במאמר המתפרסם היום ב-nrg, מציע טומי לפיד מספר פתרונות בנושא:

בעיתון בוקר בעזה מתפרסמת מודעה: "למכירה קוטג' בנוה-דקלים, שלושה מפלסים, 250 מטר, גינה חצי דונם. מחיר 80,000 דולר". סוחר הרהיטים אחמד מתקשר לטלפון המופיע במודעה, קובע פגישה עם בעל הקוטג', בא לראות את הנכס, והשניים חותמים על העסקה.

זה הפתרון האידיאלי לבעיית הבתים שיפונו בגוש-קטיף. פתרון עסקי, הומני, שהכל יוצאים ממנו נשכרים. הוא גם מעיד על נורמליזציה של היחסים בין ישראלים לפלשתינים, כצעד בדרך להסדר שלום. אלא שפתרון כזה לא נראה כיום באופק. יותר מדי גורמים, משני הצדדים, יחבלו בו. האווירה עוד לא בשלה לנורמליזציה של יחסים אנושיים.

אפשרות שנייה, פחות טובה אך יותר סבירה, היא להעביר את כל בתי הגוש לגוף בינלאומי, כמו הבנק העולמי, כדי שזה יטפל במסירת המבנים.

אפשרות שלישית, עוד פחות טובה אך במצב הנוכחי כנראה הריאלית ביותר, היא לנטוש את הבתים לגורלם, שהפלשתינים יעשו בהם כאוות נפשם. רק את בתי הכנסת יהרסו, לאחר שיוציאו מתוכם את ספרי התורה, כדי שהמטיפים המוסלמים לא יהפכו אותם למסגדים, כסמל לניצחונו של אללה.
נכון שהפלשתינים ירקדו על גגות הבתים הנטושים, ינופפו בדגלים, יושיבו בבתים משפחות של שאהידים, ותועמלני החמאס ישתמשו בהם כהוכחה לכך שהטרור משתלם. זה ירגיז ויכאב. אבל כמה ימים אפשר לרקוד על גגות?

להתחשב בדימויה של ישראל

לכאורה, קיימת גם אפשרות רביעית, והיא הריסת כל הבתים ואולי אף עקירת הכבישים. למעשה, זו אינה אופציה, אלא אם התסכול ולחץ המתנחלים יעבירו את הממשלה על דעתה. מבחינה מעשית, מדובר במבצע לוגיסטי ענק, שהריסת ימית מחווירה לידו. לא מדובר רק בהריסת 1,200 מבנים.

החוק הבינלאומי קובע, כי צבא כובש חייב להשאיר את השטח שפינה במצב בו מצא אותו, או במצב טוב ממנו. אם נשאיר את ההריסות, נואשם בהפרת החוק הבינלאומי. העברת ההריסות לשטחנו כרוכה בהפעלת מאות מכוניות משא במשך חודשיים עד שלושה. מעבר להוצאה הכספית האדירה, מדובר בהארכת ההתנתקות מעבר לכל מה שתוכנן. זה כרוך בסיכון ביטחוני ופוליטי, שכלל לא נלקח בחשבון.

אך גם מעבר לשיקולים הללו, יש כאן אספקט שדי בו לבדו כדי להכריע את הכף נגד ההריסה - וזה דימויה של ישראל בעולם. האם אנחנו רוצים שבמשך שבועות יתמלאו מסכי הטלוויזיות בעולם באבק ההריסות? שמול המשאיות המפנות את שאריות הבתים נחזה במשפחות פלשתיניות מרובות ילדים הגרות בבדונים? שכל עיתוני העולם יגנו את הדורסנות הישראלית? שבמקום לזכות באהדה על המהלך האמיץ, כל אויבינו, מהימין הפשיסטי דרך השמאל האנטי-ישראלי ועד לאיסלאם הפנאטי, יוקיעו את ישראל ההרסנית, הבלתי אנושית? ששכרנו מהפינוי יצא בהפסדנו?

תדמית היא לא רק עניין תקשורתי, היא גם עניין פוליטי. אסור לנו לבזבז בזירה הבינלאומית את המוניטין שההתנתקות מעניקה לנו. אסור לפרק מנשקם את ידידינו המעטים, הנלחמים בכלי התקשורת ובפרלמנטים כדי להדוף את שונאינו, וכדי לשכנע את דעת הקהל העולמית, שישראל היא מדינה תרבותית ואנושית.

ומה ביחס אלינו? האם איבדנו צלם אנוש עד כי עדיף בעינינו להקים בנגב חיריה חדשה, רק כדי לא למסור למשפחות פלשתיניות מגורים אנושיים? האם נקריב זמן יקר, נבזבז מיליונים ונסכן את ביטחון המפנים, כדי להוכיח לעולם שאנחנו ברברים?


http://www.nrg.co.il/online/1/ART/940/022.html

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

על היצע וביקוש שמעו גם בעזה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הוא שמתמצא בנושאים פיננסיים ועסקיים ......... אני סתם מברבר

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.