
05-06-2009, 19:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
|
טרם ההסתייגות כדאי שתכיר עובדות כהלכתן
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי cohort
במצרים, שאיש לא יאשימה בהיותה מדינה בודהיסטית, אתה תקבל עשור או שניים בכלא על ביצוע מילה לביתך. זהו מנהג אפריקני-שבטי ולא מוסלמי.
|
מילת נשים באסלאם
המילה מכונה בערבית ח'יתאן (ختان . ישנם מקורות בחדית' המצדדים במילת נשים. אלו טוענים שמסורת המילה לשני המינים היא אות למנהג קדמוני מימי אברהם והגר. פוסקי ההלכות קדומים באסלאם הסכימו שמילת נשים היא מנהג מוסלמי, אך בניגוד למילת גברים, הנחשבת לחובה דתית (واجب "ואג'ב"), מילת נשים נחשבת על ידי רוב הפוסקים להמלצה בלבד (مندوب "מנדוב") על-פי החדית': "המילה היא חובה לגברים וסגולה לנשים" (ألختان سـُنـّة للرّجال، مكرّمة للنـّساء [3]. אבו בכר אלביהקי שחי במאה ה-10 לספירה[4] קבע כי החדית' הזה אינו מהימן. בניגוד למילת גברים שנועדה לבטא את ביטולו של המאמין מול האל, מילת נשים נועדה לרסן את יצרן המיני של הנשים וכך לשמור על צניעותן.
יש סוגים שונים של מילת נשים, מלאה או חלקית. על פי החדית' מייעץ הנביא למוהלת אום עטיה "ערכי מילה לנשים, אך אל תגזימי, שהרי (מילה חלקית) מוצאת חן ביותר בעיני הבעל ומאירה את פניה (של האישה) בצורה הטובה יותר" [5]. הנביא מורה למוהלת לכרות רק את ערלת הדגדגן ולהימנע מכריתת הדגדגן עצמו. כריתה מלאה מזהיר הנביא, תביא לאיבוד תאוותה המינית של האישה ואף לסכן את חייה.
מילת נשים היא כיום פרקטיקה שנויה במחלוקת באסלאם. היא נהוגה בידי מוסלמים ולא מוסלמים במזרח אפריקה ובעמק הנילוס, בשבטים הבדואים של סיני, ישראל וירדן, וכן בחלקים מחצי האי ערב ובדרום מזרח אסיה. ברוב האזורים האלה, המנהג קודם לאסלאם. מוסלמים רבים באפריקה רואים את המנהג כנוהג שמקורו בחוק המוסלמי, אך אין זה כך בהכרח. בקרב הקהילה הבינלאומית נחשבת מילת הנשים, בניגוד למילת הגברים, למעשה מגונה, בפרסומים רשמיים של גופים בינלאומיים לרוב משתמשים במושג "השחתת איבר המין הנשי" בשל הברוטאליות והנזק הבריאותי והנפשי שמילת נשים עלולה לגרום.
במצרים, שם עוברות רוב הנערות מילה, הוציא הנשיא חוסני מובארק תקנה בשנת 1996 האוסרת על מילת נשים, אלא במקרים של צורך רפואי, ולפי המלצת רופא. תקנה זו נתקלה בהתנגדותם של חוגים אסלאמיים שראו בה הפרה של השריעה ולכן מנוגדת לחוקת מצרים, בית המשפט העליון של מצרים דחה את עתירת התובעים וקבע שאין בשריעה הלכה ברורה בנושא זה, היות שמסורות החדית' הקשורות לנושא אינן נחשבות מהימנות בהלכה המוסלמית (בטרמינולוגיה הדתית המוסלמית נקרא מקור הלכתי כזה דעיף ضعيف, כלומר "חלש"). אי לכך, אין באיסור על מילת נשים משום הפרה של הנוהג הדתי, לדעת בית המשפט המצרי. גם בקרב המנהיגות הדתית במצרים הדעות חלוקות: הפוסקים הרשמיים - שייח' אל אזהר הדוקטור מוחמד סיד טנטאווי והמופתי של מצרים נצר פריד - רואים במעשה נוהג חברתי שאינו קשור לדת. לעומתם השיח' יוסוף אל קרדאווי, המקובל כפוסק בקרב התנועות האסלאמיות, תומך במילה חלקית ובהשארת זכות ההחלטה על המילה בידי ההורים. האיסור מ-1996 לא מנע בפועל את מילת הילדות והנערות שכן קל היה למצוא רופא שיאשר את המילה. ביוני 2007 החליט שר הבריאות המצרי לאסור כליל מילת נשים, אחרי סערה ציבורית עקב מותה של ילדה בת 12 בעקבות מילה שבוצעה בה.[6][7]
|