|
12-04-2009, 03:03
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
ניתנת האמת להאמר שההבלגה שלנו הייתה מוגזמת, ואף שערורייתית
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
מעולם לא התלתי ספק בזכותינו להגנה עצמית. יתכן לא צריך היה לחכות כל כך הרבה שנים. ניתנת האמת להאמר, זה לא בדיוק שישבנו וספגנו בשקט, הרי בשבועות שמייד לאחד חטיפת גילעד שליט ולפני מלחמת לבנון השנייה בצענו כמה פעולות שהיו קטלניות מאוד לצד השני. באופן כללי בכל השנים בהן "הבלגנו" עדיין הרגנו באויבים שלנו יותר ממה שהם הרגו בנו. ההיסוסים שלנו לצאת לפעולה בעזה נבעו יותר מחששות הצבא לשלום חייליו והספקות האם פעולה צבאית אכן תפתור את המצב מאשר מחשש לגורל הפלסטינאים.
|
כל התגובות שלנו עד לעופרת יצוקה, היו פחות ממכה על היד. הגיע הזמן להפסיק לשפוט את עצמנו
בעיניים של מי שתמיד יבקר אותנו, ולהתחיל להסתכל על המציאות כפי שהיא. ירו על יישובים אזרחיים
במשך שנים, כשהתגובה שלנו הייתה ברובה ירי סתמי על גבעות חול ("מרחבי השיגור"), שידענו
שאין בה אפקטיביות. מדי פעם הרגנו כמה פעילי טרור, כדי שהציבור יחשוב שעושים כאן משהו.
עופרת יצוקה היה פעם ראשונה שמישהו פעל כדי לשנו את המצב מיסודו - ואז החליטו הפוליטיקאים
להפסיק את המבצע מבלי שהשיג אף אחד ממטרותיו, מלבד הידיעה המנחמת ש"הרגנו הרבה
מחבלים".
העובדה שהרגנו בהם יותר מכפי שהרגו בנו היא אפס נחמה לכל משפחת הרוג אצלנו, והיא אפילו
לא צריכה להירשם כבדל של שיקול בשאלה לגבי עוצמת תגובה שלנו. הם פתחו במלחמה עם צד
חזק מהם לאין שיעור. ודאי שידעו שיאבדו יותר אנשים, ואין שום סיבה בעולם שנתנצל על זה שאנחנו
חזקים יותר (למרות שהעובדה שיחס ההרוגים אינו 1 ל1000 מלמד שבפועל, אנחנו כל הזמן מתנצלים
על זה...). אם הם היו יותר חזקים, היו ששה מליון יהודים מתים, ואיש מהם לא היה מבזבז שנייה
בהתנצלויות ובנאומים על מגבלות הכוח...
ההיסוסים של הממשלה הקודמת לגבי יציאה לפעולה בעזה אכן נבעו מחשש לחיילינו - ומאי-חשש
לגורל תושבי הדרום, שמתוקף היותם בפריפריה, הוגדרו בעצם כשווים פחות, וככאלה שכמעט מגיע
להם לחטוף מבלי שנגיב בעוצמה ראוייה, שתגרום להם לחשוב 77 פעמים האם זה שווה את זה...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אין לי ויכוח איתך. שוב ושוב מייאשים אותי הפלסטינאים בבחירות המטומטמות והמרושעות שלהם. הסיפור בעזה הוא אמנם לא בדיוק כמו שאנחנו מספרים אותו לעצמנו (אחרי הכל, הותרנו בידנו את השליטה על הגבולות, החוף והמרחב האוירי של הרצועה, לא בדיוק עצמאות) אבל אין שום הצדקה מוסרית לשיגור רקטות על אוכלוסיה אזרחית (ולמען ההגינות אציין שגם לפני הנסיגה מעזה לא היתה שום הצדקה לפעילות הפלסטינאית כנגד שדרות, ישובי עוטף עזה וגם, הפתעה, הפתעה, המיתנחלים שהם בעצם אזרחים וזכאים גם הם להגנת החוק הבינ"ל.). בוודאי שלאחר פינוי הישובים היהודים ברצועה הבחירה הפלסטינאית לא יכולה להתקבל כשום דבר חוץ מיריקה בפני כל מי שאי פעם קווה שויתורים וגמישות מצידנו יאפשרו לשני העמים פה לחיות בשלום.
עם זאת, אמירתך כאילו בעצם בחירתם הלקויה הותר דמם של כל תושבי עזה מזכירה לי קצת את הצורה בה מוסלמים מסוימים מצדיקים הרג אזרחים ישראלים כולל ילדים בגלל הבחירות שלנו כעם כביכול ובגלל שהילדים יגדלו יום אחד להיות חיילים וכו' וכו'.
לעניות דעתי הסטנדרטים שלנו צריכים להיות גבהים יותר. זה לא אומר שאין לנו את הזכות להגן על עצמנו גם אם פעולות ההגנה שלנו פוגעות באויב ולפעמים, שלא בכוונה, גם באזרחי אויב. זה רע אבל כניראה שהאנושות עוד לא למדה לנהל מלחמות סטריליות. ועדיין נישאלת השאלה האם באמת עשינו כל שניתן ע"מ להמנע מפגיעה בחפים מפשע. כשיש אנשים בארץ שטוענים שאין חפים מפשע בעזה ובהתחשב בכך שצה"ל הוא, בסה"כ צבא העם יש רגליים לדעתי לדאגה מסוימת, לא כל כך ממדיניות של צה"ל אבל כן מחריגים עם אצבע קלה על ההדק. אם יש תופעות כאלה (ובאמת שבכל צבא, כולל צבאות מערביים לחלוטין מוצאים תופעות כאלה) אין בכך בכדי להרשיע את המדינה או את צה"ל אבל חובה עלינו להעניש את האחראים ולדאוג לסדר בצד שלנו!
עדיין, זכותי לחוש אמפטיה גם לצד השני, מבלי שאתבלבל בנוגע לאיזה צד אני והיה משמח אותי אם כולנו יכולנו לחוש באמפטיה הזו.
|
הסיפור בעזה הוא ב-ד-י-ו-ק מה שאנחנו מספרים לעצמנו. עזה מנוהלת ע"י ישות שקוראת להשמדתנו
המוחלטת. אם אפשר לקרוא לזה, באיזושהי דרך שלא תהיה, "המשך הכיבוש", הרי שהכיבוש חדל
מלהיות מילה, והפך להיות מושג נצחי שמשמעו "ישראל קיימת - משמע ישראל כובשת" (אגב, זו
תפיסה שקיימת בקרב רבים במחנה השלומיסטי במערב כבר היום). אין שום התרת דם של כל תושבי
הרצועה, למרות שמי שבחר בממשלה שמביאה מלחמה על עמו, לא יכול לבוא בטענות לצד המותקף,
שהחליט להתגונן.
אזרחים לא צריכים להיות מטרה במלחמה - אבל ברגע שהם נשארים באזור שאמרו להם לצאת ממנו,
ברגע שהם נותנים מחסה למחבלים - הם כבר לא אזרחים תמימים יותר.
צה"ל לא צריך פצוע קל אחד, רק בשביל לשמר תדמית של צבא הומאני (תדמית שאין לנו, למרות
שכנראה לא קיים צבא הומאני משלנו, בהתחשב בכמות השקרים שהצד השני צריך לייצר בשביל להציג
אותנו כרוצחים...). אני לא חושב שצריך להתנצל על כך שפעלנו בעוצמה גבוהה בשביל לשמר את
חיי חיילינו.
אני חש אמפתיה למי שחש אמפתיה כלפיי. זה לא עושה אותי לפחות מוסרי מכל אלה שמתיימרים
לדאוג לצד השני, ומרגישים אי-נוחות מכך שיש לנו כ"כ מעט נפגעים ביחס לצד השני, אלא להיפך...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
התגובות שלי בפורום לא יעמדו כמובן בסטנדרטים של עבודה אקדמאית או אפילו של כתבה בעיתון רציני אבל לפחות השתדלתי לכתוב בזהירות. מספרי האזרחים והילדים מתחת לגיל 16 שנהרגו בעופרת יצוקה לקוחים מדווחי דובר צה"ל ולא מדווחי הפלסטינאים או הרשתות הזרות!
|
מתחת לגיל 16 זה ילד במערב. בקרב החמושים הפלסטינים, מספר בני ה14-15, הוא גדול למדי.
מרגע שנשאת נשק מכל סוג שהוא - אתה לא ילד.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
איפה האשמתי או קבעתי מה קרה? הרי בפירוש כתבתי באחת מההודעות הקודמות שלי שלא הייתי בעזה בזמן עופרת יצוקה, שאין לי את הידע או הכלים לשפוט מה קרה שם ושבדיוק בשביל זה המציאו את התחקירים וועדות החקירה למיניהן וזה בעצם מה שהאו"מ עושה.
אתה חושב שועדת החקירה של האו"מ תהיה מוטה כנגדנו. אולי, לדעתי יש סיכוי גדול שאתה צודק בעניין הזה ובדיוק בגלל זה על צה"ל לקיים חקירה מקיפה ורצינית בעניין, חקירה שקשה יהיה לאויבנו לקעקע את אמינותה.
|
האו"ם לא בא לחקור. האו"ם בא להרשיע. מי שמייחס לאו"ם איזשהו ניסיון לבדוק את האמת, שינסה
להזכר בגורמי האו"ם שפעילים באופן קבוע ברצועה, הלא הם גיבורי אונר"א המהוללים, ובעברם
הפעיל בסיוע לטרור. אפשר גם להזכר באנשי האו"ם שמארגנים את וועידת דרבן בימים אלה, או
בנשיא העצרת שחיבק את אחמדי נג'אד אחרי שזה קרא שוב למחוק אותנו מבמפה. מי שרוצה, יכול
גם לשאול את משפחות שלושת החללים מהר דב, על פעילותו הברוכה של כוח השלום יוניפי"ל ביום
ה7.10.00...
כן, האו"ם ממש מנסה להגיע אל האמת, ואנשיו יבחנו הכל באופן אובייקטיבי.
באשר לצה"ל - הוא כ-ב-ר חקר, ומסקנותיו הן שכרגיל, נפלנו קרבן לעלילת דם. אין הרבה הפתעות.
איזה פוליטרוק (שכבר במהלך המבצע כתב שירים עצובים נגד הפעילות שלנו) ארגן ערב הלקאה
עצמית, והמשתתפים בו ידעו מהו תפקידם, והפליגו בסיפורים על מעשי זוועה שאיש מהם לא ראה
בפועל או לא שמע ישירות מפי מבצעיהם.
|
|