודע לפתור תעלומת רצח בהינד עפעף.
רציתי לשאול אותך- איך מגיעים להתפרנס מכתיבה? איך את יודעת, כשסיימת לכתוב ספר, שיגיע לך עוד רעיון? זו הרי עבודה לא יציבה בעליל (אלא אם כותבים טור בעיתון יומי לדוגמא)
עוד שאלה שיש לי- אם אני חושבת על סיפור מתח/ תעלומה, אני יכולה לכתוב אותו בשניים- שלושה עמודים. האם את בונה קודם את הסיפור עצמו ואז "מרחיבה" אותו עם פרטים ותיאורים, או שהכתיבה זורמת כמו הרעיון עצמו?

עוד משהו קטן- נשמח אם תצטרפי לאשכול ההכרות שלנו, המעוגן בראש הפורום

השאלות ששאלת הן בהחלט תמצית כתיבת ספרי מתח. ראשית דבר אני מנסה לגלות מהו המעשה המביש שסביבו יתנהלו חיי הגיבורים ועמם הספר. בין אם זה רצח, מעדשה הונאה, שוד, חטיפה וכו,. אני מקשיבה, מנסה להבין מה שם קרה. אני מנסה לראות את היריעה כולה, לא רק מה אלא, איך תיפתר התעלומה. וחשוב לא פחות, מאיזו נקודת מבט יסופרו הדברים. כשאני מתחילה לכתוב, אני כבר יודעת את סוף הספר. שהרי ספרות מתח היא חוזה עם הקורא: אני מגישה לך עולם משובש, ואתה הקורא יודע שבסופו של דבר העולם יחזור להיות מה שהיה. בעצם ספרי מתח הם חזרה לעולם מוסרי בו הרע נעקר מהעולם הבדיוני, והטוב מנצח..
בספרים שלי, בדיוק כמו שצינתם, הגיבורים הם אחד אנחנו. לא בלשים מושכלים ומלומדים, לא גאוני משטרה אלא אחד מאתנו, בדרך כלל נשים שנקלעות לתעלומה, שמישהו היקר להן מסתבך והן נחלצות לעזרה, וזאת בלי כשורים אלא רק עם אינטואיציה טובה. כך למשל בספרי "אבק יהלומים" נחלצת גבי לעזרת סבא שלה הנחשד ברצח ופותרת תעלומה משפחתית, או בספרי האחרון, דקלה ( דיקי) לא משלימה עם קביעת המשטרה כי אחותה האהובה התאבדה על פסי הרכבת ויוצאת למסע כדי להבין ולפתור את החידה.
פרנסה? יש כמובן הכנסות מהתמלוגים, אלא שראוי לציין כי גם שפרים שנמכרים היטב, ויש לי העונג להימנות בין הסופרים שספריהם בהחלט נמכרים כך, ההכנסה יחסית להשקעה הן זעומות מאד. תמצאו כי כל הסופרים מתפרנסים ממתן הרצאות, עבודות עריכה, הנחיית סדנאות כתיבה, ואפילו יש השולחים יד בכתיבה לאחרים.
עבורי הכתיבה זאת דרך חיים. וכשאני מתחילה ספר חדש, אני יודעת ששנתיים לפחות, אם לא יותר אני מושקעת בבורסה הזאת. בלתי מניבה, אבל בלתי נמנעת מבחינתי. כי זאת הבחירה. וזוהי מנת האושר שהתברכתי בה.

אדיבה, ברוכה הבאה
קראתי את אבק יהלומים שכתבת (בנתיים הספקתי רק אותו מפרי ידך),
ונהנתי ממנו מאוד!
אשמח לקרוא את הבא כשיצא לאור.

תודה לך. רציתי לגלות לך כי תמיד. תמיד, ולמרות שבפרי ה 11 כבר בדרך עדיין לא התגברתי על כך, כשספר חדש שלי יוצא לאור, מתחילים הפחדים . האם הרך הנולד יעמוד בציפיות. האם יתעצם ויצעד בכחות עצמו שהרי דומה הספר לשתיל רך שיצא מחממה אחרי שצמח והתפתח בה חודשים רבים, לפעמים שנים. קודם היה מוגן בחשכת המחשב שלי, רק ידי נגעו בו ורק עיני שזפו אותו, לא רוח ולא שרב התנכלו לו. ועכשיו עליו לפרוש כנפיים ולכבוש לבבות, להתחבב על קוראים ולהשיג לעצמו אוהבים. בע
וד ארבעה שבועות בערך יצא "תחנה סופית ערד" ואני כבר לא ישנה בלילות, מפחדת להיכנס לחנויות ספרים ומנסה לגייס לחשים ושאר ירקות לטובתו. אז מי שיכול, שיתן ברכה.

הברכה נתונה מקוראי פורום זה

אולי תוכלי לתת לנו קטע קצרצר מהספר כדי לגרות את תאבון הקוראים?

ברצון אעביר לכם פרק ראשון של הספר "תחנה סופית ערד, אלא שעלי לקבל את הפרק מההוצאה, אחרי שעבר את העריכה הלשונית וההגהות שההוצאה שלי מקפידה בהן. אני מקווה כי בתוך כמה ימים אוכל לעשות זאת,
אני מעבירה לכם את מה שיהיה כתוב על גב הכריכה, כטעימה ראשונה.
|
גופתה של סמדר היפה נמצאה במכונית, על פסי הרכבת בואכה קריית גת. דקלה, שסמדר היתה לה כאחות, מסרבת לקבל את קביעתה של המשטרה כי מדובר בהתאבדות. מוכת יגון אך נחושה והחלטית, פותחת דקלה בחקירה משל עצמה ונתקלת בדמויות מעברה של סמדר, כולן רומזות על סודות אפלים ומעוררות שאלות ותהיות: מי הוא "החנוק" שאותו ביקרה סמדר בכלא באר שבע? מדוע ממהר סנ"צ שביט לסגור את תיק החקירה? והאם "יומיים", הגביר של ערד, הוא פילנתרופ נדיב או מאפיונר מסוכן?
דקלה שושקוביץ, גיבורת רומן המתח החדש של אדיבה גפן, היא צעירה שנונה ובעלת אינסטינקטים מהירים. בעזרתם של קופר, לוחם אמיץ ורב מעללים, וסמי ג. – חוקרת פרטית עם לב רחב, היא משחזרת את דרכה האחרונה של סמדר אל ערד, מצליחה לפתור את התעלומה שהביאה עליה את מותה ובדרך זוכה גם באהבה גדולה, מפתיעה.

תודה לך. כמובן שכל מי שקרא את ספרי וגם אהב, מסב לי שמחה ומעניק לי מנת אושר גדולה. ספרי המתח שאני כותבת,כמו שראית יש בהם שמחת חיים, אפילו שמדובר בשאלה קשות של חיים ומוות, גבי, הגיבורה שלי באבק יהלומים היא משעשעת, שנונה, ונלבבת. אני מקווה כי כשתכירי את דקלה, גיבורת ספרי החדש "תחנה סופית ערד" תאהבי אותה לא פחות, ואולי יותר. דקלה שושקוביץ עובדת במשרד זעיר של בלשית בשם סמי, אישה גדולת מידות ורחבת לב, היא עצמה אינה אלא פקידת כלבו באותו משרד. בעיקר רצה אחרי חובות הלקוחות. היא יוצאת לחקור את מות אחותה בנפש מדי, ולא מוכנה להשלים עם מה שהמשטרה קובעת, שמדובר ברצח.
אשמח לשמוע תגובתך.

ברוכה הבאה!
משמח מאוד לדעת שיש סופרים מקצועיים בפורום, זה בהחלט יהפוך את הדיונים לרציניים ומעמיקים אפילו יותר.
מצטרף לבקשה של סיון- נשמח לקרוא עוד פרטים עליך באשכול ההכרות.
אני אישית לא חובב גדול של ספרי מתח, אבל אם את מצליחה להתפרנס בכבוד מכתיבה זה תמיד טוב, וזה מעיד על רמתך.
אז שוב, ברוכה הבאה לפורומינו הקט

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ספרות מתח היא חלק מהעולם רחב המידות של הספרות, ודייר של כבוד בבניין הנכבד. עבורי הכתיבה זאת דרך חיים ולא פרנסה. אני כותבת כי אני חייבת לכתוב, כי אני אוהבת לכתוב, כי במוחי מתהלכים גבורים שמבקשים מוצא, שדורשים שאספר את סיפורם, ובספרים שלי אני מניחה להם להתעצם, להיאבק, לנצח, וגם להפסיד.

אני ודאי לא מזלזל בספרות המתח, פשוט אחרי קריאה של ספרים רבים מהסוגה הזו אני לא יכול שלא להרגיש שקיימת זילות מסוימת (לצד המיסחור, שפושה גם בסוגי ספרות אחרים) בז'אנר הזה. אני מניח שזה בגלל שתמיד צריך להיות איזה משהו נורא, כמו מוות או בגידה ברקע, כדי להעביר את המסר, הרגשי או הרעיוני.
אני אישית מעדיף ספרות קצת יותר "רכה" ואלגנטית, שמצליחה להביע את רגשות הדמויות ואת התהליכים המורכבים שעוברים עליהם גם בלי להזדקק לתפאורה כבדה כזו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הצדק אתך, אני פריקית של ספרים, לא עומדת בפניהם, אבל למשל, מדע בדיוני אינו אומר לי דבר. לא מתחברת, לכן דבריך בהחלט נכבדים בעיני. ספר מתח עוסק בתיקון עולם. ראשיתו במעשה מביש, משהו רע שמחלחל פנימה, רצח, או חטיפה, או שוד, או כל דבר שמשבש את העולם הבדיוני של הספר. הסופר בורא גם את דמות הגיבור שלו שתפקידו להחזיר את הסדר על כנו, ובתוך כך יזכו הגיבורים גם בבונוס, בהרהב חדשה, בתפקיד נחשק, בהערכה, בפרס וכו.
באופן פשטני, זה עיקר הדברים אלא שהכתיבה היא תובענית ודורשת בריאת עולם אמין, פיזור רמזים לאורך הספר, כאילו מדובר בכתב חידה, בסוג של משחק סמני דרך בו הסופר והקורא מהלכים יחד אל הפתרון . הבלש, או פותר החידה הוא האדם שהחזרת הסדר לעולם וביעור הרוע מוטל על כתפיו. אני אוהבת מותחנים. אני אוהבת סרטי מתח, וכנראה שהדרמות הגדולות האלה הולמות אותי, וטוב לי בכך, יחד עם כך, כתבתי שלושה ספרים אחרים שעוסקים בנרטיבים אישיים של אנשים במצבי משבר, על גרושים, על פרק ב' ועל הזוגיות החדשה.

אני נשאלת שוב ושוב מה עושים עם כתב יד לאחר שהמילה סוף הודפסה עליו.
שולחים. הוצאות ספרים מחפשות כתבי יד לפרסום. נכון שיש משוכה שאותה כתב היד חייב לעבור והיא הלקטורה, אותו מוסד שבו קוראים אנשים מוסמכים את כתב היד ומחליטים עליו, ונכון שמדובר בהליך מורט עצבים, אבל אין קיצורי דרך. יש להכין לפחות שלושה עותקים לכל הוצאה שבדעתכם לשלוח אליה. יש השולחים לכל ההוצאות, יש הבוחרים את ההוצאות הגדולות כמו כנרת זמורה, כתר, עם עוב, ויש השולחים רק להוצאה אחת.
אין טעם להוציא כסף על כריכה מפוארת והדפסות יקרות.
מומלץ להדפיס בגופן דויד, או הקרוי פרנקריל ובמרווח של שורה וחצי בין שורה לשורה. אני ממליצה שבעמוד לא יהיו יותר מ 32-30 שורות, שיהיה נעים לקרוא את כתב היד. ציינו פרקים ומספרו אותם. יש לציין בעמוד בראשון את שם הספר ואת בגדול את פרטיכם ואיך מתקשרים אליכם. למותר לציין שחשוב לעבור על כתב היד ולנכש כל שגיאת כתיב או תחביר.
האם יש סיכוי שיגנבו ממני את הרעיון?
אל פחד. אם תחששו, תגזרו על כתב היד להישאר במגירה, ואין דרך אלא לסמוך על הגינות ההוצאות. היו מקרים שסופרים חשדו שגנבו מהם רעיון, אלא שאין דרך אחרת, ואין מצב שמישהו יאשר כתב יד בלי שנקרא, אלא לשלוח את כתבי היד כדי שיגיעו לדיון בהוצאות. אשמח להשיב על שאלותיכם בנושא.

זהו, ספרי החדש, הגיע לתחנתו הסופית, ועוד כמה שעות הוא יצא מבית היולדות של הוצאת כנרת -זמורה ויעבור במשאיות אל החנויות. עלמה, העורכת שלי, ואנוכי, אשר בראתי אותך מחזיקות לך, הרך הנולד אצבעות ומייחלות להצלחתו. ספר יקר שלי, צא לדרך, חודשים רבים עמלנו על בריאתך, שמנו בך את המרכיבים הכי טובים שמצאנו, סיפור עלילה פתלתלה ומותחת, שפע גיבורים ססגוניים, קמצוץ מתח, כמות גדושה של הומור, הפלגנו אתך למקומות מרתקים וכיאה לספר מתח שיבצנו כמה רמזים, יצקנו משברים, שמחות וחרדות ואפילו אהבה מפתיעה. המעצבים הכינו לך כריכה נאה, המגיהים והעורכים טרחו על כל פסיק, אנשי השיווק יעזרו לך להתרומם על רגליך, ועכשיו, אתה לבד בעולם הספרים, צא לדרך ספר וכבוש את מקומך. "תחנה סופית ערד" יוצא לדרכו.

המון המון בהצלחה לספר ולך!!!