29-10-2009, 00:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.10.09
הודעות: 277
|
|
תאורייה למיגון רק"מ משופר
המירוץ הטכנולוגי בתחום תעשיות הנשק בעשורים האחרונים , סובב בעיקר סביב מיגון רק"מ - או לחילופין פיתוח נ"ט שיגבור על יתרונות של פיתוחי מיגון. עוד לא קיים רק"מ שמסוגל להיות בלתי חדיר לחלוטין בפני כל סוגי הנ"ט שקיימים היום ,, והבעיה העיקרית לצבאות המערב הם איומים יותר מתקדמים שזלגו בשנים האחרונות לארגוני טרור בזירות חשובות, איומים לדוגמא: RPG7 טאנדם, קורנט, 9M117 . שעקרונית ומעשית מתגברים על כל סוגי המיגון הריאקטיבי שקיים היום. גם של צה"ל.
הנושא הזה מעסיק אותי הרבה. כיצד לספק "הגנה מושלמת" לסוגי הנ"ט שקיימים היום לארגוני טרור?.
הגעתי לתאורייה די פשוטה.
- יצירת מס' שכבות שונות שאמורות ל"הקפיא" את הליינר הסילוני של נ"ט מטען חלול.
בנוסף למיגון הקיים הוספת קוביות מתכת (בדומה למיגון ריאקטיבי) מלאות בחנקן נוזלי., בתאורייה ההתנגשות של נ"ט לדוגמא RPG7 טאנדם (דו שלבי) , מיגון ריאקטיבי מנוטרל מיד על ידי השלב הראשון של הרקטה בפיצוץ מטען קטן, ולאחר מכן יש לו את היכולת "לחדור" באין מפריע לרק"ם , אבל אם הוא חודר שכבה ראשונה ונתקל ב"קובייה" של חנקן נוזלי הריאקציה של ניגוד הטמפ' אמורה לנטרל את שניהם גם יחד, הכוונה ניטרול ראשוני של חדירת הסילון לתוך הכלי וגם את הטמפ' הנמוכות של "קוביית החנקן". אין סוף למספר הקוביות שניתן להציב זו מאחורי זו - מאחר והמשקל האטומי שלו בין הקטנים ביותר שקיימים , הוא ניכח בתכונות אלקטרושליליות גבוהות במיוחד - שתאפשר המשך פעילות והגנה גם במידה והטנק נפגע.(אם קיימות מס' שכבות של "קוביות חנקן".)
מה שיכול להגביר את האפקט הוא שכבות פלדה בין קובייה לקובייה. במידה והליינר הסילוני התקרר דיו בכדי לא להסב נזק נוסף לשכבת הפלדה השנייה.
מה דעתכם? האם כדאי לי לנסות לפתח סוג שריון כזה?
(אגב, אם חרגתי באיזשהו אופן ממגבלות ביטחון שדה אנא מחקו את ההודעה והודיעו לי)
תודה ,דוד.
|