לאחר שורה של ערעורים שנדחו גורש הלילה ג'ון דמיאניוק (89) מארה"ב.
מטוסו עזב את אדמת ארצות הברית ונחת במינכן שבגרמניה, שם יעמוד למשפט.
אמש נלקח דמיאניוק מביתו באמבולנס והועבר למרכז הגירה באוהיו שם המתין לגירושו.
על פי אנשי ההגירה שליוו אותו לא הראה דמיאניוק כל רגש בעת גירושו ולא אמר דבר.
"אני מצר על כך שהגירוש לקח כל כך הרבה זמן", אמר מנהל יד ושם אבנר שלו. "לפחות עכשיו יושג הצדק בנוגע לדמיאניוק".
מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל ויו"ר מועצת "יד ושם", אמר: "כל מילה של דור זה יכולה ללמד אותנו את הסיפור של השואה וזוועותיה. אדם זה היה כל כך מעורב בצד השני של הסיפור, אנחנו היינו הקורבנות. הוא השתייך לצד המרצחים. כל מילה שתישמע במשפט חשובה מאד לדור זה ולדורות הבאים".
דמיאניוק מוגדר על ידי מכון ויזנטל כמבוקש הנאצי מספר אחד. הוא מואשם בשותפות לרצח של 29,000 יהודים בתפקידו כשומר במחנה ההשמדה סוביבור.
גירושו של דמיאניוק מארה"ב עוכב מספר פעמים בעקבות ערעורים שהגיש לבית המשפט האמריקאי.

http://news.walla.co.il/?w=//1483316

בעצם כמעט ולא היו נאצים (אפילו רוצחים) מאלה שנשפטו (ולא הוצאו להורג בשנות ה-40) שישבו בכלא את מלוא תקופת המאסר שלהם, או אפילו כמה שיושב אדם שביצע רצח בודד. רבים שוחררו על סעיף "בריאות לקוייה" וחיו עוד 20 שנה ויותר...

גם הנבל הזה ניסה להשיג דחיות על סמך מצב בריאותו... פשוט מעורר רחמים, נאצי קשיש מקבל רחמים על סמך מצב בריאותי...

.

אין רחמים על נאצי עובדה הוא גורש לבסוף גם במצב הבריאותי שלו כאליו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

.

אהבתי את התמונה האישית שלך (בלי קשר לנושא).

לגבי הנאצי (ימ"ש) הוא כבר לא רלוונטי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

מרוב דחיות (אגב זו ממש לא הפעם הראשונה, וכבר היו נאצים שמתו מזקנה בהמתנה לגירוש) הוא הגיע למצב שבו הוא נראה כמו קשיש סיעודי ולא מזיק שכל העורכדינים היהודים, וכל מיני אחרים מתעללים בו. זה משתלב להם יפה בתמונה הכללית, לכל האנטישמים.

ולא שהיה לנו מה לעשות, אבל בכ"ז זה מרגיז אותי באופן כללי כל העניין הזה של כמה בזול יצאו הנאצים. אפילו הגרמני והגרמניה הפשוטים שילמו מחיר אישי כבד יותר מאשר חלק גדול מהנאצים הפושעים. את הגרמניה אנסו, והגרמני נמק בגולאג, הבית שלהם הוחרב ואיש לא חיפש את קרובי משפחתם הנעדרים. אם תבדוק תראה באיזה כפפות של משי טיפלו בנאצים, אפילו אחרי שנתפסו. אם כבר אז דווקא הם היו צריכים להיירות במקום כמו חזירים, ודווקא הגרמנים הפשוטים היו צריכים לקבל סיוע. כל המערכת הזאת (הבריטית, אמריקאית וברור שהגרמנית) היו חסרות מוסר מההתחלה. והכי מצחיק שבגלל כמה משפטים בנירנברג בגרמניה והמערב בטוחים שהם את התיק הנאצי סגרו משפטית בצורה טובה ככל האפשר. פשוט עצוב.

.

אני יודע היטב הכל לגבי מלחמת העולם השנייה,אני יודע איזה יחס קיבלו הנאצים כולל המדענים שלהם,ושוב כמו שאמרתי ימ"ש וזיכרם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

הואכמן דמיאניוק הוסגר לידי מדינת ישראל רק בשנת 1985, למרות המגעים החל משנת 1982 להסגרתו להעמדתו לדין ולמרות המסמכים שהגיעו לידי ארה'ב מבריה'מ שמעידים על קשר בין איוון מרצ'נקו לאיוון דמיאניוק לג'ון דמיאניוק שהם היינו אך.

איוון דמיאניוק הוחזר לארה'ב אחר המשפט ומשנת 2002 מתנהל הליך בקשה להסגרתו, כאשר רק בשנת 2005 נאתרת ארה'ב להסגרתו, אך בבקשת ערעור נדחה פסק הדין.

זוהי דמותה של ידידתנו ארצות הברית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פלמינג הואכמן דמיאניוק הוסגר לידי מדינת ישראל רק בשנת 1985, למרות המגעים החל משנת 1982 להסגרתו להעמדתו לדין ולמרות המסמכים שהגיעו לידי ארה'ב מבריה'מ שמעידים על קשר בין איוון מרצ'נקו לאיוון דמיאניוק לג'ון דמיאניוק שהם היינו אך. איוון דמיאניוק הוחזר לארה'ב אחר המשפט ומשנת 2002 מתנהל הליך בקשה להסגרתו, כאשר רק בשנת 2005 נאתרת ארה'ב להסגרתו, אך בבקשת ערעור נדחה פסק הדין. זוהי דמותה של ידידתנו ארצות הברית.

מה זה קשור לדמותה של ארה"ב?

תחנות הצדק טוחנות לאט כמאמר הקלישאה, והליכי הסגרה לוקחים זמן. בארה"ב גם לוקח עשר שנים ויותר להוציא להורג אנשים לאחר שכבר הורשעו (גלוי נאות, אני נגד עונש מוות ועדיף היה בעיני שיבוטל לחלוטין בארה"ב) ואם להודות על האמת גם מערכת המשפט הישראלית לא ממש זריזה.

במילים אחרות, כל זה קשור יותר לבירוקרטיה מאשר שזה שהאמריקאים עושים לנו דווקה ובכלל, יש המון צביעות וגם ניבזות בכל העניין של רדיפת פושעי מלחמה, למשל זה שבשנות החמישים לא היתה לנאצים לשעבר כל בעיה לעבוד, לפעמים גם עבור הממשלה, בגרמניה ה"אחרת", זה ששרותי המודיעין של ארה"ב ובריטניה חיפו מסיבותיהם שלהם על פושעי מלחמה נאצים, זה שבשנות התשעים לאחר נפילת חומת ברלין נרדפו קומוניסטים לשעבר ממזרח גרמניה בצורה קשה הרבה יותר מכפי שאי פעם נירדפו הנאצים וזאת למרות שאין בכלל מה להשוות מבחינת גודל הפשעים. מתאים לאירופים להתעלם כמעט מהבעיה כשעוד אפשר היה לעשות משהו ולהיזכר כשזה כבר דיי מאוחר מידי אבל אז לעשות רוח כאילו במשך כל 64 השנים שחלפו מאז תום המלחמה באירופה לא הפסיקו האירופים לעסוק בניקוי אורוות.

מה שאותי הכי מעצבן בכל העניין הזה זה שהגרמנים שכאמור בניגוד לתדמית שהם אוהבים להציג לא כל כך הזדרזו להעניש את הפושעים שלהם, יוכלו עכשיו לרחוץ קצת את מצפונם על גבו של דג הרקק דמיניוק. דוגמה טיפוסית היא הסיפור של אמריך הוקר, שלישו של ריכארד בר שהיה מפקד אושוויץ ב1944-1945. לאחר המלחמה מצא הוקר עבודה בבנק (כמובן). ב1963 הורשע במעורבות ברצח המונים, ריצה שבע שנים, קיבל חנינה ב1970 וחזר, לא יאומן כי יסופר, לעבודתו הקודמת בבנק. הוקר ניפטר בשנת 2000 בגיל שמונים ותשע!

אז דווקה ארה"ב בפרשת דמיאניוק מציקה לך?

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hamora אז דווקה ארה"ב בפרשת דמיאניוק מציקה לך?

אם ארה'ב כוהנת הצדק של העולם הנאור, זאת שמנסה לעשות סדר ולחולל pax americana בכל מקום בעולם, היא זאת שהיתה צריכה לבדוק את עברו של האיש ברגע שהגיעו לידה מסמכים ולדון אותו על מעשיו, כפי שקרה במשפט האומות בנירנברג.

ארה'ב לא היתה צריכה את עלה התאנה בדמות גרמניה שתדרוש את הסגרתו ובכך לספק עוד אליבי מפוקפק לדרך בה התנהלה ברדיפה אחרי מחוללי השואה.

גם אחר שזוכה מחמת הספק , קבלה אותו חזרה לחיקה ובמחינתה ראתה את העניין כסגור, למרות, שוב שהרוסים סיפקו לה את כל המסמכים הדרושים (אני מניח שאצל הרוסים לא היה עובר העניין באופן כזה).

התחושה שלי, אם כי הנושא לא נבדק מעולם, היא שארה'ב לא רצתה לפתוח תיבת פנדורה בנושא. אני מסכים איתך שהיא סוחבת על גבה הרבה תיקים של פושעים שהתקבלו במדינות המערב והועסקו בממשל בתוכניות (ורנר פון בראון, למשל)

וזו שיטה אמריקנית מוכרת ובעלת עבר, להפטר מתושבים לא רצויים (למיטב ידיעתי אלה לעולם אינם אנגלו-סאכסיים, אבל זה נושא לדיון אחר) ומכך לעבור מחסומים חוקתיים ופסיכולוגיים. ככה הם נפטרו מלאקי לוצ'יאנו, ומרבים אחרים, וככה נפטרו מדימיאניוק (כל עוד הבנאדם לא נולד בארה"ב או לאזרח ארה"ב, כך זה נראה, תמיד אפשר מנהלתית לגלות שאזרחותו/תושבותו הושגו במרמה ולגרש אותו...). העניין הוא שהם עשו זאת מאוד לאט, בעוד שנסיון העבר מגלה שהם יודעים לעשות זאת מהר. מצד שני למה נלין עליהם? וכיכ ישראל עשתה כל כך הרבה? היום במבט לאחור, נראה לי שהיה אפשר לחסל כמה וכמה נאצים, במקום כמה ברגים שמעורבותם בטבח מינכן מוטלת בספק.

ולגבי הגרמנים: מה מצפים מהם? הם החליטו אחרי המלחמה שעכשיו "זהו, אנחנו נורמאליים". נתנו לבעלות הברית לעשות את העבודה השחורה של ההוצאות להורג (והאחרונות במערב - של מפקדי האייזנצגרופן, מגדולי הרוצחים המתועבים בהיסטוריה, היו ממילא פארסה שנמרחה בכוונה), ואז אמרו שהם הומאניים ואצלם אין עונש מוות, ואפילו אין מאסר קשה, או בכלל מאסר לזקנים... והרי כל הנאצים האלה היו סחוטים נפשית ופיסית, אז תמיד היה אפשר לשחרר.

לו היו כמה עשרות נאצים כמו זה שסיפרת עליו, ניחא. העניין הוא שהיו עשרות אלפים כאלה! ואני מתכוון לאנשים שהחיים והמוות היו בידם בזמן שישבו בשלווה, ואשר יכלו שלא לרצוח ללא שהיו נענשים, או אפילו שמישהו אחר היה רוצח מיידית במקומם את אותו קורבן. מספיק לבדוק בוויקיפדיה את מוצאות משתתפי ועידת ואנזה ששרדו את המלחמה, בשביל להבין שצדק זו בדיחה ככל הנראה. כשקוראים את "הרוצחים שביננו" של ויזנטל (שנכתב מזמן, הרבה לפני עידן חופש המידע), שלמרות בעייתיות האגו של מחברו, מבחינת המסר הוא ספר חשוב, מבינים עד כמה כל עניין הנאצים המתחבאים לא ממש היה סיפור ריגול פנטסתי, ועד כמה אנשים כמו פראנץ שטאנגל, או קלאוס ברבי, ממש לא התאמצו להתחבא - מספיק היה להם לדאוג שחוג מכריהם הרחב ביותר יהיו רק גרמנים, וזה היה די והותר כדי לא להתגלות לאורך זמן.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h וזו שיטה אמריקנית מוכרת ובעלת עבר, להפטר מתושבים לא רצויים (למיטב ידיעתי אלה לעולם אינם אנגלו-סאכסיים, אבל זה נושא לדיון אחר)

.
לדוגמא במקרה של מאיר לאנסקי, שגם אינו אנגלו-סאקסי לצורך העניין, טחנות הצדק האמריקאיות טחנו די מהר.

המקרה שלו היה מקרה מובהק של מוסר כפול. אני מאמין כי יש לאמריקאים קופה של שרצים בנושא "אירוח" פושעי מלחמה נאציים. דמיאניוק היה יכול להשפט כמי שביצע פשעים בזמן המלחמה,אם חפצו בכך. ובאותה מידה להשפט על מתן תצהירי שקר כאשר ביקש לקבל אזרחות ולו בגלל שהיה קיים כמעט זיהוי וודאי. אבל הם העדיפו לא להתעסק וזרקו את הזבל אל חצר השכן (במקרה זה שמשנו להם כסת'ח מצויין)
(ומבלי לפתוח דיון אחר בנושא) , התנהגנו בשרלטנות בנושא משפט הראווה שניסיו לערוך ב-1987 ומה שיצא מכך היה פיאסקו רציני (שגם על זה איש אינו נותן דעתו ובודק כיצד קרה שהובסנו על ידי עורך דין חלקלק כמו שפטל (מבחינתי עשה את העבודה כמו שצריך וכמו שנאמר על פי הספר. זה ששחקנו לידיו, זה עניין אחר).

כפי שכתבתי, מה שמקומם הוא, שארה'ב פעמיים כיסתה את ערוותה. פעם בהסגרתו לידינו, כאשר היו לה מספיק כלים לשפוט אותו ופעם נוספת כעת, כאשר שולחת ישיש בן 89 להשפט בגרמניה.

למיטב זכרוני הוא נמלט מחקירה, לא מגירוש. את טריק הגירוש אפשר להחיל על מי שניתן מנהלתית לשלול אזרחותו - דהיינו מי שלא נולד בארה"ב.

לעניין משפט דמיאניוק בישראל: מכיוון שהיה מדובר במשפט של אחד בדור, שעמד כל הזמן בצל משפט אייכמן, ועוד עם ציפיה לעמוד התליה בקציהו (משהו שזר לחלוטין לישראלים, ואני חייב לציין שכישראלי שאדיש לעניין עונש המוות, בכ"ז אני זוכר שהייתה לי תחושה מוזרה כשהוא קיבל עונש מוות, פשוט כי זה היה כמו פתאום לראות חייזרים נוחתים בחצר), הכנסנו עצמינו לבוץ מראש. היו צריכים מראש ללבן משפטית, ולפי אמות מידה "של יפי נפש" את זהותו המוחלטת, ולא להסתפק בכך שברור שזה הוא. מה שקרה הוא שעלו ספיקות שמא הזקן הלא מזיק למראה הזה עומד להכניס צווארו לחבל התליה בלי שהיה איוואן האיום כלל ועיקר. להגיד את האמת? אני חושב שלו היה נתלה היה מדובר רבות היום בקרב חוגים מגוונים על כך שישראל תלתה את האדם הלא נכון, ולו רק בשל הצורך לנגח את ישראל.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h . להגיד את האמת? אני חושב שלו היה נתלה היה מדובר רבות היום בקרב חוגים מגוונים על כך שישראל תלתה את האדם הלא נכון, ולו רק בשל הצורך לנגח את ישראל.

הייתי מציין "האדם שהיה ספק לגבי זהותו". אבל הוא לא שייך לקטגוריה הזאת, מכיוון שהמסמכים שמסרה ב-1982 ברי'המ , שגם הם כשלעצמם מעוררי מחלוקת מבחינת העובדה שהאיש אוקראיני במוצאו, מדינה שהיתה שייכת לחבר העמים באותה עת, ושלא דרשה לשפוט את השרץ בעצמו.

כולם גלגלו את ערימת הזבל אל פתחינו ואנחנו נפלנו בפח ע'י עריכת משפט ראווה ובחירת עדים שספק אם יכלו למסור עדות ראוייה לשמה. זאת הסיבה שהצליחו בקלות כזאת לקעקע את אמינותם ולשופטים לא נותר אלא לזכותו מחמת הספק. כאשר היה ברור לחלוטין שהאיש הוא האיש ונותר לנו לראות איך האיש מתחמק ממשפט צדק.

אגב, לאנסקי לא היה יליד ארה'ב. הוא נולד בגודנו בביאלרוסיה ורק ב-1911 הגרו הוריו לארה'ב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h לו היו כמה עשרות נאצים כמו זה שסיפרת עליו, ניחא. העניין הוא שהיו עשרות אלפים כאלה!

אבל זו בדיוק הנקודה שלי; שהספור של אמריך הוקר אין בו שום דבר יוצא דופן. נהפוך הוא, זו היתה הנורמה בגרמניה שלאחר המלחמה.

קוריוז היסטורי שולי לחלוטין וחסר כל משמעות אמיתית אבל איכשהו מציק בסמליות שלו הוא שבערך באותו היום בו נפלה חומת ברלין התחילו לחלק בארץ מסכות גז לקראת מלחמת המפרץ הראשונה. חברות גרמניות היו מעורבות עד צוואר בפרשת הנשק הכימי של סדאם חוסיין (נו, לפחות קיבלנו צוללות כפיצוי).

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

היפנוזה מדיטציה דימיון מודרך וnlp

אחולמניוק

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה